ג' תשרי תשכ"א
שבת שובה
בעת ההתוועדות, כשכ"ק אד"ש אמר "הלואי זאל מען איין מאל תשובה טאן" [=הלוואי שפעם אחת יעשו תשובה], מחה דמעותיו מעל עיניו. שיחה ב' וג' - היו ענינים בדא"ח, מעין מאמר בצורת שיחה. בשעת השיחות הללו, ראו שאד"ש החזיק על ידו מטפחת, כמו בזמן אמירת מאמר, אבל התוכן היה על אחדות הוי' שמצוה ליחדו...
אחרי ההתוועדות קם אד"ש לרדת מהבימה, והלך למקומו הקבוע לתפילה. מאותו רגע העבירו את המדרגות מהמקום שדרכו עלה אד"ש לבימה אל המקום שמשם הוא אמור לרדת. ואמר כ"ק אד"ש בתמיהה שאסור לעשות זאת בשבת משום עשיית אוהל ("ס'איז א מאהיל"), והניחו את המדרגות במקומם עד אחרי השבת. אחר כך קפץ כ"ק אד"ש מהבימה...
אחרי תפלת מנחה, כשהתחיל כ"ק אד"ש ללכת, רצו להתחיל לנגן "כי בשמחה" ואמר אד"ש: "ופרצת". התחילו לנגן "ופרצת" ובכל דרך הילוכו של אד"ש לאורך בית המדרש, עשה תנועות בידיו הק' כמעודד להגביר את השירה.
