כ' מנחם-אב תשל"ז

יום חמישי, כ"ף מנחם-אב

אד"ש הגיע מהבית בשעה 9:20. נכנס לתפילת שחרית בשעה 9:30 עטור בתפילין ועטוף בטלית. על-יד התיבה התחיל מ"איזהו מקומן" (על כף ידו כבר היו מסודרות הרצועות, למרות שבכל פעם מסדר הרצועות בהיותו בבית-הכנסת).

לפני חזרת הש"ץ, כשחזר לתיבה, הביט על נר השעווה (לראות אם הוא דולק?).

באמירת תחנון התחיל בעל-פה ואחר-כך לקח את הסידור. הפעם, שלא כבכל פעם, לא אחז בטלית בנפילת-אפיים.

באמירת "ונזכה ונחיה ונראה" (ב"ובא לציון") מנשק את התפילין, כדרכו: תחילה של היד ואח"כ של ראש ואח"כ נוגע בשתי עיניו.

נפילת-אפיים במנחה - כשהסידור בידו.

כשאד"ש חזר מביתו אחר-הצהריים, פנה להרב משה העכט (אביו של השליח הרב יוסף העכט מצפת) שעמד ליד חדר המזכירות, ואמר לו: "בודאי שמעת שבנך היה אתמול 'אורח הכבוד' (בבר-מצוה של בני הגבורים), וזה היה בהצלחה גדולה".

לפני שנכנס לחדרו פנה שוב להנ"ל ואמר לו בחיוך: "וגם בגין דיבר"... הרב העכט הגיב: "שיהיה לאד"ש נחת ממנו". ואמר אד"ש: "משניהם!".

בשעה 9:20 התפללו תפילת ערבית.

בשעה 9:30 נכנס להתוועדות כשהסידור והמשניות בידו הק'.

למרות שבדרך-כלל בזמן זה לא נמצא כאן קהל גדול בעת ההתוועדויות, אעפ"כ, הוכנו 15 ספסלים לכל צד, ולימין כ"ק אד"ש הגיע הקהל עד ארון הקודש!

כשמונה ספסלים התמלאו בילדי הקעמפ'ס [=מחנות הקייץ] השונים, ובסך-הכל נכחו בהתוועדות כ-‏350 ילדים (כ-‏250 מ"גן ישראל", כ-‏30 מ"אהלי תורה", כ-30 מ"מנוחה" וכ-40 מ"מחנה ישראל"). כמו-כן נכחו קבוצה של אנשי צבא-קבע ישראלים, השוהים בארה"ב במסגרת השתלמות (הם הונחו ע"י שרגא זלמנוב) וכן אורחים מארץ-הקודש, צרפת ושלוחים מערי השדה.

בעת הניגונים מחא אד"ש כפיו הק' לעבר הילדים וכן לאנשי המשלחת הישראלית. כשאמרו הילדים 'לחיים', ענה אד"ש לכל אחד בחיוך אבהי, וכמו-כן בעת שאמרו את הי"ב פסוקים, ענה אד"ש אחריהם בחלק מהפסוקים כשהשמחה נראית על פניו הק'.

בעת הניגונים חייך לעבר כל הילדים שישבו מכל הצדדים ומחא כפיו הק' אליהם. חייך לאחד כשאמר 'לחיים'.

בין השיחות ניגש הרב [פנחס] הירשפרונג ודיבר עם אד"ש כמה דקות ולחץ ידיו. הרב [אברהם] פרשן ניגש ומסר שני ספרים שהביא עמו מהארץ ואד"ש אמר לו להגיד 'לחיים'. אחרי שיחה הא' ניגש ריל"ג ואמר משהו לאד"ש.

אמר שהילדים יגידו 'לחיים', ואח"כ התחיל לנגן "ממצרים גאלתנו" ומחא כפיו הק'.

בין השיחות החלו הילדים מהקעמפ לשיר שיר באנגלית, אחריהם שרו הילדים הרוסים מהקעמפ ואח"כ אמר אד"ש שיגידו את י"ב הפסוקים ומאמרי-חז"ל. בנו של הרב שלום-דובער העכט אמר את י"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל מילה במילה, ואחריו כל הילדים. בעת שאמרו י"ב הפסוקים חייך אד"ש כל הזמן.

בסוף הפסוקים אמר הילד (לתומו, כנהוג בקעמפ) "יחי אדוננו מורנו ורבינו" ואחריו אמרו הילדים "יחי" ואד"ש חייך. אח"כ התחיל לנגן "עוצו עצה" ומחא כפיו.

אמר מאמר כעין שיחה, ד"ה "ועתה ישראל" (פעם ראשונה שאד"ש אמר מאמר בעת התוועדות דכ"ף מנחם-אב!).

ציוה לנגן "הושיעה את עמך", "לכתחילה אריבער" (בתנועה אחת רמז לשיר י' פעמים), "פרזות תשב", "ניעט ניעט ניקאווא" ורמז בידו הק' להגביר השירה.

טרם צאתו התחיל לנגן "כי בשמחה תצאו" ויצא כשהחבילה של ה'מגבית' בידו והסידור והספרים בתוך השקית.

כשאד"ש הלך הביתה עמד הרב יעקב-יהודה העכט (מתרגם שיחותיו של אד"ש ברדיו) על-יד הפתח של 770, ואד"ש שאל אותו באם הכל עבר בשלום.