כ"ו שבט תשנ"ג

יום רביעי כ"ו שבט

כמדי (ערב) חודש בחדשו, ניתלו הודעות-תזכורות מטעם בד"צ דק"ק קראון הייטס ע"ד "קבלת תענית" (בעת המנחה) ליום המחר, בקשר עם ער"ח אדר ומלאת י"ב חדשים... "תאמר לצרותנו די"!

כ"ק אד"ש מה"מ לא יצא לתפילת מנחה, ותחושת מועקה וצער הורגשה בקרב הציבור (וביניהם אורחים) שהמתין עד לשקיעת החמה... ונאלץ איפוא לקבל על¬עצמו "תענית" למחר...

[התבטאותו של א' הנוכחים מצאה אוזן קשבת אצל רבים, וכך אמר: "הצימאון להתפלל עם הרבי ולראות אותו גבר כל כך, עד כי כאשר לא זכינו להשתתפותו ונוכחותו בתפילה אחת - קשה וכואב הדבר עד מאד; כמה מוזר ופלא שהחזקנו מעמד חודשים רבים (אשתקד) בלי לראות את הרבי"...]

לתפילת ערבית זכינו לכניסתו של הרבי, 6:51, ובסיום התפלה יצא כ"ק אד"ש מה"מ אל המרפסת. ראיית פני המלך (- ובפרט לאחר הפסקה קטנה) עוררה התרגשות ושמחה מיוחדת, והדבר בא לביטוי (גם) בהתלהבות ובחיות של הקהל בעת הניגון, ו"כמים הפנים כו'" - לאחר שהתרומם מעט כ"ק אד"ש מה"מ וסקר את כל הקהל מלמטה ומצדדיו, החל כ"ק אד"ש מה"מ לעודד את השירה בתנועות ראשו הק', ובתוך שניות ספורות החל לעודד בתנועות חזקות וסיבוביות. ואף כי הדבר נמשך כ-50 שניות בלבד, דומה הי' לדקות ארוכות.

לסיום הביט כ"ק אד"ש מה"מ לעבר הריל"ג לסגירת הוילון. השעה היתה 7:01.

תלמידי התמימים קיימו היום התוועדות חסידית בצוותא, ללבן ולעורר ע"ד שליחותם-תפקידם היום-יומי: מחד - לשבת ולשקוד על התורה, וביחד עם זה - להמשיך וללחום את מלחמתו של מלך המשיח עד ל"וינצח".