י"ז תשרי תשנ"ד

יום שבת קודש - שבת חוהמ"ס

יום זה הינו היום השלישי שאנו זוכים ב'לראות ולהיראות' שלוש פעמים ביום.

בשעה 11:15 נכנס כ"ק אד"ש מה"מ לקריה"ת בחדר המיוחד. בעת תפילת מוסף, כשניגנו שים שלום, עודד כ"ק אד"ש מה"מ בחזקה ופעם אחת בתנועה סיבובית והקהל ניגן בעוז. בסיום התפלה יצא כ"ק אד"ש מה"מ מעוטף בטליתו אל המרפסת לכ-40 שניות, בהן סקר מעט הקהל ועודד בתנועות קלות בראשו הק', ומיד סימן בראשו הק' לסגירת הוילון. השעה היתה 12:00.

לאחמ"כ נכנס לסוכה לסעודת יו"ט, ולאחמ"כ נודע שכאתמול כן היום - גם עתה יעברו הילדים על פתח חדרו הק', אלא שהדבר יהיה לפני מנחה. השעה היתה 12:50, ועד לשעה 1:25 עברו הילדים בסדר (אי-סדר) של אתמול, במשך 35 דקות. כפי שנמסר הרי שכ"ק אד"ש מה"מ הביט על כאו"א והתייחס לכל הילדים, ולאלו שבירכו וכו' ענה בראשו הק'. הרב לוי שי' טננבוים ניגש וביקש ברכה עבור אביו שי', וכ"ק אד"ש מה"מ הביט לעברו ושאל: "וואס?" ר' לוי חזר על בקשתו וכ"ק אד"ש מה"מ הניד בראשו הק' לברכה ואף שפתותיו הק' נעו. [כפי שזכור הרי זו הפעם ראשונה שביחידות יגיד כ"ק אד"ש מה"מ מילה אחרת מלבד 'אמן'].

עם סיום היחידות נכנס כ"ק אד"ש מה"מ לתפלת מנחה. השעה היתה 1:30, ובסיום התפילה יצא כ"ק אד"ש מה"מ אל המרפסת והרבה לעודד בתנועות ראשו הק', בתנועות רגילות וחזקות מעט וסקר הקהל. כעבור דקה ורבע סימן לסגירת הוילון ולאחמ"כ חזר להיכל קדשו. השעה היתה 1:50.

במשך כמה וכמה פעמים בעת שניגנו קטעי התפילה, כאתה בחרתנו, הוא אלוקינו ושים שלום, היו אי-אלו עידודים, אם בתנועה בראשו הק' ואם באצבעותיו, אלא שלא תמיד ניתן הי' להבחין בזה.

בשעה 7:05 נודע אודות תפילת ערבית בעוד כ-10 דקות והקהל נעמד דרוך, מוכן להיכנסו של מלך המשיח, אלא שלפועל הידיעה היתה מוטעית וכלל לא דובר אודות כך שכ"ק אד"ש מה"מ יוצא ברגע זה, ורק בשעה 8:00 נכנס כ"ק אד"ש מה"מ, לאחר שהמתינו כ-50 דקות. באותן דקות ארוכות ניצל הקהל את ההזדמנות וניגן ניגונים שונים, ביניהם ניגונים שמחים המושרים ברובם בהקפות, כשעל כולם "הלבישו" המלים 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד'.

ואת פסק-הזמן הזה (שהיה כבר לאחר יציאת השבת) ניצל גם הרב יהודה שי' קעלער להכנת "סוכתו הקטנטונת" ליד החלונות הפונים לכולל, מימין כ"ק אד"ש מה"מ.

בסיום התפלה יצא כ"ק אד"ש מה"מ אל המרפסת. הרב קעלער החל בהבדלה וכ"ק אד"ש מה"מ לא פנה לעברו, אך הקשיב כשמביט כלפי מולו. משסיים ההבדלה בירך הרב שלמה הכהן שי' איידלמן ברכת כהנים וכ"ק אד"ש מה"מ ענה אמן אחר הברכות, ומשסיים 'המבדיל' ברכה אחרונה, החל הקהל לנגן 'יחי'. כ"ק אד"ש מה"מ הניד בתנועת ראשו הק' לעידוד השירה, ולאחר מספר דקות של הסתכלות לכיוון אחד פנה וסקר את העומדים בפירמידה מימינו ומיד פנה לשמאלו וסקר הילדים וכו', ושוב פנה לימינו והמשיך לעודד בתנועות חזקות, כשבעיקר היו אלה בשלושת הדקות האחרונות, בהן עודד בחוזקה. כאשר עברו קרוב ל-11 דקות סימן לסגירת הוילון והמשיך לעודד השירה. השעה היתה 8:30 לערך. ומחוץ ל-770 הצטופפו כמה מאות איש, אנשים לבד ונשים לבד, וצפו במסך הוידאו הענק, כאשר למזלם הטוב הצליחו לראות את כ"ק אד"ש מה"מ גם בעת התפילה, מעבר לחלונות החדר המיוחד, בזכות האור הגדול הנמצא בחדר, וכך יכלו לעקוב מקרוב אחר תנועות כ"ק אד"ש מה"מ בעת תפילתו.

כן יצויין, כי לאחרונה מאז ראש השנה התפילות החלו להתארך במיוחד, כאשר פעמים אף נמשכת תפילת הלחש למעלה מ-15 דקות.

בהתוועדות משפחתית סיפר חבר המזכירות, הרב יהודה לייב שי' גרונר, על חידוש מעניין השבוע בעניית התשובות של כ"ק אד"ש מה"מ. "אם עד עתה הסדר הי' שהייתי מבקש ברכה לא' בענין ילדים, ניתוח וכד', ואח"כ הייתי שואל את כ"ק אד"ש מה"מ באם על אותו אדם פלוני לתקן איזה ענין וכ"ק אד"ש מה"מ הי' עונה כן או לא, וכשהי' עונה כן, הייתי שואל את הרבי מה לתקן והרבי הי' מסמן בידו: "נו", תגיד אתה, ואז במקרים שידעתי שהרבי נהג לומר בדיקת התפילין הייתי מציע זאת, והרבי הי' מקבל או שולל וכן הלאה, הרי שהשבוע התחדש ענין בכך שהי' אחד שביקש ברכה לילדים, וכששאלתי את הרבי באם עליו לתקן משהו, השיב בחיוב. כששאלתי: "מה?" להפתעתי סימן הרבי בידו הק' לכיוון פיו. כששאלתי: "באם הכוונה לענין של אכילה?", השיב הרבי בחיוב. "כשרות אכילה ושתי'?" ושוב השיב הרבי בחיוב. מאוחר יותר קראתי מכתב דומה בפני כ"ק אד"ש מה"מ, ושוב שאלתי: "באם יש מה לתקן" והרבי ענה בחיוב, וכששאלתי "מה?" סימן הרבי בידו הק': "נו, אתה הרי כבר יודע". שאלתי: "כשרות אכילה ושתי'?" והרבי ענה בחיוב...

*

והערב יכלה גם התזמורת לשמח את הקהל הרוקד בשמחת בית השואבה. כאשר בין פסוק לפסוק צפה הקהל בקטעי וידאו מעניינים, בינם ניתן היה לראות את ר"ח כסלו תשנ"ג, בו עודד הרבי באופן מיוחד בראשו ובידו הק', ומאידך - ניתן היה בקלות להבחין בשוני הבולט בין ימים אלו לאשתקד, שאז המצב היה טוב יותר. תמונות אלו אישרו יותר מכל את משפטו של א' האורחים (שנכח במקום גם אשתקד): "נבהלתי למראה עיני כשהגעתי לפה"...

מי יתן ובקרוב מאוד נזכה כבר לראות בעיני בשר ובפשטות ממש הרפואה הקרובה והשלימה.

וב-770 התקיימה התוועדות לסיום הרמב"ם, תרומת משפחת וילמובסקי לזכר נשמת הפרטיזן הנודע הרב זושא ע"ה וילמובסקי שנפטר בד' אמות אלו, סוכת 770, לפני 7 שנים.