י"ד מרחשון תשנ"ד
יום שישי י"ד מר-חשון
לאחר חמשה ימים של געגועים עזים לראות את המלך, מתוך דאגה כנה ואמיתית לשלומו של כ"ק אד"ש מה"מ, שהרי אם כדברי חברי המזכירות אשר אין כל דבר מיוחד והכל בסדר - מדוע איננו זוכים לראות את כ"ק אד"ש מה"מ. התשובה לכול היתה ב-20 דקות שלפני כניסת השבת:
בשעה 5:20 התקבלה לפתע ההודעה "מנחה נאו" ללא כל הכנות מוקדמות, כאשר רובו של הקהל הי' משוכנע ש"ציפצוף הביפר" בא להודיע על זמן הדלקת הנרות, שהרי על תפילת מנחה כבר הסיחו את הדעת מזמן, לאחר שבוע שלם שלא ראינו את הרבי...
770 עצמו הי' ריק ובקושי ניתן היה להשיג מנין, עת כ"ק אד"ש מה"מ נכנס מיד לתוך החדר המיוחד. הש"צ הי' המשב"ק שזה עתה סיים את משמרתו, הרב שלום ישראל שי' חדקוב, ותפילת שמו"ע התארכה מהרגיל. חלקו של הקהל כבר היה בבגדי שבת, אך לחלקו האחר, זה שחזר זה עתה מהמבצעים, היתה בעיה לא קטנה, עקב היות הזמן סמוך להדלקת הנרות כשכל דקה נראית כנצח. אך לוותר על פעם אחת של 'יחי' במעמד כ"ק אד"ש מה"מ, בלתי אפשרי, מה גם שזה כבר כשבוע שלא ראינו את כ"ק אד"ש מה"מ, כך שהכמיהה לראותו חזקה שבעתיים.
בסיום התפילה, לאחר שהתריס בחדר המיוחד הורד והש"צ כבר סיים קדיש בתרא, יציאתו של כ"ק אד"ש מה"מ התמהמהה, וכך עברו להן עוד כ-5 דקות של ספקות: לאן מועדות פני כ"ק אד"ש מה"מ, ליציאה אל הקהל או שמא לחזור לחדרו הק'? הקהל ניגן 'יחי' בלב שלם, וכעבור מספר דקות, בשעה 5:40, יצא כ"ק אד"ש מה"מ אל המרפסת.
עם פתיחת הוילון הגביר הקהל את שירתו, וכ"ק אד"ש מה"מ, במבט פניו המאירות במיוחד, עודד את השירה וסקר הקהל מימין ומשמאל, שוב ושוב. מדי פעם עודד בתנועות והקהל מצידו הגביר את שירתו, כשמורגש על פני הכול הכמיהה העזה וההשתוקקות הבלתי-רגילה לראות את פני כ"ק אד"ש מה"מ [גם הפעם, כבליל שבת לפני שבועיים, נראו שוב התנועות שישנן בשבועיים האחרונים]. פעמיים בזמן השירה סידר כ"ק אד"ש מה"מ את שפמו בידו הק', כפי שעדים היינו למעין זה בהתוועדויות.
לסיום פנה כ"ק אד"ש מה"מ לשמאלו, לסגירת הוילון. הגילוי נמשך א"כ 5 ורבע דקות, והמעמד הסתיים אל תוך השבת.
ובינתיים הספיקו אלו שנשאו על גופם דברי 'מוקצה' להעבירם ולתוחבם עמוק בתוך ה'לאקער'ס', בטרם תגיע השבת.
מאוחר יותר נודע, אשר באותן דקות בהם רמז כ"ק אד"ש מה"מ לתפילת מנחה לא הי' שום מזכיר בקודש פנימה, והמשב"ק שהי' בקודש נתן הסידור לכ"ק אד"ש מה"מ כבקשתו ואמר קרבנות, כשלפתע רמז כ"ק אד"ש לעבר הוילון ממול. ברגע הראשון לא תפס המשב"ק במה המדובר. הוא פתח הוילון וכ"ק אד"ש מה"מ רמז לפתוח הדלת, או-אז הובן שברצונו לצאת למנחה, וכששאלו על מנחה ענה בחיוב, ומיד יצא אל התפילה, ועם תחילת התפילה כבר הספיקו לבוא כל חברי המזכירות.
ליל שבת קודש
כ"ק אד"ש מה"מ נכנס מהמרפסת חזרה לחדר המיוחד לתפילת קבלת שבת, בסיומה לא זכינו לראות את מלכנו והקהל הגדול שהי' ב-770, שהצטרף לאחר כניסת השבת, לא זכה לראות את הרבי. השעה היתה 6:25.
אם כי לא ניתן לדעת מהי הסיבה לכך שדוקא היום, לאחר שבוע שלם של העדר, זכינו לתפילות עם כ"ק אד"ש מה"מ, חשוב להיוודע על עובדות מסויימות, שאולי בגללן זכינו לתפילות אלו, כדלהלן:
בין הקהל שהי' בתפילת מנחה וקהל האורחים שהגיע לשבת קודש, בלטה קבוצה מיוחדת של אורחים שהגיעו ממונטריאל, יוצאי צרפת, יחד עם השליח דשם, הרב מנחם מענדל שי' רסקין, הבקי ורגיל בהבאת קבוצות לכ"ק אד"ש מה"מ, וגם לאחר כ"ז אדר הביא כו"כ קבוצות, כאשר אחת או שתיים מהקבוצות באו ולא זכו לראות כלל את הרבי.
במהלך השבועות האחרונים, כשהתייעץ הנ"ל עם ידידיו בקראון הייטס: "האם כדאי ואפשר להביא קבוצה, או לא", השיבו לו אלו שכדאי להמתין, מאחר שבשבועיים האחרונים ממעט כ"ק אד"ש מה"מ לצאת אל הקהל, ובאם לא יצא כ"ק אד"ש מה"מ, מי יודע באם לא יתאכזבו האורחים פעם נוספת, דבר שיכול לשבור את כולם כולל את הפעילות הנשגבה של השליח הנ"ל.
הגעגועים לראות את הרבי, ולו מספק קלוש ביותר, גברו על הכל, וביום חמישי שלחו הנ"ל פ"נ לרבי, בו מבקשים הם שיזכו לראות את הרבי בביקורם בשבת. דו"ח זה, יחד עם שאר הדוחו"ת, נכנס אל הרבי בצהרי יום שישי, בין השעות 3:00 ל-4:00, והמזכיר הריל"ג אף הואיל לבקש מכ"ק אד"ש מה"מ בקבוק משקה עבור הקבוצה, בקבוק שיצא עוד קודם השבת.
וכשעה וחצי מאוחר יותר, בעוד הריל"ג נמצא בביתו, החל כ"ק אד"ש מה"מ לרמוז בידו שבכוונתו לצאת לתפילה, דבר לא רגיל בעת האחרונה. הי' זה בבחינת אתערותא דלעילא לכבוד קהל האורחים, שבעוד ההודעה ע"ד תפילת מנחה היו כבר בדרכם ממקום אכסנייתם ל-770, כך שזכו לקבלת פנים מיוחדת ממלך המשיח...