כ"ב תשרי תשכ"ה

ליל שמח"ת: הלכתי לביהכ"נ. כשחזרתי להתוועדות שבה פתח הרבי בשם אדהריי"צ שבשמח"ת צריכים לעשות קידוש ולא לצאת א' מהשני. ואח"כ אמר שאיש א' שלא עשה קידוש או לא שמע קידוש שיעשה קידוש ושיוציא את כל אלו שלא שמעו, ועוד שיוציא את כל אלו שבשדות. אז קם ר' אברהם שי' שמטוב על השולחן והרבי הראה לו הקידוש בסידור שלו ואמר קידוש בקול רם. בכל התוועדות ביאר הרבי שהתורה צריכה להיות בקול דממה דקה ולא ברעש, ונתן דוגמא מא' שנתן כסף לישיבה וראה אפילו שיבנו בנין על שמו ורצה שיכתבו בעיתונים שנתן כסף, -הרבי כבר אמר את זה- אבל הבנים שלו איפה הם לומדים לא בישיבה, מפני שהבנים שלו הם הפנימיות שלו איי, הקושיא שנותנים כסף אז שנותן כל הנפש שלו לישיבה ואת הילדים שלו לא נותן להישיבה, אז רואים שכל הרעש שעשה זה כלום מפני שהבנים לא לומדים -הרבי דיבר באריכות בזה- ונותן כסף, כל הכסף לוקח כשצריך לתת לבנים .. בעת ההתוועדות הי' א' שתוי דיבר הרבה באמצע ההתוועדות, ואמר לו הרבי שתרי קלא לא משתמעי ואם הוא יפסוק מלדבר אז יגיד לו. הרבי התוועד עד שעה 12:30. בשעה 1:30 התחילו למכור אתה הראת, אתה הראת השני' התחילו את הניגון וכל קרני רשעים. ובמילים של "אויביו אלביש בושת" אז הרבי עבד קשה עם הידים, והרבי הסתובב לכולם ועשה עם הידים והי' שמח מאוד, והרבי כיבד להקפות למנהל של הקונסול. בהקפה אחרונה אז אמר שיכבדו להקפה לר' אשר ששונקין ולר' מענדל פוטערפאס, והרבי רקד עם הרש"ג כבכל פעם. הקפות נגמרו בשעה 5:30.

ה"אתה בחרתנו" (ואף הניגונים הרגילים) של שמחת-תורה שמחים ביותר. הרבי עודד את השירה בחוזקה.

תפילת מעריב של ליל החג התקיימה בשעה 7:30. שרו לפי הוראתו הק', הן לפני התפילה והן בסיומה כשיצא לשוב לחדרו. [ברשימה אחרת: הרבי אמר בקול רם "גוט יו"ט", והקהל ענה, וכן היה ג"פ. ולפני שהלך אמר: "בשנה שעברה נשלם הענין של (לימוד) ניגון חדש, אז כעת שיתחילו לנגן אתה בחרתנו, וזה יהיה הכנה להתוועדות בלילה"].

בשעה 8:30 ירד מחדרו והחל להתוועד. כל מבואות 770 למעלה ובחוץ, היו מלאים מפה לפה. אנשים לא יכלו להיכנס פנימה מרוב הדוחק והצפיפות. גם הגשם החזק שירד בחוץ לא עזר לאנשים להידחף פנימה, כי פשוט מקום לסיכה לא היה במציאות הגשמית.

הרבי פתח את ההתוועדות בדברי הרבי הריי"צ שבשמח"ת צריך כל אחד לעשות קידוש ולא לצאת ידי חובה אחד מהשני. ואח"כ אמר שמישהו שלא עשה קידוש או שלא שמע קידוש – שיעשה קידוש ויוציא ידי חובה את כל אלו שלא שמעו, ועוד שיוציא ידי חובה גם את כל אלו שבשדות. אז קם ר' אברהם שי' שמטוב על השולחן והרבי הראה לו את נוסח הקידוש בסידור שלו והוא אמר קידוש בקול רם.

בעת ההתוועדות היה אחד שתוי ודיבר הרבה באמצע ההתוועדות, ואמר לו הרבי שתרי קלא לא משתמעי.

השיחות נסבו סביב "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה". (באחת השיחות הזכיר כבדרך אגב שאת "על דעת המקום וכו'" בליל יום הכיפורים אומרים בלחישה). כארבע שעות ארכה ההתוועדות ולפני סיומה אמר ש"כנהוג בליל שמחת תורה מתחילים ההקפות אחר חצות, כמחצית השעה. לכן יעשו הפסקה כחצי שעה ולאחר מכן יחלו ההקפות". לפני זה, הוסיף הרבי בגמר דבריו, רצוני לדבר בעניין נוסף [ואכן השמיע שיחה מעניינו של שמיני עצרת] ושישירו "הושיעה את עמך".

ההתוועדות הסתיימה ב-12:45 בלילה והרבי עלה לחדרו. בינתיים ארגנו את השולחנות ועבור הרבי הוכנה במה. הרבי נכנס כעבור שעה קלה. הקהל היה גדול ביותר כמו אתמול בלילה. מכירת פסוקי "אתה הראית" כשהרבי עומד על מקומו ומעיין במאמר כל הזמן. מפעם לפעם כיבדו קוני הפסוקים את הרבי. המכירה נמשכה זמן רב. הרבי קנה מספר פסוקים וכיבד את מר ישראל ישעיהו סגן יו"ר הכנסת באה"ק ועוד אחד מאנשי הקונסוליה ששהו כאן ל"הקפות".

ה"הקפות" עצמם נערכו בקצרה, קצת יותר משעה. בין "אתה הראית" להבא אחריו (ג' פעמים, כידוע) פונה הרבי ומתחיל לשיר והקהל מקפץ על רגליו. הקפה ראשונה לרבי בעצמו ב"ניגון ההקפות". כן ניגנו גם את ניגון ההקפות לאביו של הרבי והרבי עודד את השירה בצורה בלתי רגילה. גם הלילה שרו "וכל קרני רשעים אגדע" ועוד יותר חזק מאתמול. הקהל היה עצום ודקות ארוכות שרו כמעט בצעקות "אויביו אלביש בושת וגו'" והרבי הסתובב לכולם ועודד עם הידים והיה שמח מאוד.

להקפה השישית "עוזר דלים" – אמר הרבי מכיוון ש"עוזר דלים" נותנים לעניים לכן ייכנסו להקפה זו אנ"ש דכפר חב"ד לרקוד. וכן היה כמובן. כל התושבים וכל התלמידים נכנסו והריקודים היו משהו מיוחד. שרו "והריקותי לכם ברכה עד בלי די". ההקפה השביעית שוב לרבי וכמעשיהם בראשונה כך בשביעית. שמח מאוד. כולם צפופים ורוקדים לגובה לפי הוראותיו-עידודיו של הרבי.

להקפה אחרונה אמר הרבי שיכבדו את ר' אשר ששונקין ור' מענדל פוטערפאס.

ההקפות הסתיימו בשעה 5:30.