י"ג תמוז תשמ"ב

יום א' י"ג תמוז ה'תשמ"ב

הגיע מביתו 10:15. נסע למקווה ב-12:00, חזר ב-12:40. נסע לאוהל ב-4:05. חילק צדקה עד שנכנס למכונית, וכשנכנס התחיל שיבנה ביהמ"ק, ובידו הק' הורה להגברת השירה.

חזר מהאוהל ויצא למנחה ב-9:05. אחרי התפילה הודיע את הבשורה המשמחת כי אחרי תפילת מעריב תתקיים התוועדות. כמובן מיד התחילו בהכנות בחפזון. ב-9:30 יצא לתפילת מעריב. אח"כ ירד להתוועדות. ציוה לנגן, ואמר מאמר ד"ה "עשרה שיושבים". אח"כ דיבר ע"כ שצ"ל הימים האלו נזכרים ונעשים, שע"י שנזכרים בהם איך שהיו בפעם הראשונה, הרי יגיע ג"כ למעשה, כמו בפעם הראשונה, ועוד יותר מזה. כי בכל שנה ושנה מתווספים עוד עניינים חדשים. וכן דיבר ע"כ שעיקר המאסר הי' בענין החינוך, במיוחד של תשב"ר. והיות וכעת זהו זמן שיש חופש -כפי שזה נקרא- מלימודי חול. ואמר שאינו רוצה לקרוא לזה לימודי חול, כי הלימוד הזה צ"ל כפי שכותב אדמוה"ז בתניא "קרדום לחפור בו", דהיינו להשתמש בזה לעבודת ה', שע"י לימוד החשבון יודעים הל' קידוש החודש וכו'. ועכ"ז הרי כעת הזמן שיש חופש אפי' מלימודים אלו, בכדי ללמוד תורה על טהרת הקודש, ועוד יותר מזה קודש בעצמו. אח"כ דיבר ע"כ שצ"ל זירוז מיוחד בנוגע לרשום חיילי צה"ל לס"ת. ובפרט בזמן זה כי כעת הזמן גרמא. אד"ש אמר 'לפי דעתי' אח"כ אמר 'לפי עניות דעתי' עכ"פ שזהו פקו"נ ממש! כי עי"ז הרי "ראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" וכן בנוגע להנחת תפילין. רק שצא"ח באה"ק הולכים בעצלתיים ובזרוז בכפי הפחות שאפשר ועכבו ענין זה עד כעת. ואם אותו אחד אינו יכול לעשות זאת, שימנה מישהו אחר שיעסוק בזה. ואם הוא רוצה להיות זה שיקרא על שמו, שייתן לאותו אדם פרוטה או ח"י פרוטות, שעי"ז יקרא שהוא עושה זאת עבורו. והעיקר שהענין יעשה בפועל. וא"א לבא אליהם בטענות, כי הם מתנהגים כפי שרבנים צריכים להתנהג, הכל בישוב הדעת. ולא מפני כבודם, אלא מפני כבוד התורה. אד"ש סיפר שפ"א בא אדם אחד שהי' תלמיד חכם, שהרבי הקודם חיבבו וכו', שהי' נותן כסף לכל מיני מוסדות וגם למסודות של כאלו שהם... ולכולם בהשוואה אחת. ופ"א הי' בין חסידים, ואחד מהצעירים אמר לו מילה. הוא הגיע מיד אל אדמו"ר הריי"צ ואמר שעל כבודו הוא מוחל, אבל מה יהי' על כבוד תורתו? כי הוא סה"כ ארון נושא ספרים, הרי אין לו מציאות לעצמו רק דואג לכבוד התורה. וכן בענייננו הרי למעשה לא עשו שום דבר. אח"כ דיבר על המצב באה"ק. שהולכים ועושים ישיבות ממשלה, ואת מבצע שלום הגליל לא מסיימים. בפרט שנמצאים קרוב לעיר ולא מרחק של 20 ק"מ ופחות, אלא סמוך לחומה. ואפי' נמצאים בתוך העיר, והראי' שהדפיסו שם תניא בבירות ובצור. וכפי שהקהל תמיד רוצה דברים מיוחדים, הרי הנה התניא שהדפיסו ולמדו בו בשמחה וטוב לבב. וכשאד"ש אמר מילים אלו לקח מהחבילה 3 תניות הוריד את הגומי ושם תניא עם כריכה לבנה בצד ותניא עם כריכה חומה, פתח את עמוד השער ואמר שישנם צילומים וכו' [אד"ש ירד להתוועדות עם 6 תניות וכן חזר איתם], וישנם עוד תניא'ס משאר הערים שם, ועוד מדפיסים הלאה. ואמר שאין צריכים להיכנס לעיר אלא מבחוץ והעיקר שיראו להם שמתכוונים ברצינות ואז יברחו ולא יצטרכו להפיל ח"ו הרבה קרבנות, או שבכלל לא יהיו קרבנות. וגם מהגויים שלא יהיו קורבנות. כי יהודי צריך לדאוג מה שביכולתו שלא יהרגו גויים. אד"ש אמר שדבר זה כבר טעו 3 פעמים שהשאירו ולא גמרו את המבצע. במבצע סיני, במלחמת ששת הימים וביוהכ"פ. וזהו כמו שעושים ניתוח ומגיע באמצע אדם ויגיד שיניחו מלעשות את הניתוח כי יוצא קצת דם, וכך יעשו עוד פעם ניתוח ויצא קצת יותר דם, אזי שוב יפסיק וכמובן שלא ישמעו לשוטה זה. וכך בעניינינו שצריך לגמור מתחילה עד סוף. ובפרט שישנם 2-3 שבידם הדבר תלוי לגמור את המבצע, שה' יעזור והם יסיימו זאת עוד לפני ג' השבועות ושלא יתחשבו בפוליטקאים. כי לעשות שהפוליטקאים יגידו את הדעה הנכונה ואפי' שהם באמת יודעים את האמת, הרי משיח יבא עוד לפני זה. ולכן לא שייך לשנות דעתם אלא לא להתחשב אתם. לכן -אמר הרבי- לאחרי שהתפללנו תפילת מעריב, ואמרנו מאמר שזהו ד"ת, כעת נגיד עוד תפילה שיבנה ביהמ"ק, ויתנו צדקה. ולכן יחלק דולרים ע"י הטנקיסטים ושכל אחד יוסיף משלו ויכוון שזהו בשביל הצלחה של חיילי צה"ל, וכן עבור 2-3 שבהם תלוי סיום המבצע. אד"ש אמר שנוסף על הניסים שקרו, מה שדיבר בהתוועדות הקודמת, הרי שהנשיא הלך ממקומו למשך זמן מסויים לראות נחיתת חללית. אף שיכל לראות זאת בטלוויזי' כמו שעשה הנשיא הקודם, אלא בכ"ז נסע, בכדי שבאה"ק יוכלו לסיים את המבצע. ואמר הרבי שידוע לו עוד מה'חדר' שילד שמבין הרי מספיק שמראים לו את המקל וכבר עושה את הרצון. וישנו ילד שצריכים דווקא להכות בו ורק אז יבין. וכאן הי' שארה"ב הראו לישראל את המקל, בזה שאמר הדובר של הנשיא כי ידבר נגד ישראל, ולבסוף דיבר בעד ישראל. והרי כמובן שבתחילה רצה לדבר נגד, כפי הכלל אין אומן משנה אומנותו ואם הדובר אמר כך, באמת חשב כן. אלא זה הי' באמת נס שדיבר בעד ישראל. ובפרט שלא הגיבו ע"כ, וכ"ז הי' רק באופן שהראה את המקל, והמקל נשאר, רק שלא הכה בו ח"ו. אח"כ אמר, היות וישנו כאן החזן טלישבסקי, אזי יתחיל מיה"ר. החזן קם ממקומו והתחיל מיה"ר, וכשהגיע למילים "שיבנה ביהמ"ק", התחיל אד"ש להורות ביד ימינו להגברת השירה כו"כ פעמים, ואח"כ עשה כמ"פ בשני ידיו הק', ואח"כ הרכין ראשו ועצם את עיניו, ונענע ראשו כל זמן השירה במשך זמן ממושך. אח"כ התחיל "נייעט נייעט" ובידו הק' הורה להגברת השירה. לפנ"כ נתן משקה שהתוועדו עמו בלבנון, ועשו שם את הג' קווים בשמחה ובטוב לבב. ואמר שהמרא דאתרא יחלק כאן את המשקה, כי גדולה לגימה שמקרבת. הוא לא הי' (נמצא בקעמפ) ואד"ש נתן למזכירו ש.ב. ליפסקר ואמר לו שנותן לו בתור מזכיר, וג"כ שימסור לו שיחלק למסובים כאן, ובקעמפ. אח"כ אמר שיתוועדו במשך הימים האלו שעד ג' השבועות, ולכן נתן את המזונות והיין שהי' בגביע לדוד רסקין [וכרגיל כשנותן לו, רק מזיז לצד] בתחילת ההתוועדות ר' מ. מעטליק רצה למזוג יין, ואד"ש אמר שקודם ימזוג המשקה מלבנון. אחרי שמזג אד"ש מהמשקה, מזג הנ"ל יין [בש"ק ג"כ הי' המשקה מלבנון]. לאחרי שיחה א', אד"ש קרא לר' גודין מאה"ק ואמר לו, שבכללי דרך ארץ לא מצא שצריכים לחכות לומר לחיים רק עד שיגידו לומר. אח"כ הכריז על ברכה אחרונה. חילק דולרים לטנקיסטים. זקן א' אמר משהו. אח"כ היו כמה שאד"ש שאל האם הם טנקיסטים. לא' ששם השטרות בכיסו, אמר אד"ש שזה לא רק בשבילו, אלא בשביל לחלק לכולם. ולאחד אחר אמר, שזה בכדי שיחלק לכל הנמצאים דולר אחד, והשאר שייתן במזכירות. אח"כ דיבר אד"ש משהו בחריפות עם ליבל, כנראה ע"ז שאין סדר ועוברים ג"כ כאלו שאינם טנקיסטים. ליבל צעק על הממונה דוד רסקין והכל הסתדר אח"כ. לבסוף לקח אד"ש את התניות ואת הסידור עליהם, והתחיל "שיבנה ביהמ"ק במהירה בימינו" ובדרכו הורה להגברת השירה. לא' שאל האם קיבל דולר, והנ"ל הוציא מכיסו דולר. אח"כ נסע לביתו, שרו "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו הורה להגברת השירה. ההתוועדות הסתיימה לערך בשעה 1:00.