ט"ו אייר תשמ"ב

ש"ק פר' אמור ט"ו אייר ה'תשמ"ב

הגיע מביתו 8:40 ירד לשחרית ב-10:00 במוסף הורה לנגן ב"הוא אלוקינו". התוועדות 1:30-6:05 דיבר שהשבת ישנם כמה עניינים: א. ט"ו בחודש קיימה סיהרא באשלימותא. ב. שביום זה גמרו בנ"י לאכול את עוגות מצות שלקחו ממצרים. ג. שבת שבין פסח שני לל"ג בעומר. בשיחה א' נעמד על זה שהשבת פר' אמור שזהו ענין להשפיע על הזולת בצורה רכה ולא באופן קשה "דבר". ובשיחה הב' דיבר על ענין פסח שני "אַז ניטא קיין פאַרפאַלן". ואנו הולכים בכוחו של נשיא דורנו שהוא אומר להפיץ המעיינות וכן בנוגע למבצעים לרשום יהודים לס"ת הרי בוודאי כשיש נתינת כח מנשיא דורנו ובוודאי שיעשו ויצליחו. כשאמר את ענין זה אמר ממש בתוקף מיוחד ובכל גופו התנוענע (איני זוכר באיזה שיחה אמר זאת) אח"כ אמר שזה יהי' למעשה ולא שיסתפקו בזה שאח"כ יחזרו על השיחה וירשמו אותה ויפיצו אותה. אלא המעשה הוא העיקר. אח"כ דיבר על המעלה שקיימה סיהרא באשלימותא הרי ז"א שבכדי שיגיעו למעלה זאת צריכים כבר מב' אייר להתחיל בעבודה ואז יוכל להגיע לט"ו בחודש שיהי' בשלימות, ואם בכ"ז לא עבד עבודתו הרי זה הוראה בפסח שני שעוד בי"ד בחודש אפשר להשלים את החסר אח"כ דיבר ע"כ שבנ"י גמרו את המצות של אחרי חצות שאז נגלה עליהם מל מלכי המלכים הקב"ה וגאלם שמצד התגלות הקב"ה זה פעל על הבצק שלא יוכל לתפוח ולא שהבצק לא תפח מעצמו אלא כ"ז מצד התגלות הקב"ה וכאן נעמד הרבי ע"כ שישנם הטוענים איך הם יכולים להתאחד בס"ת עם יהודים כאלו הרחוקים מתומ"צ וכו'. אלא התשובה ע"ז-"אל תבט על מראהו" כך פוסקת התורה ואף שבפועל אם נתבונן ונראה את מעשיו וכו' עכ"ז רואים שאותו יהודי הוא יצא ממצרים ואליו התגלה מלך מלכי המלכים הקב"ה ואף שאין זה נראה עליו אבל בפועל כן הוא וכו' וכו'. בנוגע לל"ג בעומר שעניינו פנימיות התורה הרי זה רואים שצ"ל לא רק מידות(חג"ת) לבד ולא רק מוחין(חב"ד) לבד אלא צ"ל מוחין בתוך המידות. וכן אד"ש דיבר בנוגע לכך שבשיחה לילדים אמר ש-30 יום קודם החג (שבועות) דורשים בהל' החג וזה הי' בו' אייר א"כ זה לא הי' 30 יום שלימים. אמר הרבי שיגיד תי' ע"פ נגלה וכן ע"פ חסידות אך יגיד קודם את הפי' בנגלה כי אם יגיד בחסידות הרי ירדמו ולכן יגיד בנגלה שאז כל אחד יקשיב אולי זה שייך אליו. והסביר שישנה דעה שבז' בסיון ניתנה תורה וע"כ עפ"ז מובן שביום ו' באייר זה הי' 30 יום מקודם לכן, ואף שאדמוה"ז אומר שבו' בסיון ניתנה תורה הרי הוא מחמיר שילד יהודי ילמד עוד יום נוסף תורה וכמובן שאת כל ההסבר בענין זה ע"פ נגלה לא שייך לומר לילדים ועוד לומר להם שבאמת הייתי צריך עוד יום קודם לפגוש אתכם ולומר לכם ללמוד את הל' החג... וע"פ חסידות הסביר הרבי שכל יום צ"ל בעניך כחדשים ולכן אם יגידו לילד שכבר מאתמול היית צריך ללמוד הל' החג וממילא ג"כ היום אתה צריך ללמוד אז זה יפחית מהחשיבות של הדבר ושל החידוש של יום זה דווקא ולכן אמרו לילדים שהיום הוא 30 יום קודם החג וצריכים ללמוד בהל' החג. וכן דיבר בהוספה על סיום ספר התניא שבסיום כותב אדמוה"ז שלא ידבר שיחה בטילה בשבת ולכאורה בשו"ע כותב אדמוה"ז שלא להרבות א"כ משמע שא' שיש לו עונג מלדבר כגון אחד שאינו יכול לשתוק והוא צריך תמיד "פלאפלען" א"כ מותר לו רק קצת לדבר בשבת אלא הסביר הרבי שאת זה כתב אדמוה"ז בנוגע להל' לכל עם ישראל אבל מה שכותב בתניא זהו לחסידים שאפי' באופן הנ"ל ג"כ שלא ידברו כלל שיחה בטילה בשבת אלא כמ"ש שיסיימו את הש"ס ויגידו בש"ק פר' קי"ט שבתהילים וכו' ויהיו במצב כזה שלא יהיו שייכים כלל לשיחה בטילה. אד"ש נתן בקבוק משקה [מקודם לכן מזג מכוסו לבקבוק] לרש"ג שליט"א ונתן לו לומר לחיים וכן נתן לומר לחיים לסופר של הס"ת השני דתו"ת הרב זירקינד, עבור סיום הס"ת בל"ג בעומר וכן בקבוק שני עבור סיום ס"ת דחיפה והקריות באה"ק. נתן לאלינסון (מהמפד"ל) שנוסע לאה"ק אד"ש אמר לו שבשדה תעופה באה"ק יבואו לקחת ממנו זאת אח"כ הנ"ל חילק לאנ"ש שישבו מאחורי אד"ש [כנראה הרבי אמר לו שיחלק ג"כ כאן (בכדי שלא יהי' מכין משבת לחול)] אח"כ שרו ניגון שמח"ת ואד"ש הורה בידו הק' להגברת השירה אח"כ עיין אד"ש בחומש או בהערות של אביו וכן ציוה שיכריזו בנוגע לסיום הס"ת שרו "הנה מה טוב ומה נעים" ואד"ש נענע בראשו להגברת השירה. כששרו "ווי וואנט משיח נאו" אד"ש מחה כפיים לכיוון הילדים וכל הילדים התחיל ג"כ למחוא כפיים חוץ מילד אחד שעמד וחלם הרבי הושיט את ידו הק' מול עיניו של הילד והזיזה כמה פעמים עד שהילד התעורר מחלומו והתחיל ג"כ לשיר. בסיום ההתוועדות נתן המזונות לי.י. העכט עבור כינוס צ"ה שיתקיים בל"ג בעומר (מפני שזה יום שנוסע לאוהל אד"ש לא ירד לכינוס* אך אמר שב'רוח' יהי' ובהתוועדות דיבר נקודות ע"מ שידברו עמם בנוגע לאהבת ישראל תלמידי ר"ע ואהבת ה' וכו') וכן מזג לו מהבקבוק יין לכוסו (רבע כוס גדולה) בכדי שיאמר לחיים ואח"כ נתן לו ג"כ את בקבוק היין. אח"כ התחיל ניגון ההקפות של אביו רלוי"צ ע"ה ומחה כפיים בחוזק ובמהירות רבה. אח"כ הכריז בדבר ברכה אחרונה ובנתיים המשיכו לשיר וכשקם מכסאו עשה בידו הק' תנועה חזקה להגברת השירה וכן בדרכו הורה כמ"פ להגברת השירה אח"כ תפילת מנחה אחרי התפילה התיישב לומר פרקי אבות פ"ד אח"כ לא התחיל "ווי וואנט" (כפי הרגיל).

• לבסוף הי' כדלקמן שזכינו וכ"ק אד"ש ירד לשיחה (וכידוע ששינוי לטובה תמיד יכול להיות כפי שמצאנו אצל יוסף הצדיק שבתחילה אמר שכולם יישארו עד שיביאו את בנימין ולבסוף השאיר רק את שמעון וכן בענין נביא שאם יש שינוי בדבריו לטובה אעפ"כ הרי הוא נביא אמת.)

יצא לתפילת מעריב 8:45 אחרי ההבדלה יצא לחדרו עמד בפתח געה"ת אלינסון הנ"ל ואד"ש דיבר עמו ואז הוא המשיך ללכת אחרי אד"ש עד געה"ת ושם עמדו ודיברו כ-15 דקות אד"ש נתן ג"כ 100 ₪ לצדקה באה"ק אח"כ נסע אד"ש לביתו שרו "ווי וואנט משיח נאו" ובדרכו הורה אד"ש להגברת השירה (וכן מהמכונית וברמזור).