ט' כסלו תשמ"ז

לפנות בוקר יצאה משלחת של אנ"ש והתמימים לשדה התעופה, על מנת לקבל את פניו של החסיד הרב יצחק שי' קוגן (שיצא לאחרונה מלניגרד בבריה"מ).

כשנכנס אד"ש לקרה"ת ברך הלה "שהחיינו" בקול, ואד"ש ענה אמן על ברכתו. (לאחרי קרה"ת ברך הגומל וכן עשה הגבהה),לאחר התפילה התקיימה בזאל הקטן התוועדות וקבלת פנים לרב קוגן, ובהשתתפות זקני אנ"ש והתמימים. בסיום ההתוועדות יצאו הכל בריקוד סוער בחצר 770.

בשעה 1:50 נסע הרבי לאוהל.

התפללו מנחה-מעריב כשבסיום תפלת ערבית אמר הרבי שני קדישים. לאחר התפילה (בשעה 6:45) נכנסו הרב קוגן ואשתו ושוחחו עם אד"ש במשך שעתים ועשר דקות. בין הדברים שהועלו בשיחה (כפי שסיפר הרב קוגן בצאתו):

הוא מסר דו"ח על הנעשה ברוסי' ואד"ש אמר לו שעליו לעורר ולפעול אצל היהודים היוצאים משם שלא יחשבו שברגע שמגיעים לארץ ישראל אין כבר צורך בקיום תומ"צ, לא צריך לצעוק ברחובות אלא לעשות בפועל ממש, ויש להתעסק בחנוך הדור הצעיר. (ד.א. רוב השיחה היתה ברוסית) מיד כשיצא התחילו כל הקהל הרב שעמד בחוץ לרקוד (ממצרים גאלתנו) עד שיצא אד"ש.

בשעה 9:10 נסע הרבי לביתו, בביהכנ"ס הגדול נערכה התוועדות גדולה עם הרב קוגן שסיפר רשמים מה"יחידות" עם הרבי שזה עתה התקיימה, וכן על מסירות הנפש ברוסי' ומופתים מהרבי שהי' להם שם.