כ"ט מרחשון תשנ"ד

יום שבת קודש

החתנים עלו לתורה במנין מיוחד, כרגיל מידי שבת בפתח הזאל הקטן. כאשר דלתות ג"ע התחתון והעליון פתוחות. גם קריה"ת למנחה התקיימה שם.

לאחר תפילת שחרית, בשעה 12:30 לערך, ירד ד"ר מינקאוויטש למסור 'באריכט' לקהל ממצבו של כ"ק אד"ש מה"מ: "זה עתה חוזר אני מהרבי ושאלתי אותו באם הוא מרגיש יותר טוב, וענה בחיוב, וכששאלתי באם אוכל למסור זאת לקהל, ענה שוב בחיוב". לאחמ"כ אף הוסיף וסיפר לקהל, אשר מצבו של כ"ק אד"ש מה"מ היום הוא באין-ערוך לאתמול, ומקוים שיהיו הלאה חדשות טובות. אך עכ"ז על כולם מוטלת החובה להמשיך בתפילות ובאמירת תהלים".

אחר הודעה כזאת הלך הקהל בשמחה לסעודת השבת, וב-770 וברחבי השכונה התקיימו התוועדויות רבות. הפתיחה המרכזית והכינוס המרכזי של כינוס השלוחים העולמי לא התקיים בגשמיות השנה, מאחר שלא זכינו להתוועדות בשעה 1:30, גם לא להתוועדות של 'יחי'.

מוצש"ק

עם צאת השבת נודעו פרטים נוספים (ע"י 'מרכז שידורי חב"ד') מהבשורות הטובות של היום, אשר ב"ה הוטב המצב במעט, כשבין השאר התבטא הדבר בכך שהרבי ישב היום בצהרים, ואף הגיב בהתאם.

והלילה, במסגרת כינוס השלוחים העולמי, התקיימה ב'אהלי-תורה' מסיבת 'מלוה-מלכה' חגיגית. המנחה ומנהל הכינוס היה הרב משה שי' קאטלארסקי, שפתח בדברי פתיחה ומסר את המיקרופון להרב ווינברג, והלה הזמין את הרב י.כ. לחזור על "דבר מלכות" - שיחה מכ"ק אד"ש מה"מ.

הרב משה שי' לאזאר קרא הקאפיטל תהלים לרפואתו של הרבי, ולאחמ"כ כובד יו"ר הבד"ץ הרב מארלאוו, לשאת דברי ברכה. הרב מארלאוו הזכיר לכולם אשר "חיי הצדיק אינם חיים בשריים אלא חיים רוחניים", ובמילא על כ"א לעזור בזה, ע"י בשו"ט לרבי בריבוי ובשפע. "מכיון שעתה הוא הזמן של מלמטה למעלה, ירחא תליתאי, שהעיקר בזה הוא ש"ויחן שם ישראל", כאיש אחד בלב אחד בהרגשה שזה נגד ההר. ונבקש מהקב"ה שכל טוב ממנו לא יבצר, ושיהי' א גוטן וואך וא גוט'ן חודש וא גוט'ן תמיד, און 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד'".

לאחמ"כ כובד חבר הבד"ץ הרב אברהם שי' אזדבא. הרב אזדבא פתח ב"ברוכים הבאים לחצרות קדשינו", ובדבריו עמד מעט על פרשת השבוע, "שממנה צריך ללמוד איך להתנהג בחצרות קדשנו, מתי צריך להכנס, מי צריך להכנס וכיצד צריך להכנס". "על הפסוק 'ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאוד' אומר 'מדרש תנחומא', שדבר זה קרה פעמיים. פעם אחת בעקידה, כשאלוקים פתח את הרקיע והוא ראה חדרים של שכינה ואז נבהל, והפעם השני' כשעשיו נכנס, שאז נבהל יותר מבפעם הראשונה, וכל-כך למה, מפני שראה "גהינום פתוחה מתחתיו". ונשאלת השאלה, הרי יצחק ראה את עשיו עד אז ריבוי פעמים, וא"כ מדוע רק עכשיו "ראה גהינום פתוחה מתחתיו", שאז נחרד חרדה גדולה עד מאוד? והביאור בזה בפשטות: כל עוד נכנס עשיו ליצחק אבינו ולא התערב לשמש כמשרת וכשמש, כי-אז הכל בסדר - הוא לא התערב ולא ערב את החומריות שלו עם אביו שהי' צדיק הדור, וכל אחד הי' בעולם אחר. משא"כ עכשיו, כשרצה לקחת ברכה מאביו, ז"א שרצה לנצל את אביו לחומריות שלו - מיד "ויחרד יצחק", "ראה גהינום פתוחה מתחתיו".

לאחמ"כ דיבר (הרב) ק., שסיפר שהכניס הערב את ה'פרוגרם' לכ"ק אד"ש מה"מ (שעד עתה לא היתה ההזדמנות למוסרו) וזה נשאר על שולחנו של הרבי. "אמרתי לרבי, שכמו שהרבי הורה להדפיס את ספר השלוחים, וזה מונח תמיד, כל ה-4 חלקים, על שולחנו של הרבי נגד כסא המלכות - באם הי' כדאי להדפיס חלק חמישי היות שבמשך הזמן התווספו הרבה שלוחים חדשים? והרבי ענה ב"אשטארקער יע". ואני רוצה לומר לכם בתור מאמר המוסגר, שלעיתים תכופות בחדרו של הרבי קורה שניכר על הרבי שרוצה משהו ולא יודעים מה, ושואלים ולא תמיד מכוונים לרצונו, ואז פותחים את ספר השלוחים לפני הרבי ומדפדפים, והרבי מביט על התמונות. אינני יודע באם כשהרבי הורה להדפיס האם זו היתה הכוונה, אך דבר אחד אני יודע ברור: שהחיבוב וה'טייער'קייט' שהרבי מחזיק את הספרים, ועאכו"כ את השלוחים וב"ב בלבו ובמוחו תמיד כל הימים - אין לשער, לא בכתיבה ולא בדיבור...

"ביום חמישי מסרתי בקבוק והרבי אחזו בידו הק' ומזג לתוך כוס. אמרנו לרבי 'לחיים' וביקשנו ברכה שהכינוס יהי' בהצלחה רבה ושיכוון לרצון הרבי בשליחות, והרבי ענה אמן. כן ביקשנו ברכה לכל שליח וב"ב שיתברך בכל טוב גשמי ורוחני, והרבי ענה אמן.

"היום קראנו על "הארץ קשה והשנה קשה". באם "הארץ קשה" כיום אינני יודע - כמדומני שהכינו את העולם למשיח, והוא נעשה כלי לקבלה. אך לגבי "השנה קשה" אין שאלות... אינני רוצה להאריך בזה, אך אנו חייבים להתגבר על כל הדברים הללו. הרבי תבע ותובע ויתבע וצריכים לשמוע אליו, וכאשר שליח נמצא בשליחות שלו ומתעסק עם הענינים הכי חומריים וכו', צריך לעצור לרגע ולחשוב על הרבי - באם לרבי תהיה נחת-רוח מהמעשה הזה שהוא הולך לעשות. כן הוא בזמן שחושב, עליו לחשוב באם לרבי יש נחת מהמחשבה".

ובדבריו אלו של הרב ק. הסתיים הכינוס, וכולם מיהרו ל-770, לחגיגת ההודאה המסורתית המתקיימת מידי שנה ע"י הרב מאיר שי' הארליג, ברוב עם וסעודה כיד המלך.

בשעה 10:30 לערך החלה הסעודה הרשמית, כשבפתיחתה מסר הרב הארליג בשורות טובות מהלילה הקודם, בו ישב כ"ק אד"ש מה"מ על כסא וא' המזכירים, הרב גרונר, קרא לפניו צעטאלך.

הרלוי"צ שפירא אמר קאפיטל תהלים פסוק בפסוק כשכל הקהל אחריו, ולאחמ"כ חזר ר' יואל כהן שיחה של הרבי מלפני שנתיים, ועורר אודות המצב העכשווי.

לאחמ"כ דיבר מר סעם דאמב, שייצג את ראש העיר החדש מר ג'וליאני, ונשא כמה מילות ברכה לרפואתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח.

לאחמ"כ הכריז המנחה על מבצע נוסף, "מבצע אהבת ישראל", לאור המצב האיום והנורא, מה גם שבשיחה האחרונה, של שבת פ' ויקהל, דיבר הרבי אודות אהבת ואחדות ישראל.

לאחמ"כ דיבר שליח כ"ק אד"ש מה"מ במונטריאל, הרב משה שי' ניו, ואחריו עלה לדוכן הרב ברוך שלמה קונין, שעורר בדברים היוצאים מן הלב אודות המצב הרציני בו אנו נמצאים ו"קושי השיעבוד", לאחר כ"כ הרבה פעולות שעשינו ועדיין לא נושענו.

בהמשך סיפר על 'ווארט' מעניין ששמע מהרב שמואל דוד שי' רייטשיק בבוקר שלאחר ההקפות בתשל"ח, לאחר התקף הלב. "כששוחחתי עימו הייתי שבור לחלוטין, והרב רייטשיק הרגיעני בזה המילים: "שלמה, וואס ביסטו אזוי צובראכן? זאלסט וויסן אז דער בוס פון אפ-סטירז אן אונזער בוס - קען דער וועלט נישט פירן"... [= מדוע הינך כה שבור? שתדע לך שה'בוס' מלמעלה בלי ה'בוס' שלמטה - אינו יכול להנהיג העולם...]. ממילא מובן עד כמה צריכה להיות האמונה והבטחון הגמור בבריאותו של הרבי, עם שמחה גדולה ותוקף גדול. ח"ו מעצבות, ח"ו ממרירות, ולא כ"ש מיאוש, וה' יעזור שברגע כמימרא יוציאנו כ"ק אד"ש מה"מ מהגלות - יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד.

אחרון הדוברים היה הרב שלום דובער הלוי שי' וולפא, שעורר בדברים היוצאים מן הלב אודות הצורך בעיסוק ובפעילות בעניני משיח וגאולה.

מיד לאחמ"כ התיישב הקהל להתוועדויות חסידיות אל תוך הלילה, עד לשעות הבוקר המקודמות.