י"ז תשרי תשנ"ג
יום רביעי טו"ב תשרי א' דחוהמ"ס
הבוקר בשעה 7:30 הוציא המשב"ק ר' מאיר שי' הארליג את האתרוג והלולב מסוכתו של הרבי, ונודע שהרבי הניד לו בראשו פעמיים. כמה דקות לפנ"כ הרבי נכנס לברך על הד' מינים, טעם דבר מה ונשאר להתפלל בסוכה - ממנה יצא לאחר השעה 9:00.
לאחר הגילויים המרעישים (הרוחניים והגשמיים) מאתמול, הוזעקו היום הפיזיותרפיסטים ל-770 כדי לעמוד על המצב נכון לעכשיו.
בשעה 10:50 כשהקהל אחז בקריה"ת נודע שהרבי יצא אל החדר המיוחד. לאחר מספר דקות נדלק האור ונודע שהרבי נכנס, רגע של שתיקה עבר בקהל עד שנפתחו התריסים של שתי החלונות הכהים, ואז החלו באתה הראת. בעלי' לתורה כובדו הרב ב"צ הכהן שי' סטאק, הרב שמואל הלוי שי' הבר, הרב י.י. שי' ירוסלבסקי והרב משה שי' קוטלרסקי. לאחר יהללו התחיל הש"צ הרב אלי' שי' ליפסקער קדיש של מוסף, ובעוד הקהל אוחז בהכנות לתפילת הלחש, סימן כ"ק אד"ש בידו שברצונו לצאת, הריל"ג הוריד את התריסים והפעם לא זכינו לראות את הרבי כרגיל, אלא באופן של "עומד אחר כתלנו". השעה היתה 11:05.
בנוגע למצב הבריאותי של הרבי, היום ביקר אצל כ"ק אד"ש רופא גדול שבדק את הטיפול הניורולוגי והפיזיוטרפי ולאחר מכן מסר, שרואה תקווה גדולה להחלמה שלימה ומהירה בקרוב. כ"ק אד"ש גילה התענינות רבה בדוקטור הנ"ל.
בשעות היום התקיים ב-770 כינוס "הועידה העולמית השלושים ושבע של צעירי אגודת חב"ד". לקראת זמן תפילת ערבית הגיעו מלמעלה שמועות שגדולים הסיכוייים שהרבי יצא לתפילת ערבית. בנתיים התחילו שוב בתפיסת המקומות.
בשעה 7:00 נודע בבירור שהרבי יצא בתוך דקות ספורות לתפילת ערבית, כמובן שהלחץ גבר והלך. גם האזעקה הופעלה (לראשונה לצורך כזה) וכל קראון הייטס הוזעקו ל-770.
בשעה 7:13 לערך יצא כ"ק אד"ש אל החדר המיוחד, והס הושלך באולם, הש"צ הי' הרב לייבל שי' זייאנץ. עם סיום התפלה בעוד תריסי החלונות האמצעיים נסגרו והרבי בדרכו לחלון השלישי, הכריז הגבאי ברמקול (לראשונה בנוכחות כ"ק אד"ש) על כינוס הילדים למחרת בבוקר, ולסיום הודיע על מועד תפילת שחרית (ג"ז פעם ראשונה שמודיעים מאז ז"ך אד"ר על מועד תפלה אצל הרבי). לאחמ"כ הכריז הקהל ג"פ גוט מועד ופצח בשירה אדירה "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".
כ"ק אד"ש הסתכל תחלה משך זמן לעבר הילדים שעמדו מתחת לחלונות החדר על בימת הקריאה המאולתרת ולעבר זקני אנ"ש שעמדו בסמיכות אליהם (שלכמה מהם היתה זו הפעם ראשונה שראו את כ"ק אדמו"ר שליט"א) ובניגוד לפעמים הקודמות בהם הרבי ישב שעון כולו על גב הכסא, הרי פה הרבי התכופף לעבר החלון וכלל לא נשען ע"ג הכסא. לאחמ"כ הביט על הקהל ועודד קלות בראשו. לאחר כדקה עשה תנועה בידו לסגירת החלון, והריל"ג שאל את הרבי האם ברצונו לסיים ונענה בחיוב. הריל"ג סגר את החלון והרבי המשיך עדיין להביט על הקהל ועודד בראשו הק' כשפניו כמעט וצמודות לחלון כך שהורדת התריס נמנעה. לאחר שניות ספורות הרים הרבי את ראשו לעבר התריס, ומיד הובן שרצונו לסיים ומיד הורד התריס ללא כל שהיות. השעה היתה 7:23.
מאוחר יותר התקיימה התוועדות מיוחדת בסוכת בית רבינו שבבבל (כהמשך לועידה), ונוהלה ע"י השד"ר ר' שמואל דוד שי' רייטשיק. ההתוועדות היתה לתלמידי התמימים.
גם הלילה נמשכו הריקודים וביתר שאת וכו' ברחובה של עיר.