י' תשרי תשט"ז

ליל יום הכיפורים

לפני "כל נדרי" נכנסו התלמידים. (כשעמדו התלמידים ליד הפתח, אד"ש פתח את הפתח וראה שעומד שם א' מאנ"ש, ואמר לו אד"ש: כ"ק מו"ח אמר שעכשיו הוא הזמן של התלמידים והזמן של האברכים הוא בשעות היום (לפני מנחה?) ואמר הנ"ל שלא היה מקודם. וברכו אד"ש).

אד"ש הי' לבוש בטלית וקיטל. התחיל בקול בוכים מ"וידבר" עד "ואני אברכם" ואחר כך אמר (בתרגום חפשי): "יעזור השי"ת שתגדלו חסידים יראי שמים ולמדנים. שיוכלו לומר אליכם "ראו גידולים שגידלתי". שתהיה לכם שנת הצלחה בלימוד התורה, לימוד הנגלה ולימוד החסידות וקיום המצוות בהידור. חתימה וגמר חתימה טובה. שנה טובה בגשמיות וברוחניות". תיכף אחר כך יצא אד"ש ל"שאלאש" ל"כל נדרי".

כמו שכתוב בספר המנהגים, אמרו תהלים איזה זמן, ואחרי זה - כל נדרי. הפסקה בין מוסף למנחה כג' רבעי שעה. למפטיר של שחרית לא עלה, אלא למפטיר יונה. בחזרת הש"ץ דתפלת נעילה בכה אד"ש מאד. אלו שעמדו בסמוך לכ"ק אד"ש שמעו את קול בכייתו בעת שניגנו את המארש. לאחר תפלת ערבית עשה אד"ש בידיו הק' שינגנו בחיות וירקדו, וגם למשך איזה רגעים החזיר פניו הק' לעבר הקהל (כי כל העת היו פניו הק' מוסבות אל הקיר).