כ"ט אלול תשכ"ד

אמירת סליחות החלה ב-7:00. הבחנתי כי הרבי לא הכה על החזה ב"סלח לנו" ואילו ב"אשמנו" – כן הכה. אחר סליחות הלך למקווה. שחרית התפללו במהירות יחסית. התפילה הסתיימה בשעה 9:45.

על סטענדר התפילה הנחתי היום, ערב ראש השנה, ספר תהילים והרבי אמר בו את שיעור תהילים היומי. במשך השנה הבאה – תשכ"ה – כשהרבי התפלל לפני העמוד הצלחתי ב"ה לסדר לדאוג שבאותו תהילים יאמר הרבי עוד פעמים רבות, למעשה מעגל כמעט שלם של כל ימי החודש.

בסיום התפילה הכינו ספסלים בסמיכות למקומו של הרבי, כדי שעליהם ישבו זקני אנ"ש כשהרבי יאמר את נוסח התרת נדרים. בסיום התפילה, הסתובב הרבי והביט על הקהל שהצטופף עד לתקרה ממש.

הרבי החל באמירה. הזקנים ענו ובאותו זמן הרבי הביט בסידור. כשסיימו אמר הרבי "א יישר-כוח, כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה" וחזר לחדרו. לא עברו דקות וכבר עמד הרבי בפתח חדרו הק' וקיבל 'פדיונות' משורות ארוכות וצפופות של אנשים. כשמניחים בכף ידו את הפ"נ אומר "שנה טובה ומתוקה" ומביט על הנותן. כשמצטברת בידו הק' ערמה גדולה נכנס לחדרו, מניח את הפדיונות על שולחן ושוב יוצא למפתן חדרו הק' וחוזר חלילה. אחר-כך נסענו ל"אוהל" וכששבנו זכינו לראות את הרבי יוצא מחדרו, בידיו מעטפות גדולות מלאות. נכנס למכוניתו ויצא ל"אוהל" בשעה 12:30. הרבי חזר מה"אוהל" בשעה 5:30.

על-פי השמועה (אני עצמי לא נכחתי ב"אוהל" כשהרבי שהה שם) קהל גדול נכח שם כשהרבי הגיע. כולם זזו ופינו דרך שהרבי יוכל להיכנס שם. קריאת הפ"נים הייתה באופן מיוחד. פותח פ"נ, מתחיל לקוראו בצד אחד ומהפכו לשני. כל העת שפתיו ממלמלות ללא הפסק. פעמים קורע את הפ"נ ומניחו בשקית-מעטפה צהובה אחת, ופעמים מחזיר הפ"נ לשקית אחרת. מה שברור הוא שאין איש מבין בעניינים שכאלו...

עם שובו, נכנס הרבי לחדרו. הקהל ממתין לתפילת מנחה ובשעה 5:50 נכנס הרבי ל"זאל" הקטן (ביהמ"ד למעלה). לכאורה, במבט שטחי לפחות – תפילת מנחה רגילה. בקדיש בתרא עמד מישהו מאחורי הרבי (במרחק מה) והרבי הביט עליו בעת אמירת הקדיש.