י"ג אדר תשמ"ב

יום ב' י"ג אדר תענית אסתר

אד"ש ירד לסליחות וקרה"ת ב-10:15 ובדרכו חילק צדקה. אד"ש הורה לנגן ב"רחמנא דעניא", שרו 3 פעמים וכל משך השיר הכה אד"ש בידו הק' על הסטענדר. אח"כ הסתכל אד"ש אל ארוה"ק שיפתחו ל"אבינו מלכנו" ואמר בנימין לאד"ש שיש חתן ואד"ש נענע בראש כאות, כן, אח"כ סיים החזן "כי הוא ידע יצרינו" ואמר 'קדיש'.אד"ש הסתכל לכיוון החזן במבט חד. ובידו הק' עשה מבט של תמי' מיד הפסיקו החזן באמצע קדיש. אד"ש אמר שימשיך (זייט ממשיך) כבר, ובידו הק' עשה תנועה [כמו של ביטול] שימשיך, אחרי שגמר את הקדיש חיכו ולא פתחו את הארון שאל אד"ש: על מה מחכים (אף וואס ווארטמען?). הוציאו כמובן את הס"ת שסיימו אתמול בקליפורני' אד"ש הסתכל לכיוון הס"ת עד שהניחוהו על הבימה. אד"ש עלה לשלישי כרגיל, ולאחרי הגבהת הס"ת חזר אד"ש למקומו, כשהחזירו את הס"ת לכיוון ההיכל פניו היו לכיוון הס"ת [כרגיל] ר' שלמה קונין התחיל "שישו ושמחו" כולם שרו אך אד"ש לא הגיב כלום כשהגיע הס"ת קרוב להיכל לקח אד"ש את סידורו התקדם לכיוון הס"ת נגע בס"ת נישק את ידו [כך שמעתי, ואי"ז רגיל להיות] אח"כ הלך לחדרו. בדרכו הביט על מודעה גדולה לאלו שנוסעים למבצע פורים בביה"ס. כשחזר מקרה"ת נפל למישהו המגבעת אד"ש נעצר והביט על המגבעת מיד לייבל הרימה ואח"כ הביט אד"ש במבט חד על זה שנפלה לו המגבעת. [ר' שלמה סיפר ששאל את אד"ש האם לעשות את הסיום ביום ראשון כי אד"ש אמר בפורים, וענה אד"ש: 'זאת הייתה כוונתי בסמיכות לפורים, (את הס"ת כתבו באה"ק)]

ירד לתפילת מנחה ב-3:20 שם צדקה בקערה שהייתה בדרכו. אך לא שם ולא חילק לילדים שעמדו ע"י הקופות הקבועות. (אולי י"ל בכדי שלא יתחייבו הילדים לתת תמיד מחצית השקל לדעה שהצדקה שנותנים זה ג"כ ענין מחצית השקל בלי אחריות כלל וכלל] עלה למפטיר לאחרי ההפטרה נגע במעיל של הס"ת [דקליפורני'] והלך אחרי הס"ת. אחרי התפילה דיבר 'דברי כיבושין' כ-35 דקות. [באמצע אמר לבחור (שעמד קרוב) שנגע בתוך אזנו שילך לרחוץ ידיו (אמר זאת פעמיים עד שהבין והצביע עליו)]. דיבר שישנו הענין השווה בכל התעניות שהוא ענין התשובה שצ"ל הוספה בכל הג' קווים תורה-שקוראים בתורה. תפילה-ענינו, וצדקה. ובפרט כעת שישנו הענין של מסמך גאולה לגאולה שיהי' ע"י משיח צדקינו בקרוב. וכיום הוא י"ג באדר וכשמוסיפים למשה י"ג הרי זה - משיח. ולבסוף הזכיר שיהי' הענין של "וכל עמי הארץ מתייהדים" - עפ"י גיור כהלכה ושהקב"ה יכפה על אלו שאינם עושים כן ויקח מהם את הבחירה החפשית שלהם. אחרי השיחה שרו "ויהי בימי אחשוורוש", אך אד"ש לא הגיב.

למעריב ירד ב-6:30 לבוש בגדי שבת (משי) ובידו הסידור והמגילה הנמצאת בנרתיק כסף, אד"ש שם את המגילה על שולחן מיוחד שהכינו עבורו בצד הסטענדר [השולחן הוא גדול ועליו מונח עוד חלק (ע"ד כמו בקרה"ת בשני וחמישי רק יותר גדול בצורה שטוחה) והכל עטוף במפה לבנה מתחת לשולחן מונח שרפרף קטן מאוד (הדום) בכדי שאד"ש יוכל לשים עליו את רגלו, אך אד"ש לא שם את רגלו עליו כלל-לא ביום ולא בלילה.]

אחרי שמו"ע וקדיש. פתח אד"ש את סידורו בברכות וקריאת המגילה, לקח את המגילה ופתחה על השולחן הנ"ל את היריעה האחרונה-השלישית הכניסה לאמצע בין שתי היריעות הראשונות ובאחזו ביריעה האחרונה אזי הכניס את היריעה הראשונה לאמצע. בשעה שסידר אז קצת מהמגילה התקפלה ואד"ש ישר את הכל שיהי' כמעט ישר.

[המגילה היא גדולה ואינה מתחילה בכל עמוד בתיבת המלך וכן עשרת בני המן אינם על עמוד אחד שלם בלבד אלא רק בתחילת העמוד] כל משך קריאת המגילה אד"ש עומד. כשהש"ץ אמר את הברכות התכופף אד"ש אל הסידור שהי' מונח על הסטענדר ובברכה ראשונה ראיתי (אבל לא שמעתי ע"כ אין לי אחריות ע"ז כלל וכלל) שאד"ש עונה ברוך הוא וב"ש ואמן ואח"כ מברך אולי אמר אח"כ את כל הברכות בלי הפס של ענייה על שאר הברכות (אולי ג"כ ענה וכנ"ל).

אח"כ קרא אד"ש מתוך המגילה שלו לערך באותו מקום שהש"ץ קרא. בהמן עם "התוארים" הכה אד"ש 26 פעם וישנם שהכה 24 וישנם שהכה פחות או 24 ואח"כ כשהש"ץ קרא שוב לאחרי שהכו כולם ברעשנים וכו' הכה אד"ש עוד פעמיים, לפעמים הכה הכל ברציפות ולפעמים הכה הרוב ברציפות והשאר לאט לאט א' אחרי השני, והי' פ"א שהכה רק 17 ופ"א רק 7 והיום כמדומני כפי שראיתי לערך שהראשון הכה אד"ש 26, השני 25, אח"כ 23, אח"כ כמה 24, והי' ג"כ 9, 17, ובהמן בלי "התוארים" חלק אינו מכה וחלק אד"ש מכה ברגלו 1 או 2 -3- 4.

בלילה הי' נראה שהכה יותר מאשר ביום, חלק ממה שהצלחתי לשים לב ביום (והם: 1."וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחוה" .2. "אשר צוה המן אל אחשדרפני המלך". 3. "יבא המלך והמן אל המשתה ... מחר". 4. "ויאמר המן אף לא הביאה אסתר". 5. "וייטב הדבר לפני המן ויעש העץ". 6."ויאמר המלך מי בחצר והמן בא לחצר". 7."ויקח המן את הלבוש והסוס". 8."ויתלו את המן על העץ אשר הכין". זהו שהכה אד"ש כמה פעמים. וישנם כאלו כנראה שהכה ולא הבחנתי (אולי) (חלק מכה עם העקב וחלק עם החלק הקדמי כף הרגל), וישנם שהכה רק פ"א (אולי) שמעתי שהכה פ"א ב"הלא הם כתובים... מלכי פרס". אד"ש מכה חלק ברגלו הימנית וחלק בשמאלית. "באגרת הפורים", בלילה נענע בפעם א' 5 פעמים ובפעם הב' כ-10 פעם. וביום לא אחז עם הש"ץ ובפ"א נענע 5 פעמים ובפעם הב' כ-13 פעם. ושמעתי שנענע מעט ג"כ בפעמים שכתוב "ימי הפורים האלו". אופן הנענוע אד"ש תופס באצבעותיו הק' את הקצה התחתון של המגילה ומגביה מעט ומנענע ע"י אצבעותיו את הקצה העליון. [אד"ש הכה ברגליו כ-7 פעמים לאחרי שאמר ואמרו הקהל את עשרת בני המן [אולי ג"כ אמר את המילים עשרת בני המן בן המדתא] בלילה מיד בסיום קריאת המגילה ניגש אד"ש לסטענדר ואמר את הברכה (?) ו"שושנת יעקב" ובאמצע גלל חזרה את המגילה והמגילה ירדה מהשולחן ועמדה תלוי' באויר וכך המשיך לגלול כשהש"ץ גמר בקול את סיום "עלינו לשבח" אד"ש הסתובב לכיוון הש"ץ ועשה בידו תנועת תמיהה על שהש"ץ לא אמר "ובא לציון", הש"ץ פתח ב"ובא לציון" ואמר ה'קדיש'... אח"כ אמר הש"ץ עם 'תתקבל' ושוב הסתכל עליו אד"ש. אחרי התפילה הכריזו על זמן תפילת שחרית ואד"ש התחיל בשקט "ווי וואנט משיח נאו" ובדרכו הורה להגברת השירה.