כ' מנחם-אב תשמ"ב

יום ב' כ' מנחם אב ה'תשמ"ב

ירד לתפילת שחרית ב-9:30 עטוף בטו"ת והכריכות על האצבע היו כבר מסודרות. התחיל מ"רבי ישמעאל", סידר את התפילין בתחילה, ובמשך התפילה כמעט בכל קטע ב"הודו", "מזמור שיר", "יהי כבוד", "אשרי", "הללו כי טוב", "הללו מן השמים", "שירו לה'", ב"ויברך דוד", "וכרות", "אז ישיר", וכן לפני "אהבת עולם", עוד כמה פעמים לאחרי שלקח הס"ת וכו'. [בקדיש לפני "הודו" אד"ש אמר עד "יהא שלמא", אח"כ חזר לומר "על ישראל"] ב"ברוך שאמר" אחז הציציות ביד ימין, על ובין האצבע לאמה. "פותח את ידיך" ו"יוצר אור", "וקשרתם", "נשמור חוקיך", נוגע בג' אצבעותיו [האצבע, האמה, והקמיצה] בתש"י ותש"ר, שם את האצבע בעין ימיני והקמיצה בשמאל, אח"כ מנשק את האמה האצבע האמצעית. ב"אהבת עולם", מסדר התפילין ואח"כ מתחיל לאסוף את הציציות. אוסף את הציציות היכן שמתחילים הפתילים מסוף הקשרים. לוקח את 2 הקדמיים ואוחזם ביד ימין כמו שאוחזם ל"ברוך שאמר", אח"כ לוקח את השמאלי ומצרפם ואוחזם בשמאל. אח"כ לוקח את הימני האחרון, ולאחרי שמצרפם ישר, שם בין הזרת לקמיצה, מדלג ב' אצבעות, מכניסם בין האמה לאצבע ומוציאם בין האצבע לאגודל, ונשארים על האגודל ומטה. כשמגיע ל"ויאמר", משאיר הציציות רק על הזרת, וביד ימין אוחז הקצה השני ומנשק ב"ציצית" כל פעם, פ"א. ו"מאמת וכו'" [לאחרי שאמר אמת] מנשק ג' או ב' פעמים כל פעם. בכל פעם כשגומר לנשק ב'ציצית', וכן אחרי 'אמת', עוזבם מידו הימנית ולוקחם רק בכדי לנשק. את הפסיעות לפני שמו"ע מתחיל אחרי שגומר "גאל ישראל". עושה פסיעות שלימות ומחכה זמן מה, בינתיים מסדר את התפילין. לאחרי שמשתחווה, מרים ראשו בריכון מעט. "סלח לנו", הכה פעמיים מתחת הטלית. ב'קדושה', אומר לאט המילה הראשונה ["נקדישך", "קדוש", "ברוך", "ימלוך"] וכשהקהל גומרים ממשיך הלאה. ב"קרנו", מאריך מעט. ב"מודים", מרכין רק במילים "מודים אנחנו לך", אח"כ ממשיך בקול חלש יותר [אבל לא בשקט] עד "על ניסך כו'". בברכת כהנים, "יברך" לימין. "ה'", מתרומם לאמצע. "וישמרך", מרכין שוב לימין. "יאר", לימין. "ה'", באמצע. "פניו", באמצע. "אליך", בשמאל. "ויחוניך", באמצע. "ישא", מרכין באמצע. "ה'", מתרומם. "פניו אליך", מרכין לאמצע. "וישם", לימין. "לך", לשמאל. "שלום", באמצע. לפני חזרת הש"ץ מסר לייבל פתק לאד"ש שיש חתן, לא הכה ב'סלח לנו', ולא אמר תחנון. אך אד"ש אמר "א-ל ארך אפיים" [זה שהוציא את הס"ת נתן לאד"ש את הס"ת הפוך] אד"ש לקח את הס"ת, שם את הכתב והציורים כלפי חוץ, נישק את מעיל הס"ת הסתכל בסידור והגביה את הס"ת ואמר "גדלו לה'". אחז ביד שמאל בעץ חיים, וביד ימין במעיל הס"ת, אך לא השעין את הס"ת לגמרי על גופו הק'. לפני ששם את הס"ת על הבימה, שוב נישק את מעיל הס"ת. אח"כ חזר למקומו, נשאר לעמוד, פתח בסידור בסדר הקריאה. עלה לשלישי, אחרי הגבהת הס"ת נישק עם הטלית וחזר למקומו [התיבה]. נישק ב"פותח את ידיך", "ונשמור חוקיך" כנ"ל. אחרי הקדיש הסתובב, פניו לכיוון הס"ת ואמר "יהללו וכו'" והמשיך מיד "בית יעקב". כשהגיע הס"ת התקדם ונישק עם הטלית. הסתכל על ארוה"ק, וכשלא סגרו לגמרי את הפרוכת הראה בידו הק' שיסגרוהו. בתהלים סיים כל קטע (קפיטל) בקול. לפני 'קדיש בתרא' סידר את התפילין, ותוך כדי כך העביר ידו הימנית על מצחו. אחרי התפילה הסתובב לכיוון הילדים והתחיל "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו הורה להגברת השירה. [במשך התפילה סידר את הרצועות של כף היד שהיו א' על השני אך על הרצועות שעל אצבעו רק הסתכל ולא הצמידם. אד"ש עושה קודם כריכה על הפרק התחתון קרוב לאמצע, אח"כ בפרק האמצעי, אח"כ על הפרק התחתון קרוב לכף היד, זה יוצא צמוד, אחד על השני בצד האצבע, מאמצע האצבע הם נפרדים]. מרכין ראשו בקדיש ב"יתגדל ויתקדש" "ויצמח פורקניה" "ובחיי דכל בית ישראל" "בעגלא", "יהא שמיה", "יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא" מתרומם ושוב מרכין "ויתהדר ויתעלה ויתהלל" לפעמים אינו מרכין בזה אלא רק "שמיה דקודשא" ולפעמים כל זה יחד. אח"כ ב"תושבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא" וכן מעט אחרי "אמן" דתתקבל. וב"עושה שלום" מרכין "עושה" לימין, "שלום" לשמאל, "במרומיו" באמצע, וב"על כל ישראל" מגביה רגליו הק'.

ירד למנחה 3:15, לפני קדיש בתרא העביר ידו השמאלית על מצחו. אח"כ הסתובב לכיוון הילדים והתחיל "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו הורה להגברת השירה. אח"כ חילק למעלה שוב צדקה. נסע לביתו ב-6:30. יצא למעריב ב-9:15, אח"כ בירך נוסע. ירד להתוועדות ב-9:30. הי' מלא, חלק גדול עם ילדים מה"קעמפים", הם ישבו בשני הצדדים של המושבים. אד"ש דיבר ע"כ שכעת זה אמנם קשור עם עניין של היפך השמחה, מפני שהנשמה אינה יכולה לקיים את המצוות שבהם מתחברים עם הקב"ה, וע"י היא עולה. ולכן צריכה היא לגוף שנמצא למטה ועושה מעשה א', שלומד מתורתו של הנשמה ומדרכיו וכו', ה"ז נעשה נח"ר לנשמה. אח"כ אמר היות ויש כאן ילדים ואותם א"א להשאיר הרבה זמן, בפרט שעוד מעט ידברו עניינים שבגיל זה עדיין אין לומדים עניינים אלו, ולכן היות וישנו לעומ"ז שאומרים "שלום עכשיו" ובקדושה אומרים "משיח עכשיו", והיות ו"מפי עוללים ויונקים יסדת עז להשבית אוייב ומתנקם", לכן שישירו "ווי וואנט משיח נאו", ו"שיבנה ביהמ"ק". שרו "ווי וואנט", ואד"ש מחא כפיים. אח"כ אמר שיתנו להם לומר לחיים בכדי שישירו יותר בשמחה "שיבנה ביהמ"ק", הורה שהש"צ יתחיל יה"ר. כן מחא כפיים כששרו "יפרח בימיו", ועוד ניגון. אח"כ דיבר שתתקיים בר-מצווה ליתומים של מלחמות באה"ק הי"ד, שהבר מצווה נפוץ בכל תפוצות ישראל שמניחים תפילין, שזהו עניין "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" ודיבר שצריך לעודד את הילדים וכו'. אח"כ דיבר ע"כ שאביו מסר נפשו על חינוך במדינה ההיא, ולכן מלבד מה שהתאחדו עם הס"ת ולכן יתאחדו מתוך שמחה, כי שמחה פורצת כל הגדרים, ויפרוץ הגדרים של מסך הברזל, וישירו שיר ברוסית. אד"ש התחיל "נייעט נייעט" ומחא כפיים. אח"כ דיבר שהי' בימים אלו כינוס של נשי חב"ד שזה ג"כ ענין החינוך לבנות בתים בישראל ולא לחשב כל מיני חשבונות, כי הקב"ה הוא "זן ומפרנס לכל" ואדרבה ע"י כל ילד נוסף הרי נוסף אור ושמחה בבית. כן דיבר על שכעת יהי' 70 שנה ל'תורת אמת' שלכאורה 70 שנה זהו שיבה, וכבר זקן וחלש, אבל בכ"ז האמת לא כך אלא "מפני שיבה תקום" וזהו עניין היקום אשר לרגלם, שהם מתחזקים עוד יותר ויותר בלימוד התורה, ושני חלקי התורה. שלכן זהו ג"כ נראה "אמת" שזהו נצחי. והא תורת אמת-ניצחית וכו'. נתן בקבוק משקה לוייס הנוסע לאה"ק, שימסור לתורת אמת, ואמר לו 'אַ שליח, שלימות השליחות'. אמר לחיים ואמר לו 'וטוב לבב', ושיוסיף משקה ויחלק לכל הקהל, ויש כאן ג"כ מכתב ברכה. אח"כ התחיל ניגון ההקפות. אחרי כמה שיחות ניגש בנו ואד"ש נתן לו מזונות, ואמר שיתן ג"כ לאביו. לצלמי הטלוויזי' וידיאו, הורה לומר לחיים. בין השיחות ניגשו -5 אנשים וביקשו ברכות וכיו"ב. היו שאד"ש אמר להם לומר לחיים. בסוף אמר סיום על מסכת חגיגה ומועד קטן. שבסיום המשנה במועד קטן כתוב "ומחה הוי' דמעה וכו'", וידוע שדמעה עם הכולל זהו גימטרי' מועד. ושאל, לכאורה ממ"נ, או שהגימטרי' שווה או לא, מה מוסיפים עם הכולל? והסביר, כי כאן רוצים להדגיש שאין כאן הכוונה שיהי' דמעה, אלא ומחה עניין הדמעה, ולכן כותבים זה יחד עם הכולל ולא המילה עצמה. שרו "האדרת והאמונה" אד"ש נענע בראשו. ציווה לנגן ניגון "לכתחילה אריבער". [בבבא א' 10 פעמים]. אח"כ ציוה לנגן "האפ קאזק" ונענע חזק בראשו להגברת השירה, אח"כ שר "צמאה לך נפשי". אספו הפתקים עבור המגבית, ובאמצע כפי שראיתי אד"ש הוציא מעטפה ודחפה לתוך השקית הגדולה. הכריז על ברכה אחרונה, אח"כ נתן לש"ב וולפא בקבוק משקה, ואמר לחיים. אמר לו אד"ש 'שיהי' הצלחה רבה ומופלגה'. כשתגיע לא"י סע אל היהודים הנמצאים בלבנון[??]. הילדים התחילו לשיר "ווי וואנט משיח נאו", אד"ש עמד מלא קומתו ומחא כפיים חזק זמן מה. אח"כ לקח הסידור יחד עם הפתקים של המגבית, ובדרכו הורה להגברת השירה. כשהגיע המעלית למעלה לייבל יצא ואד"ש נשאר במעלית זמן מה ודיבר עם בנימין וחדקוב. אח"כ נסע לביתו שרו "ווי וואנט" ובדרכו הורה להגברת השירה. [סיום ההתוועדות ב-1:10].