ב' תמוז תשמ"ב

יום ד' ב' תמוז ה'תשמ"ב

הגיע מביתו ב-10:10 חייך מאוד לזוג [מברזיל] שעמדו במזדרון ואמר להם 'מזל-טוב' [נולד להם נכד] יצא למנחה 3:30 כשחילק צדקה עמד ילד עם קופת צדקה והושיט אל אד"ש שישים בקופה אד"ש שם מטבע והילד הניח ידו על יד הרבי והפציר שהרבי ישים עוד הפעם אד"ש שם עוד פעם אח"כ עמד הילד שוב והרבי נתן לו מטבע בידו והראה לו בידו הק' שישים בקופה הקבועה (אח"כ הלך הילד לצד) אחרי התפילה בירך נוסעים (בימים האחרונים היו נוסעים שקיבלו ע"י המזכירות 10 שקל או 20 שקל בכדי לתת צדקה באה"ק) בשעה 9:25 לערך הודיע אד"ש כי אחרי תפילת מעריב תתקיים התוועדות ומיד עם הבשורה המשמחת הי' אפשר לראות את כולם רצים מי למקווה מי לטלפן מי להודיע בביתו ולשכניו מי לתפילת מעריב ומי לסדר מהר את מקום ההתוועדות. כ"ק אד"ש יצא לתפילת מעריב ב-9:30 ב"אל תירא" אמר אד"ש בקול יותר מהרגיל ופניו היו רציניות [קימט את מצחו וגבות עיניו] וכעבור כ-5 דקות לערך ירד להתוועדות [כמובן שלא היו הרבה אנשים כי עדיין לא הספיקו כולם לדעת מזה] אד"ש דיבר שביום ג' תמוז הי' אדמו"ר הקודם בגלות בתוך גלות כי אנו נמצאים בגלות וכשהי' בבית הסוהר זהו גלות בתוך גלות וכפי שידוע שאז הי' שיפור במצב הגלות ועד שהי' הגאולה שזה הרי הוסיף ביתר שאת בהפצת המעיינות באופן של מס"נ ואמר שכעת הדפיסו את התניא בצור וצידון ובירות ולמדו זאת ברבים וכפי שאמר עוד בזמן היותו במקום הגלות שהנשמה לא הלכה בגלות ולא ברצוננו הלכנו לגלות ולא ברצוננו נצא מהגלות והיות והנשמה לא הלכה לגלות ע"כ אין רשות לגויים לעכב ענייני יהדות וזה שאנו עושים היום בהפצת המעיינות וכו' זהו הכל בכחו של נשיא דורנו הרבי מו"ח שאמר עמדו הכן כולכם וכל ענין המאסר הי' בעיקר מפני חינוך ילדי ישראל שהם "משיחי" לא סתם שהם משיח אלא משיחי המשיח של הקב"ה כמ"ש "אל תגעו במשיחי אלו תשב"ר" חוץ מפי' הפשוט שזהו משיח וכו'. [אח"כ] אמר בהמשך למה שדובר בש"ק על המשנה "הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה" שצריך להסתכל על הגלות השלישי שזה שנמצאים בגלות זהו העבירה הכי גדולה כביכול שעי"ז שיצאו מהגלות לא תהי' העבירה ודיבר שצ"ל מחשבה דיבור ומעשה כדבעי למעבד "כל מעשיך לשם שמים" ו"כל דרכיך דעהו" ואמר שיש רמז בשם קרח ששמע מאביו וזה כבר כתוב ג"כ בספרים שב- ה' נברא העולם וה' זהו קשור עם שם הוי' וכל המילה קרח זה קשור עם ה' אבל בחסרון מסוים ענין ה-ה' הוא ב' קווים שהם מחשבה ודיבור שאחד קשור בשני שאצל אדם נורמלי הרי על דבריו ניכר שחשב קודם ועל מחשבתו ניכר שתהי' שייכת אח"כ לדיבור אח"כ ישנו ענין שלישי הנפרד מהאדם שהוא המעשה ולכן ישנו בה' נקודה הנפרדת משתי הקווים המחוברים שזהו ענין המעשה וכמ"ש בה' נברא עוה"ז שזהו אות קלילא שאין בה ממשא או כהנוסח אין בה מששא ובקרח ציור ג' האותיות שבו שונה מ-ה' ה-ק' זה ומראה על הקו המעשה שנמשך יותר מדאי שזהו ענין ש"לא תוסיפו" על מצוות ה' וה-ר' שזהו בלי קו המעשה זהו "לא תגרעו" במצוות ה'. וענין ה-ח' הוא שישנו אדם שהוא הגיע ע"י מחשבה ודיבר שלו למסקנה שצריך לעזור לפלוני ומיד בלי הפסק מקשר זאת עם המעשה והוא החליט בשביל עצמו הרי מספיק שיתן לעני ח"י פרוטות שאף שהעני צריך יותר אבל עבורו יש לו את ענין ה'ח"י' וזהו במקום שיתן ח"י דולר או לפי ערכו ומצבו שיכול לתת ח"י מאות דולר ולכן זהו ההוראה מאות ה' שצ"ל הפסק בין המחשבה ודיבור למעשה בכדי להעריך את כלי המקבל דהיינו שע"י המחשבה ודיבור יעשה לא ע"פ חשבונו אלא איך שתורתנו הק' אומרת ובאופן של סבר פנים יפות. [בין א' השיחות התחיל אד"ש לנגן "ווי וואנט משיח נאו"] אח"כ דיבר אד"ש על המצב באה"ק שאינו יכול לדבר הרבה אבל הוא אמר ומודיע מה שיכול ומה שיודע ואם הוא יודע הרי בטח כבר יודעים מזה מצרים קהיר ודמשק וירדן וצרפת וושינגטון וזהו בנוגע לתכנית שהייתה שלא היו צריכים להילחם על בירות ולא על הכבישים ועי"ז היו פחות פצועים ופחות קרבנות הי"ד ולא רק שהיו פחות מצד היהודים שכל אחד הוא עולם מלא אלא ג"כ מהצד שכנגד שהרי יהודי צריך לדאוג לכך שגם מהם לא ימותו כי הם נבראו בצלם אלוקים רק מהמעלה של צלם אלקים זהו אצל יהודים דווקא (כמו שהסביר הרבי בשיחה (לפנ"כ)) ומה שכן נלחמים זהו מה שהתורה אומרת שכשמגיע לביטחון צריכים להילחם. והבעי' היא שישנם פוליטקאים ומדינאים שהורידו את התכנית מסדר היום מצד פחד הגויים וצריך לפרסם זה בשביל שלא יבחרו בהם לכנסת להגיד דעה על עם ישראל אלא רק לנוצרים ולערבים ומחבלים שהם תומכים בהם ואמר הרבי שכמו שנשיא ארה"ב נסע ל-10 ימים בכדי שיגמרו את הפעולה כן ראש הממשלה של ישראל נסע בכדי שיעשו את הפעולה ויוכל לתרץ שלא הי' במקום וכו' והי' מודיע לאלו שהיו עושים את הפעולה רק שזהו "הלכה ואין מורים כן" שצריך לעשות כך אבל אינו יכול להורות לעשות ואמר שלא רוצה לצער יהודים רק שידעו לעשות זאת כעת וכן זה שמזכיר את "קפמ דיוויד" שזה עלה 17 בליון דולר מלבד בנפש וכו' וזה הי' לא נפש של יהודים וכו' וכו' ורואים את הטעות בכך שעשו פעמיים והעיקר שלא יעשו טעות זאת עוד הפעם וכפי שכעת בגלוי אומרים שבשביל בטחון צריכים לתת שטח מסויים ושם במצרים החזירו מאות ק"מ ולא כמו כאלו שאומרים שאם לא השלום לא הי' חזירת שנית מצרים אלא אפי' לא חזירת ראשונה לבנון זה הי' לישראל כח חזק שהיו מפחדים להתחיל מלחמה וכעת שנתנו על לא דבר את הנפט וכו' הרי כח ישראל חלש יותר וכבר הודה ע"כ [ראש הממשלה] זה שניהל את המלחמות הקודמות שזה הי' שטות שהחזירו ואמר אד"ש שלא אומר שלא יעשו שלום אלא היו עושים שלום ומחזירים רק ד' על ד' אמות הקרובים לקהיר שאינם נוגעים לביטחון והיות ונשיא מצרים ונשיא ארה"ב היו צריכים זאת לבחירות הם היו חותמים כמו שרואים שעמדו בתוקף על ירושלים העתיקה ולא החזירו כך היו יכולים לעמוד בתוקף על השטחים שהחזירו בחוזה האומלל "קמפ דיוויד" וע"פ טבע הרי השטחים האלו שנוגעים לביטחון זה יותר חשוב מירושלים העתיקה. לבסוף אמר אד"ש ש"גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה" ובענין הג' קווים ולכן שיתנו צדקה במיוחד עבור חיילי צה"ל וצדקה עבור המדינאים שהם לא יתערבו בענייני בטחון כמ"ש בתורה ש"איש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו" ולא אומרים שיפעלו שיפסיק לפחד אלא "ישוב לביתו" וילך לטייל עם מכונית ונהג וכו', וכן צדקה עבור כלל ישראל וכל אחד יתן בהוספה משלו ולכן יתן דולר לכל הנאספים ע"י הטנקיסטים וכל אחד ייתן את הצדקה לפני שחרית או מנחה ועוד עם הוספה. צוה לנגן "לכתחילה אריבער" בזמן הניגון נענע בראשו הק', אח"כ צוה לנגן הניגון של נפוליאון ומחא כפיים מעט בתחילה אח"כ נענע רק בראשו הק'. אח"כ התחיל לנגן "שיבנה ביהמ"ק" ובידו הק' הורה ג"פ להגברת השירה ונענע בראשו אח"כ התחיל "נייעט נייעט" הכריז על ברכה אחרונה וכו' חילק הדולרים אח"כ התחיל "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו הורה להגברת השירה אח"כ נסע לביתו שרו "שיבנה ביהמ"ק" והורה להגביר.