כ"ב תשרי תשס"ח

ליל ויום שמיני עצרת:

עם התקדש החג, נפתחות דלתות 770 לרווחה, ואת המוני המתפללים מקדם 'זאַל' ריק מספסלים, כשלאורך הצד הימני נפרסת פירמידה ענקית שתוך שניות מתמלאת עד אפס מקום. במזרח 770, בין ההיכל לעזרת נשים, ממוקמת גם שם פירמידה המיועדת לילדים. ואת עיקר העיקרים: בימת הקריה"ת הועלתה מעל בימת התפילות הקבועה של הרבי שליט"א מלך המשיח, כך שמכל עמדה וזווית ב-770 מתאפשרת ראייה ישירה לעבר נשיא הדור וגואלו, אליו – ולא לשום דבר אחר – הגענו הנה, ל"הקביל את פני הרב" ובעיקר לדרוש ולראות את התגלותו הנכספת.

זהו השיא של כל השנה כולה מבחינת כמות האורחים הגודשת את "בית חיינו". עוד ב'הכנות' לתפילת מעריב, אני מבחין בעשרות שלוחים ומנהלי בתי-חב"ד בעולם כולו, שנחתו אך לפני שעות מספר. אני מביט בהם, מתחיל לחשוב על מאות הפעולות אותם הספיקו לעשות במשך השנה החולפת, כל שליח במקומו הוא, ו..מצטרף לזעקה הניבטת מפניהם: "רבי! הגענו לדבר אחד ויחיד. אין אנו מסוגלים להמתין עד 'רגעי הסגולה' שבהתוועדות הגדולה... עוד ב'הקפות' של הערב, אנו כבר רואים אותך מנצח על הריקודים הסוערים ב-770 המחובר לבית-המקדש!".

את תפילת מעריב פותח החזן הרה"ח ר' אלעזר קעניג , כשמיד לאחריה ניגשים כולם לסוכה הגדולה. שם, מחכה לאלפים 'סעודת חג' כפשוטה, אותה מעניק בלב אוהב ר' נחום מרקוביץ. כבקשתו הק' אומרים "לחיים" עוד לפני ה'הקפות', ומצטרפים תיכף למעגל הריקודים הענק שב-770.

השעה 9:00, ו-770 כולו רוקד וצוהל. אלו ארבעים ושמונה שעות שאת כל הכוחות הדרושים, שואבים על-ידי הריקודים. אף אחד אינו רוצה להשאיר את עצמו ב'חוץ', ברגעים כה יקרים...

רעדה אוחזת בקהל, עת בו הגבאי ר' זלמן ליפסקער פותח בקול גדול: "איז מען מכבד, כבוד-קדושת אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח שליט"א" עבור הפסוק הראשון "אתה הראת". כולנו בטוחים ומאמינים באמונה שלימה "אַז דער רבי איז דאָ" כפשוטו ממש! אבל כה כמהים אנו לשמוע כבר את קולו הטהור...

לאחר-מכן, מכובדים רבני השכונה, המזכיר הרה"ח יהודה לייב גרונער , זקני אנ"ש, רבנים וראשי-ישיבות, שלוחים ומנהלי מוסדות חב"ד בעולם כולו, כשלפסוק האחרון שוב מכובד כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח.

בין-לבין מנגנים בעוז את ניגון שמח"ת, ניגון ה'הקפות' לר' לוי'ק ואת "יחי אדוננו".

ההיכל נפתח, והרה"ח ר' יעקב שפריצער, כשכולו אחוז רעדה, מניח את הס"ת של כ"ק אדמו"ר שליט"א על הסטענדר, עבור ההקפה הראשונה בה הוא מכובד.

קשה לתאר את השמחה העצומה ששררה כאן בעת ה'הקפות'. אין צל של ספק שהמניע היחיד לרגש השמחה הגדולה הזאת, הוא העובדה הפשוטה והברורה שהרבי שליט"א מלך המשיח חי וקיים! נמצא איתנו בכל רגע ורגע וממשיך להנהיג את צאן מרעיתו בעוז, כאן, מ-770 "בית חיינו". עליו העיד – הוא ולא אחר – כ"מקומו הקבוע של נשיא הדור", "באופן דהולך ומוסיף באור עד ביאת גואל צדק"!

לשאר ה'הקפות' מכובדים, הרה"ח ר' שלום דובער הלוי וולפא – מנהל המטה העולמי להצלת העם והארץ, הרה"ח ר' דוד נחשון – מנכ"ל "ניידות חב"ד" ותנועת הנוער "צבאות השם" בארה"ק, הרה"ח ר' ראובן מטוסוב – שליח הרבי שליט"א ללשכת ליובאוויטש האירופאית, מנהל "מטה משיח" בפריז ונציג האורחים מצרפת, הרה"ח ר' ישראל הלפרין – שליח הרבי שליט"א להרצליה ונציג האורחים מארה"ק, והרה"ח ר' לוי בוימגארטן – 'טנקיסט' "פלטרין של מלך".

השמחה הגיעה לשיאה בעת ההקפה של ילדי צבאות ה', עת בו 770 שאג מקירות ליבו "ווי וואָנט משיח נאַו" כשבכל פעם מחדש השירה רק מתגברת. (אגב, פעם עמד אחד החסידים ליד סוכת הרבי שליט"א בתשרי תשמ"ב, ושמע מתוך הסעודה את הרבי שליט"א מפזם בפיו את הניגון של "ווי וואָנט משיח נאַו" עם המילים...)

בעת ההקפות, ניתנת אפשרות לקהל העצום לנשק את הס"ת של כ"ק אדמו"ר שליט"א. הזדמנות שלא מתאפשרת בכל יום...

ההקפות נחתמו בהכרזת "יחי" אדירה בשעה 11:55, אך מעגל הריקודים לא תם ולא נשלם עד אור הבוקר ממש. עשרות תמימים ואנ"ש מעדיפים להעביר את שנתם הקצרצרה מעל או מתחת אחת הפירמידות, מחכים לתפילת שחרית הקרבה ובאה.

התפילה 'מזדרזת' למדי, עקב "מצוות היום" – 'תהלוכות' לכל בתי הכנסת הפזורים ברחבי ניו-יארק, על-מנת לשמח יהודים על-פי פקודתו של המצביא, כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח.

החל מהשעה 2:00 יוצאות שיירות ענק למרחקים אדירים כמו-גם ל'פחות', מהבית "ממנו יוצאת אורה לכל העולם כולו". התמימים מזכירים לעצמם את מטרת ה'תהלוכה' מעבר לשמחה הרבה אותה אנו מביאים לעשרות אלפי היהודים:

"ובכח זה יכולים ללכת לבתי כנסיות בכוחו של משה ולבאר ליהודים שפוגשים בהם שם, שבאמת משה לא מת, ואין שום שינוי, כי אם, שנעשה נתינת מקום לקס"ד כו'". זאת כמובן מבלי לשכוח את "נבואת הגאולה" אותה נצטווינו לפרסם לכל אנשי הדור.

העולם מוכן לגאולה! ומי שהתקשה עדיין לעכל את העובדה ה'מרעישה', הרי שה'קבלת פנים' החמה לה זכינו בכל בתי הכנסת אליהם הגענו, המיסה גם אותו. כן! ניחשתם היטב: שירת "יחי" אדירה כבר בדריכתנו על מפתן הדלת...