כ' תשרי תשנ"ד

יום שלישי כ"ף תשרי - ד' דחוהמ"ס

בבוקרו של יום, בשעה 6:50 לערך, נכנס כ"ק אד"ש מה"מ לסוכתו לברך על הד' מינים, ולאחמ"כ התפלל במקום. בשעה 8:10 נתקבלה הידיעה במשי"ח ביפער'ס אודות קריאת התורה בעוד דקות ספורות, והנהירה ההמונית בשעה כה מוקדמת היוותה חידוש מסויים. בשעה 8:15 נכנס כ"ק אד"ש מה"מ לקריה"ת בחדר המיוחד. 770 הי' ריק יחסית, ולמרות השעה המוקדמת הרחובות התמלאו תיכף וכולם מיהרו לטבול ולזכות לראות את המלך. עם סיום קריה"ת התפללו מוסף, וכשהגיעו ל'שים שלום' וניגנו, עודד כ"ק אד"ש מה"מ בתנועה חזקה מלמע' למטה ובהמשך בעוד כמה תנועות. בסיום התפלה לא זכינו לראות את מלכנו, דבר שהי' בהפתעה גמורה (ובלא מעט אכזבה לקהל שהוקפץ בשעה כה מוקדמת). מיד לאחמ"כ מיהר הקהל לברך על הד' מינים.

ובצהרי היום, בשעה 1:00 לערך, החל ה'ראלי' של צבאות ה' בהנחיית הרב שמעון שי' העכט, וכעבור כחצי שעה נודע אודות צאתו של כ"ק אד"ש מה"מ למנחה, וב-1:55 נכנס כ"ק אד"ש מה"מ לחדר המיוחד. גם בתפילה זו, בעת שניגנו כמה קטעים, ליווה כ"ק אד"ש מה"מ בתנועות ראשו הק'. בסיום התפילה רמז כ"ק אד"ש מה"מ בתנועת ראשו הק' והריל"ג שאל באם כ"ק אד"ש מה"מ יצא אל המרפסת ונענה בחיוב. הוילון בחדר המיוחד הורד, ועם צאת כ"ק אד"ש מה"מ, אמר א' הילדים את הפסוק האחרון מי"ב הפסוקים: "ישמח ישראל", וכפי הנודע באותו זמן הכה כ"ק אד"ש מה"מ בידו השמאלית ע"ג רגלו. לאחמ"כ בירך הרב שמעון שי' העכט את כ"ק אד"ש מה"מ בברכות ואיחולים שהרבי יוציאנו מהגלות וכו', וכ"ק אד"ש מה"מ ענה בתנועת ראשו הק'. לאחמ"כ הכריז הילד מנחם מענדל שי' נמדר (הילד עליו שאל פעם כ"ק אד"ש מה"מ היכן הוא ואביו נסע במיוחד להביאו מאיטלי') ג"פ 'יחי' וכ"ק אד"ש מה"מ ענה אחר כל פעם ופעם (אמן), כאשר בפעם האחרונה הניד בראשו כל העת, ומיד החלו הילדים, בליווי הכלי זמר, לנגן יחי. כעבור כ-40 שניות רמז כ"ק אד"ש מה"מ בראשו ובתנועה קלה בידו הק' לסגירת הוילון, וסגרוהו. הגילוי נמשך כ-2 דקות ו-25 שניות והשעה היתה 2:15.

מיד לאחמ"כ קיבל כ"ק אד"ש מה"מ ליחידות ע"פ היכל קדשו את כל התמימים שהגיעו לחודש תשרי, וכן את אלו מהקבוצה (תשנ"ג) החוזרים מיד לאחר החגים לארצנו הקדושה, יחידות שנמשכה כ-25 דקות. כשסיימו התמימים לעבור, עבר המנהל רוחני דישיבת תומכי תמימים המרכזית, הרה"ח ר' דוד שי' רסקין, ובירך את הרבי ברפו"ש "ושלרבי יהי' נח"ר מהתלמידים חיילי בית דוד", וכ"ק אד"ש מה"מ הניד בראשו הק' כמ"פ לברכה.

לאחמ"כ עברו עוד כמה מאנ"ש שהגיעו לשמח"ת ולא זכו לעבור ביחידות שהיתה אתמול, ביניהם הרב שלום דובער שי' וולף שכ"ק אד"ש מה"מ ליוהו במבטו הק' עד צאתו את הקודש. לאחמ"כ עברו הרב שמחה שי' עלבערג, יו"ר אגודת הרבנים, והרב גינזבורג, מאגודת הרבנים, יחד עם הרב חיים שי' שאולזון, כאשר שני הראשונים איחלו ברכות לכ"ק אד"ש מה"מ, וכ"ק אד"ש מה"מ ענה בניד ראשו הק'. היחידות נסתיימה בשעה 2:35, כאשר ב-770 המשיך ה'ראלי' (כינוס) לילדים.

ובינתיים החלו ההכנות לשמחת-תורה: הבימה הגדולה שהיתה בין בימת ההתוועדות לבימת התפילה פורקה, כאשר במקביל הוקמה (כאשתקד) פירמידת ענק לאורך הקיר המזרחי, פירמידה שאמורה לשמש למאות ואלפי איש שיבואו להשתתף בהקפות בימי שמע"צ ושמח"ת. כמו"כ טרחה הנהלת ביהכנ"ס ו"ריפדה" את ביהכנ"ס בריבועים ריבועים מוקפים בשולחנות, גם זה כאשתקד, ולצורך כך סגרו את הזאל למספר שעות.

לתפילת ערבית נכנס כ"ק אד"ש מה"מ בשעה 7:54 ובסיום התפלה יצא אל המרפסת. הקהל כבר ניגן יחי, וכ"ק אד"ש מה"מ עודד השירה בראשו הק' כאשר סוקר הקהל מפעם לפעם. משך זמן אף עצם עיניו הק' וכעבור כ-5 דק' סימן לסגירת הוילון.

* * *

בא' מהתוועדויות שמחת בית השואבה שהתקיימו ברחבי השכונה, התוועד הרה"ח ר' יוסף שי' גולדברג ממגדל העמק עם התמימים, והדברים נסבו אודות שירת והכרזת יחי אדמו"ר מה"מ לע"ו בכל פעם לאחר התפילה בפני המלך המשיח, "אשר אם הי' כדבר הזה בימים כתיקונם, עוד לפני כ"ז אדר, והרבי הי' יוצא להתוועדות ובמשך כל הפארבריינגען היו שרים רק 'יחי' בלבד בלא שום שיחה או מאמר וכו', כשכך הי' נמשך הפארבריינגען שבת אחרי שבת, כי-אז הי' ברור שהרבי מתכוין לזה וכתוצאה מזה הי' כל בר דעת מבין שקורה משהו וזו לא ברכה או תפילה בלבד. כן הוא הדבר גם כיום, כאשר כשהרבי יוצא לתפילה וכל מה ששומעים זה רק 'יחי', צריך לדעת שהרבי מתכוין לכך שישירו שיר זה ואין בזה שום שינוי בין לפני כ"ז ללאחריו, ובמילא צריך לעסוק בזה ולחיות בו, כי בזה ה'קאך' של הרבי. ומעניין הוא, שבמשך כל הארבעים שנה הרבה הרבי לבאר בשיחות אודות ענינו של "רבי", ובאריכות ענינים שלכאו' לא נוגע כ"כ לדעת, אבל היום כבר הכל ברור, "הרבי הכין את החסידים גם למצב כזה". וכבר ידוע אשר אצל "רבי" אין שינויים ח"ו וח"ו, והטענה "אשר גם כששרים יחי לפני הרבי הנה נשארנו באותו מצב ולא נעשה שום שינוי ביי זיך בין לפני השירה לאחריה", אז ידוע הווארט שבשעת אמירת מאמר דא"ח ע"י הרבי, הרי זה כנתינתה מסיני, ובמעמד הר-סיני אף אחד לא הרגיש וגם יכול להיות שנשארו (בגילוי עכ"פ) באותו מעמד ומצב כמקודם, אלא מאי זה שאנו לא מרגישים לא משנה בהענין עצמו. וכמו"כ היום כששרים הרבי ממשיך כל הענינים ודוקא ע"י יחי, ומה שאנו לא מרגישים - לא גורע בעצם הענין.

* * *

ליל הושענה-רבה

לילו האחרון של שמחת בית השואבה בשנת הי' תהא שנת נפלאות דגולות, הי' בבחינת "קצר בכמות וגדול באיכות": הזמן הי' קצר, מאחר שהלילה הוא ליל הושענה-רבה, אלא שע"פ הוראת כ"ק אד"ש מה"מ "לרקוד עד כמה שאפשר, עד חצות", הרי שהריקודים נמשכו כמה שעות, והזמר החסידי הרה"ח ר' אברהם שי' פריד שימח את לב הקהל בשירים חסידיים ומשיחיים, כאשר מ'ברוך הבא' עבר ל'יחי אדוננו' ול'דידן נצח', ולקראת סיום הערב יצא הקהל בתהלוכה ארוכה ל-770 בשירת הנצחון: "המארש".

לקראת השעה 1:00 בלילה, מועד תחילת אמירת התהלים, 770 הי' מלא על גדותיו, בנוסף למאות האנשים שעמדו בחוץ (וצפו בוידאו) מחמת חוסר המקום. מספר דקות לאחר השעה 1:00 נודע שלעת עתה לא נראה שכ"ק אד"ש מה"מ יצא והש"צ, הרב שלום דובער שי' ליפסקער, החל באמירת התהלים. עם סיום אמירת התהלים חילקו גבאי בית הכנסת תפוח עץ עם דבש, כמנהג הגבאים בליל הושענה¬רבה, כפי שמכבר עורר ע"כ כ"ק אד"ש מה"מ.

בהמשך דיבר הרה"ח ר' יואל שי' כהן אודות ההנהגה שצריכה להיות בעת נוכחות כ"ק אד"ש מה"מ בתפילות, ועל חומרת הדבר שלאחרונה נהי' שבכל תפילה ותפילה ישנה איזו תקרית של מריבות על מקומות עד כדי הרמת ידיים וצעקות בעת נוכחות כ"ק אד"ש מה"מ בחדר המיוחד. "עד היכן הגיעו הדברים?" הרב כהן עורר והזהיר ע"ד ההנהגה המתאימה, ולטובת האורחים ששפת האידית לא חקוקה על מוחם חזר על דבריו גם בלה"ק...

הלילה התקיימה ישיבה מיוחדת של צוות הנהלת וגבאי בית הכנסת, בכל הנוגע למיקום ההקפות השנה. לכולם זכור אשר לפני מספר שנים העלו כמה אנשים הצעות שנות לערוך את ההקפות ברחובה של עיר, בחצר 770, ע"מ שכל תושבי קראון הייטס יוכלו לצפות בהקפות, דבר שבמציאות העכשוית של בית הכנסת איננו שייך, מחמת היות המקום צר מהכיל. בזמנו שלל זאת כ"ק אד"ש מה"מ, אך השנה, לאחר הפצרות מרובות של רבים מאנ"ש הרוצים שגם נשיהם וטפם יוכלו לבוא ולראות את ההקפות, לא יכלו האחראים לעמוד בלחץ ודנו בענין משך כמה שעות, עד שזה הובא להכרעת הדרגים הגבוהים יותר, ובשעה 4:00 לערך כבר הדבר עמד כמעט לידי ביצוע, מה גם ששאלו את כ"ק אד"ש מה"מ בענין זה והסכים לכך, אלא שהדבר לא יצא אל הפועל, מחמת הזמן הקצר שנותר עד לחג כך שלא הי' סיפק בידי המארגנים להכין את המקום, ומה גם שהמשטרה התנגדה בכל תוקף לסגור את הרחוב לשלושה ימים, וע"כ העבודה ב-770 נכנסה להילוך גבוה. וכאן יצויינו לשבח גבאי בית הכנסת, שעמלו וטרחו בכל חגי תשרי לנוחות הקהל, החל מפתיחת האגף החדש של חדרי הנוחיות למטה, והמשכו בבניית פירמידות נוספות וחדרים מיוחדים לילדים להקפות, ומקום מיוחד לתומכים הגדולים של בית הכנסת, ליד הפירמידה לילדים, וכן במזגנים מספיקים.