י"ד תשרי תשכ"ז
ליל א' דחגה"ס - י"ד תשרי: אד"ש ציווה לר' יעקב כץ שינגן, והוא ניגן ניגון של שלש בבות. הבבא של הבעש"ט ושל המגיד והאדה"ז. שאל רש"ג הלא כתוב שכתר בעש"ט ואור תורה והתניא שלא יכריכו ביחד, (וגם מספרים שאדמו"ר הרש"ב לפני יחידות הי' מסתכל בשלשה ספרים אלו) וכאן שרים השלשה ביחד? ענה אד"ש: ששם הכתר בעש"ט עשה שוחט אחד, ואור תורה עשה תלמיד של המגיד, והתניא כתב אדמו"ר הזקן לבד, ואיך יכולים לכרוך את של שוחט עם אדה"ז? אבל כאן הניגון הבבא השני' היא מתרצת הראשונה, וגם השלישי על השני'.
ואח"כ סיפר יעקב כץ מה שאדמו"ר הריי"ץ אמר בשנת ת"ש בסוכות, וכך אמר: שכאן (ע"ע) יושב הבעש"ט ובצד ימינו המגיד ואחריו אדה"ז ואחריו אדמוה"צ ואחריו הצ"צ, ובצד שמאל המהר"ש והרש"ב, ואמר אז זעט זיי! ושאל לר' יעקב כץ אם הוא רואה והמשיך יעקב כץ ואמר: לא הייתי רואה לא יכולתי לאכול, וגם כעת שאומרים שאברהם אבינו ישנו עם כולם אז גם יכולים לאכול! ואד"ש צחק בקול ולא הי' יכול להתאפק. ואח"כ שאל יעקב כץ למה אומרים אברהם ועמו יצחק, מה חשוב לי איזה אושפיזין היום הלא באים גם השאר? ענה אד"ש איך אצלך אתה ושותף... (הלא יש בעל הבית ויש גם שותף עמו) ואד"ש חייך.
ואח"כ דיברו בענין מפטיר יונה, ואמרו שאורנשטיין חותנו של הרש"ב הי' כהן וקיבל מפטיר יונה ודיברו בענין זה. ואד"ש שאל את סימספון ואת רייציק האם זה אמת? וענו ששמעו. ואד"ש אמר אולי הי' מנין של כהנים ודיברו בענין זה. ואח"כ אל רש"ג שכתוב בספר המנהגים שבסוכות יש מצוה לשמוח. שאל האם הכוונה על שמחת בית השואבה? ענה אד"ש שמדאורייתא זה מיום השני אבל כעת שאין בית המקדש וניסוך המים, ומים תורה, אז מתחיל השמחה בלילה הראשון. ואמר לוא הי' יכול לעשות שמחת בית השואבה עוד לפני סוכות ז.א. ערב סוכות הי' כותב (לא הי' מקור על זה) וחייך.
בענין מפטיר יונה שאל רש"ג למה חיבבו הרביים את מפטיר יונה? ענה אד"ש שהטעם ע"ז לא יודע (המקור ע"ז), אבל כתוב שזה טוב לגשמיות. ודיברו על ענין בזוהר על ובכן תן פחדך חסד שבגבורה ודיברו בענין גבורה שבחסד. בענין האושפיזין שאברהם הי' חסד ויצחק... וכו', ואח"כ אמר אד"ש שמה ששאל רש"ג בענין בשמים במוצאי, ואח"כ אמר אד"ש שיש מחלוקת ע"ז. שרו איזה ניגון, ונדמה שרש"ג לא שמע הניגון או אד"ש לא שמע את זה, ואמר אד"ש שרש"ל לוי וצריכים לשאול אותו.
