ט"ו אדר תשפ"ה

יום שבת קודש פ' תשא, ט"ו אדר - שושן פורים

בבוקר 770 הי' ריק יחסית, באופן המזכיר את הימים הראשונים דחג הפסח (עד אמצע התפילה כבר התמלא ביהכ"נ).

לשחרית לא הגיע הש"ץ המיועד (זירקינד) והחלו לשיר שיבנה, ובאמצע קדיש ניגש ש. הערץ. האדרת והאמונה הי' בניגון הצרפתי, א-ל אדון בניגון ויהי בימי אחשורוש, ותשכון תתגדל בניגון שמחה הידוע.

[במהלך התפילה הי' א' מבוגר שעמד בין הש"ץ לבימת התפילה כשסידורו על שולחן הדולרים, במקום שהפריע קצת לילדים, וכשביקשו ממנו לצאת משם צעק בקולי קולות "אל תגע בי", "אני אעמוד איפה שאני רוצה" וכדומה].

בקריה"ת קראו בס"ת של משיח, ועלו 6 חתנים (ראשון, שלישי-שביעי). להכרזת יחי עלה (לא ר' שמעון סילמן כרגיל, אלא) ר' זעליג ניומן (לרגל לידת הבת). למפטיר עלה כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א כרגיל.

למוסף ניגש ג'ייקובסון. בשים שלום שרו ויהי בימי אחשורוש. נגמר בשעה 12:17, והרנ"ק הכריז את הכרזותיו ועל ההתוועדות לשעה 1:30 ועל מנחה לשעה 6:25.

התוועדות: אחרי ברכת בופה"ג שרו יחי, ובהמשך שרו: שיר המעלות, יחי בניגון ויהי בימי אחשורוש, והוא גואלנו. בחלוקת המשקה הי' בהתחלה רק קנקן אחד (אותו קיבל הת' מ. צ'ופין - כמדומה עבור פינת החי), ואחרי ניגון הקפות קיבל גערליצקי קנקן נוסף. שיבנה (בלי חזנות).

למנחה ניגש הרנ"ק. לשני עלה חתן, ולשלישי עלה כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א (ס"ת של משיח). נגמר בשעה 6:51, והרנ"ק הכריז על מעריב לשעה 7:45.

מוצאי שבת קודש

למעריב ניגש ש. יחיאלוב, וסיים בשעה 7:55. אחרי הבדלה הכריז הרנ"ק משהו (מסתמא על סיום הרמב"ם), השעה היתה 7:58 לערך.