ט"ז תשרי תשכ"ה

ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ה

תפילת מעריב דליל שני של יום-טוב כרגיל. אחר כך עלה למעלה לסעודה, שם שאל רש"ג שאלה בעניין עמוק בחסידות והשיב לו.

אחרי האוכל אמר הרבי שיתועדו (כלומר הוראה לקהל שיתועדו בינם לבין עצמם) "שתהיה התחלה". אחר כך התחילו לרקוד, אך כשהרבי עבר, הפסיקו. הרבי נעמד ושאל מתי פסקו מלשיר והתחיל לעודד את השירה, אחר הלך לביתו. הקהל נשאר להתוועד עד הבוקר ב-6:00.

[כשהלכתי למקווה בבוקרו של יום טוב ראשון של סוכות נזכרתי וסיפרתי לידידי . . שי' מה ששמעתי מאבי הרה"ח ר' אפרים שי'.

הוא שהה בריגא כחצי שנה, בשעה ששהה שם החסיד המפורסם ר' יצחק (איטשיע) דער מתמיד. אבי חבר לו ושהה במחיצתו. הוא נהג ללוותו למקווה בימי שבת וחג, זכה להתוועד עמו ואף זכה לשמשו, נוהג היה לערוך עבורו קניות וכדומה.

"פעם", סיפר אבא, "כשהלכנו למקווה בשבת, תיכף כשיצאנו מחצר הבית הבחין ר' איטשע שמטפחת מונחת בכיסו. הוא חשש שנכשל בטלטול והוא הרגיש מאוד שלא בנוח. עברה שם בדיוק באותן דקות גויה שגרה בסמוך והיא הרכינה ראש בדרך ארץ (כי הדרת פניו משכה אפילו גויים שהחזיקוהו כאדם קדוש) הוא לקח את המטפחת והיא נטלה אותו להכניסה לביתו של ר' איטשע.

ר' איטשע נעמד והחל להסביר מדוע הוא נכשל בעניין זה. הוא סיפר ש"גדול" אחד הגיע לעולם האמת ובדקו אחריו בבית דין של מעלה ולא מצאו שום פגם בהתנהגותו, אך ה"בעל-דבר" סירב לאפשר לו להיכנס לגן-עדן ומצא שביום שבת קודש אחד בקיץ נפתחה סולייתו של אותו "גדול" בהלכו בדרך. חולות חדרו לשם והוא טלטלם בדרכו וממילא לפני גן עדן הוא זקוק לביטוש, תיקון וכו'. "כנראה גם איתי", אמר ר' איטשע, "רוצים 'להתחשבן' כך", וצחק מלוא הפה...].

יום שני דחג הסוכות תשכ"ה

אף היום בירכו על הלולב כאתמול.

כניסת הרבי ב-10:00. תפילה ללא שינויים מיוחדים מאתמול. ב"הושיעה את עמך" הורה כמה פעמים לשיר.

ב"אנא ה'" הרבי עושה פעמיים נענועים. הרבי מוריד בין פעם אחת לשנייה את האתרוג מידו. [לעומת זאת בחול המועד הבחנתי כי הרבי ממשיך לאוחזו כרגיל. וכמובן שכל זה נכלל במה שרשמתי קודם שאיננו 'מבינים' בכגון דא].

ל"מפטיר" היו כמה שינויים בניקוד המילים, וכבר ידוע על הנהגה כזו אצל הרביים. הרבי מוהרש"ב התבטא פעם שהוא קורא כפי שקוראים למעלה, וכבר נדפסו הדברים ב"תורת שלום".

תפילת מוסף כרגיל. שרו "הוא אלוקינו". בסיום התפילה הודיעו שהיום לעת ערב (הכוונה לשעה שלפני שקיעת החמה) תהיה התוועדות. בשעה 2:30 ירד הרבי לתפילת מנחה. בתפילה זו שרו "אתה בחרתנו" (בעת חזרת הש"ץ) ובסיום "הושיעה את עמך".

להתוועדות ירד הרבי קרוב לשעה 7:00. הסוכה מאוד צרה ולכן יש דחיפות חזקות בין הקהל (אך ת"ל מקבלים זאת באהבה, וזוכרים את מאמר חז"ל "אגרא דכלה דוחקא", היינו שהשכר שמקבלים בעד לימוד התורה ב"ירחי כלה" הוא הדוחק ששרר שם, כלומר שהגוף הגשמי יידחק ויקבל ביטוש בעד לימוד דבר ה'). הרבי עבר, התיישב, נטל ידיו בפשטות ובפשיטות.

ארבע שיחות השמיע הרבי ומאמר חסידות ד"ה "כתר יתנו לך".

בעיצומה של ההתוועדות טען הרבי כלפי אלה שמכנים את עצמם 'זקנים' וממילא עוזבים את הפעילות וכו'. הדברים נאמרו כשהפסיקו לשיר, ואז הורה הרבי שילד לפני בר מצווה יעלה וישיר, וכן היה. עלה ילד והרבי הורה לו לשיר והרבי היה במצב של שמחה, פתאום, כך היה נראה לפחות לעינינו, הבחין הרבי בר' ברוך נחשון שהיה עומד ונתלה בקורת העץ של הסוכה מפאת דוחק המקום, ונתן בו מבט כזה כאילו אמר לו "מה זה אתך?" הרבי חייך אליו והורה לו לשיר חזק. היה נראה שהרבי רוצה לפעול אצל כמה וכמה את עניין השמחה. כן הביט על החסיד ר' יעקב כ"ץ משיקגו שישב כמו דומם והרבי עורר אותו והמריץ אותו גם כן לשמוח.

כשהרבי דיבר נגד הפסקת הפעילות, בירך את כל אלה שהפסיקו לפעול שישארו צעירים. כן התבטא הרבי שמשיח מסוגל להגיעו עוד בחג הסוכות הזה.

ההתוועדות שארכה כשלוש שעות, נסתיימה כשהרבי הורה לנגן את ניגון ג' התנועות של הבעש"ט ג' פעמים. סיפר על הבעש"ט שישב בסוכה כשרה שהיו עליה כמה 'שאלות' ומנגדים ביקשו לפוסלה, התווכח עמם ולא נתקבלו אצלם הדברים עד ששקע בעמקות ופתח ידו והראה להם קלף בו נאמר "סוכת ר' ישראל כשרה. מט"ט שר הפנים". בעת שהרבי סיפר סיפור זה בכה כמה פעמים. הרבי המשיך ופלפל בסיפור, הקשה קושיות רבות ויישבן. כן הזכיר הרבי את כל האדמו"רים-הרביים.

בירך על הכוס. ואח"כ חלוקת "כוס של ברכה" כשעה. בסיום, שאל את כולם אם כבר קיבלו, ואף אני הקטן זכיתי שישאלני כך. בירך ברכה אחרונה, הורה לנגן "כי בשמחה תצאו" ויצא.

עלי לציין שבכל זאת השמחה לא הייתה כמו במוצאי ראש השנה.

[בסיום המאמר בסוכה והדחיפות שדחפוני נזכרתי בסיפור ששמעתי מאבי- מורי הרה"ח ר' אפרים שי' וולף:

אצל הרבי ריי"צ היה קשה מאוד לשמוע מאמר, שהרי הדיבור היה קשה עליו. פעם כשהשתוקקתי לשמוע את הדברים יוצאים מפי הרבי נדחפתי והסתרתי לר' איטש'ע דער מתמיד.

הרבי נ"ע הבחין בכך שכן הוא היה תמיד, גם בשעת אמירת מאמרים, בעיניים פתוחות. הבחנתי שהרבי הביט עלי במבט בוחן החודר כליות ולב, שלא כמו תמיד הרגשתי הרגשה מאוד בלתי-נעימה.

ואחרי שסיים את המאמר אכן התבטא הרבי ריי"צ: "ס'איז נישט קיין סדר וואס מ'פארשטעלט ר' איטש'ע [=אין זה סדר שמסתירים לר' איטש'ע]...

ואנן מה נענה אבתרי'].