כ' ניסן תשנ"ג
יום ראשון כ' ניסן
קריאת התורה (של חול המועד) התקיימה [בזמן התפילה] בשעה 10:30 לערך.
לתפילת מנחה נכנס כ"ק אד"ש מה"מ בשעה 4:04, ובסיומה יצא אל המרפסת, כאשר הש"ץ אחז לפני 'קדיש בתרא'. כ"ק אד"ש מה"מ הביט לשמאלו, ובפיו הק' הי' ניכר עניית ה"אמנים", ובסיום הקדיש החלו לנגן 'יחי', כ"ק אד"ש מה"מ סקר את העומדים משמאלו ומולו [שפתותיו הק' רחשו כל העת], עודד השירה בתנועות קלות בראשו הק', וכעבור משך זמן פנה לשמאלו ובתנועת ידו הק' סימן לסגירת הוילון, הגילוי נמשך דקה ומחצה והשעה היתה 4:16.
בתפילת מנחה נכחו גם הד"ר קפלן וטישהאלץ.
היום פעל טייפ בחדרו של כ"ק אד"ש מה"מ קסטה של 'ניחוח' ובין הניגונים הי' גם 'ניגון הקפות להרלוי"צ', שידוע שהרבי הי' מאוד מחבב את הניגון הזה ומנגנו מידי שבת. בכגון דא כ"ק אד"ש מה"מ מלווה ומעודד השירה באצבעותיו הק', אך הפעם 'שלא כרגיל' פנה כ"ק אד"ש מה"מ אל המשב"ק הרב שלום דובער שי' גאנצבורג ואמר בפיו הק' נו, ותוך כדי כך מניף את ידו השמאלית כתנועת עידוד, המשב"ק לא התבלבל ומיד שאל באם כ"ק אד"ש מה"מ מתכוין 'מיט-זינגען' שאצטרף לניגון והניד בראשו הק' לחיוב, וכך ניגן לו המשב"ק כמה דקות יחד עם הטייפ וכ"ק אד"ש מה"מ הרבה לעודד בידו הק' כשמקמץ אצבעותיו.
ליל שביעי של פסח
עם התקדש חג (7:17) נכנס כ"ק אד"ש מה"מ לתפילת ערבית, הידיעה עברה "מביפר לביפר" (כמו בע"ש), אם כי, רוב הקהל כבר הי' ב-770, מוכן מבעוד מועד... התפילה קצרה משל שבת, ובשעה 7:30 (עוד בטרם השקיעה) סיימו התפילה, וכ"ק אד"ש מה"מ יצא אל המרפסת בעוד אמירת 'קדיש בתרא', הביט-סקר משמאלו וממולו, ובסיום הקדיש החל הקהל לנגן 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', כ"ק אד"ש מה"מ המשיך לסקור הקהל ולאחמ"כ פנה לימינו, לעומדים בפירמידה, ועודד בתנועות קלות בראשו הק', כעבור משך זמן החל לעודד בתנועות נמרצות לכל הכיוונים מעלה ומטה ימין שמאל, והקהל מגביר את שירתו... כעבור 2 וחצי דקות סימן לסגירת הוילון [הסימן ניתן בראשו הק' ולאחמ"כ אף בידו הק']. הקהל המשיך בהתלהבותו - גם לאחר כניסת כ"ק אד"ש מה"מ לחדרו הק' - לנגן את ה'יחי' במשך מספר דקות.
בשעות הקטנות של הלילה התקיימה ההתוועדות (בה"א הידיעה) של הרה"ח ר' דוד שי' רסקין, מנהל רוחני דישיבת תות"ל המרכזית, הנוהג מזה שנים לקיים ב"ליל שביעי של פסח" התוועדות מיוחדת לתלמידי ה'קבוצה', בשפת לה"ק, ו"כל דיכפין" יכול אף הוא להצטרף למעגל המתוועדים במזרחו של 770.
[בהתוועדות השתא השתתפו גם הרה"ח ר' שלום בער שי' פרידמן מאטלי' והרה"ח הרב ר' גרשון מענדל שי' גרליק רבה של מילאנו].
הרב רסקין שב ועורר אודות גודל חשיבות התהלוכה של שביעי של פסח, ובהקשר לכך סיפר כמה וכמה סיפורים וחזר על התוועדויות של הרבי בענין זה. במהלך ההתוועדות הביע את משאלתו ותקוותו, כמנהגו מדי שנה בשנה, שבעת התהלוכה ירד מטר זלעפות ויקיימו הבחורים "מסירות נפש" בהליכתם "באש ובמים"... לכולם זכורה 'תהלוכת שבועות תשמ"ט' כאשר קויימה משאלתו של הרד"ר במילואה וגשם עז ניתך על ההולכים, הן בהליכתם והן (וביתר שאת) בחזרתם, והדבר עשה רושם עז על מתפללי בתי הכנסת...
ההתוועדות נמשכה עד אור הבוקר והסתיימה, כנהוג, בריקודים לאחמ"כ התיישבו המתוועדים הנ"ל והתוועדו עד לתוך הבוקר.