ו' תשרי תשמ"ט
ש"ק וילך, שבת שובה, ו' תשרי
בשב"ק הצפיפות במזרח בית הכנסת עצומה ביותר, כי על כן הרבי עובר בשבת זו לפני התיבה. ב"לכה דודי" קצת נהי' שקט אך עדיין לא שמעתי בבירור אלא אולי קול חלש, אך למחרת בניגון "הוא אלקינו" כל הקהל מחרישים וזוכים לשמוע ברור קולו הקדוש שמנגן באיטיות את המלים "הוא אלקינו הוא אבינו הוא מלכנו הוא מושיענו", ומן המלים "הוא יושיענו" ממשיך בניגון התפילה הרגיל.
בהתוועדות עמדתי יותר רחוק מההתועדות דר"ה, אך כאן אמרו שיש סיכוי להתרווח מעט ע"ג ספסל או לקפוץ במקום ולראות מעט.
לקראת סוף ההתוועדות זכינו והרבי נעמד וכל הקהל רוקד ושר בקול גדול (הרואים הם ע"ד השרפים והרואים את הרואים מתפעלים מהתפעלות הרואים ע"ד המבואר בדא"ח בהתפעלות האופנים, ונפשם בתשוקה גדולה אולי כולי האי ונזכה לנס שנצליח לראות ג"כ).
הת' בן ציון (ברמ"י) שי' פרידמן שעמד עם כמה מחבריו כהת' י.צ. שי' צ. והת' מ"ש שי' א. ע"ג הספסל שמעלי, אמר לי שאוכל לעלות לרגע קט ע"ג הספסל והוא ירד למקומי כדי לזכותני במעמד נפלא זה, אך כיון שעליתי נפסק מעמד זה בזמן קצר, והרבי נתיישב כבר במקומו. ודלא כשבת שלפני זה שהיה הרבה יותר באורך.
(כשידיד זה נתן לי מקומו נתפעלתי ביותר מכך, והזכיר לי הסיפור מכ"ק אדמו"ר מהר"ש שפגש חסידי הרה"צ מטלנא והתאמצו הזקנים להביא חביות מים לזכות לשמש את עבד ה'. והרבי הריי"צ בשיחות מבאר שכ"ק המהר"ש הראה שזהו דבר טוב התקשרותם, אך מאידך כשהצעירים ביקשו להשתתף בנשיאת החביות לא הניחו הזקנים בשום אופן, ואמר הרבי שהנחת עצמותו אצל זקני אנ"ש למען האברכים ישנה רק בכח חסידות חב"ד הפועלת הנחת עצמותו, וכאן רואים שב"ה חסידים אף בימינו מניחים עצמם בשביל בחור צעיר שזה עתה בא ל-770 ורוצים לזכותו).
לקראת הסוף ממש ניגנו הניגון "האפ קאזאק" לרגל היא"צ של יום זה שהרה"צ הסבא משפולי נסתלק ג"כ ביום ו' תשרי.
במוצש"ק (וכן בליל ש"ק) אנו תלמידי הקבוצה מתוועדים בחובבי תורה עם המשפיע ר"ש זרחי שי' על ו' תשרי תשכ"ה שמאורעות ימים אלו חיים כמונחים בקופסא אצלו.
חלוקת לעקאח מתחילה כבר ביום ראשון עקב הקהל העצום בלעה"ר. אני וחברי הת' א"ד שי' מ. מסתובבים לאורך שדירת איסטערן פארקוויי עד קרוב לברוקלין אווניו, ומחלקים שקיות למי שאין לו כדי שלתוכו יכניסו החתיכת לעקאח שיזכו לקבל מידו המלאה הפתוחה הקדושה כו'.
