כ"ב מנחם-אב תשל"ז

שבת פרשת עקב, כ"ב מנחם-אב

אחרי התפלה נודע על התוועדות.

לעומת ההתוועדות דכ"ף מנחם-אב, הנה בהתוועדות השבת הוכנו רק שלושה ספסלים בכל צד ולימין כ"ק אד"ש הגיע הקהל עד עמוד הראשון של בית-הכנסת (כמו לפני שהרחיבו את בית-הכנסת בפעם הראשונה...), וזאת כיון שבשבת זו התקיים "ירחי כלה" בקעמפ "גן ישראל", על כן חשבו רבים שבודאי לא תתקיים התוועדות.

נותר קהל קטן מאוד, כך שבשעת התפילה ניתן היה לשמוע את זמזומי נורות החשמל. למרות שהשליח-ציבור היה ר' [געצל] רובשקין, אשר לא ניחן בקול גבוה - נשמע קולו בכל בית-הכנסת. את אמירת המפטיר ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א שמעו בכל בית-הכנסת.

לאחר התפילה, כשנודע על ההתוועדות, החלה התרוצצות. לא הכינו מזונות ונאלצו לקחת ל'מקום סעודה' כוס יין נוסף. עבור אד"ש הביאו מזונות מחדרו ברגע האחרון. ריל"ג - איש ועד המסדר - לא היה וכן ר' דובער יוניק, ואת מקומם מילא ר' בנימין קליין. הוא הגיש לאד"ש את המים לאחר ההתוועדות.

(גם ראש החוזרים, ר"י כהן, לא היה ואנשי "ועד הנחת התמימים" עשו מאמץ מיוחד (כשאת מקומו של רי"כ מילא ר' לייבל אלטיין), להוציא-לאור את השיחות מהר יותר כדי לרוות את צמאונם של כל אלו שלא זכו להיות נוכחים בהתועדות).

בשעה 1:30 נכנס להתוועדות. קידש על היין וטעם מהמזונות, אח"כ הוריד פרוסה ועטפה במפית, והורה להרב מרדכי מענטליק שיחלק את השאר. הרב מענטליק נתן לרש"ג והחזיר את המגש עם המזונות, ורמז לו אד"ש שיחלק לכל הקהל. המגש הורד למטה ותכף נחטפו המזונות ע"י הקהל.

אמר מאמר כעין שיחה, ד"ה "ועתה ישראל מה ה'".

אד"ש כיסה כוסו עם מפית, כיון שזבוב הסתובב סביב הכוס.

בהמשך להקושיות בפרקי-אבות, דיבר באריכות על ה"ירחי כלה" שהתקיים בשבת זו ב"גן ישראל".

בין השאר, הפליא את המעלה בדבר שעושים "ירחי כלה" בין ילדים קטנים, הבל שאין בו חטא. גם אמר, שאלו שאינם נמצאים כאן בהתוועדות - הרי אצלם "לפום צערא אגרא"; לפי גודל צערם מאי-היותם בהתוועדות כן הוא גודל שכרם וכו'.

גם אמר, שבהשגחה-פרטית לא שאלו אתמול אם תהיה התועדות (כי אז היה עונה בחיוב ואפילו אם היה מצווה לנסוע לא היו שומעים בקולו...), אלא אם לנסוע ל"ירחי כלה", ואמר "מ'זאל פארן געזונטערהייט, און ס'זאל זיין בהצלחה רבה".

אחרי מנחה התחיל לנגן "ניעט ניעט ניקאַווא".