כ"ז מרחשון תש"מ

מתוך יומן 770
גרסה מ־02:08, 15 בנובמבר 2007 מאת יומן-770 (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | צפו בגרסה נוכחית (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
יומן 770

מוצש"ק פ' חיי שרה, מבה"ח כסלו

כשחזר כ"ק אד"ש 770-ל פגש את מר הנ. שי' ושאלו (תרגום חפשי מאנגלית:) מדוע לא הי' בהתוועדות (דכ"ף מ"ח), וכשענה שלא הרגיש טוב אמר לו כ"ק אד"ש שאין זה תירוץ ושיאמר הערב בעת ההתוועדות ב' פעמים לחיים... ואמר הנ"ל שמבקש לחיות עוד נ' שנה ואמר לו כ"ק אד"ש: א"כ יאמר בסך-הכל ד' פעמים לחיים בהפסקים. הנ"ל בירך את כ"ק אד"ש באריכות ימים וענה כ"ק אד"ש: תודה.

התוועדות

שיחה א' - כ"ק אד"ש דיבר על ההדגשה שבשבת זו המברכת את חודש כסלו שענינו המיוחד הוא "חנוכה", ודיבר באריכות אודות ההוראה לכל יהודי מהענין ד"טיהרו את מקדשיך" שכאו"א יכול וצריך לפעול בעצמו את ענין הטהרה בשלימות.

שיחה ב' - על הקביעות המיוחדת דשבת זו בכ"ז מ"ח שאז (מסופר בפ' נח) "יבשה הארץ", וההוראה מכך בהתאם לציווי "צא מן התיבה" שיהודי צריך לצאת ולפעול בעולם "לעשות לו ית' דירה בתחתונים" ושהקב"ה הולך עם כל יהודי מחוץ לתיבה, וכשמגיע יום כ"ז מ"ח ישנה מחדש הוראה זו ד"צא מן התיבה" כדי לעזור ליהודי שני עד ל"טופח על מנת להטפיח". וקישר זה עם הענין ד"טיהרו את מקדשיך" המדובר לעיל.

שיחה ג' - אודות הברית של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע אשר כ"ז מ"ח הוא יום השמיני להולדתו, ואף שבפועל נדחה הברית ליום ב' דחנוכה מ"מ ישנם גם בכ"ז מ"ח הענינים דיום המילה (ומדוע לדחותם ליום ב' דחנוכה?), ולכן אמר כ"ק אד"ש שיסיים לבאר כמה ענינים שנותרו מההתוועדות דכ"ף מ"ח, ודיבר אודות הצורך בלימוד פנימיות התורה יחד עם נגלה דתורה באופן ד"תורה אחת" שזה נתייסד ע"י כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בישיבת תו"ת, והסביר מדוע נתייסדה הישיבה דוקא אז כו'. לאחמ"כ קישר זאת עם הענין ד"צא מן התיבה" דלעיל.

כ"ק אד"ש צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה "ויהי הוא טרם כלה לדבר גו'".

שיחה ד' וה' - ביאור בפרש"י ובהערות אאמו"ר על הזהר.

אח"כ דיבר כ"ק אד"ש באריכות על המצב בארץ הקודש ואמר אשר 'דוחפים' את השו"ע (הפס"ד דפקו"נ) הצידה ואומרים שהוא אינו שייך לעניננו, והרי זה היפך התורה ממש! בסיום השיחה צוה לנגן "מלכתחילה אריבער".

אח"כ דיבר כ"ק אד"ש שיחה נוספת על המצב באה"ק, ובין הדברים אמר שעלו על שיטה חדשה והיא - לומר שקר כזה גדול שאין לו אחיזה כלל בשכל הפשוט, ובהקדים, שכאשר אומרים שקר גדול שאינו שייך במציאות חושב לעצמו השומע: אי-אפשר להאמין לזה שהרי אפי' בדרך נס זה לא יכול לקרות, ואעפ"כ הרי אומר זאת אדם שמבוגר ממני 20-ב שנה ויושב על ה"כסא" ומצוה לכתוב ולהדפיס שקר זה ביודעו שזהו "מילתא דעבידא לגלויי", ואם כן, לא יתכן שיאמר דבר שכולם יודעים שהוא שקר, אשר על כן - חושב השומע - מוכרחים לומר שזה אכן כך, ומה שאינני מבין הרי זה מצד קוצר המשיג!... ואכן ראו שדוקא משום כך ישנם המאמינים להם!

והמשיך כ"ק אד"ש: משחקים מי יישב על ה"כסא" ומי מתחתיו, מי יישב על "כסא" גבוה ומי על נמוך, בה בשעה שמדובר על פיקוח נפש היל"ת של אלפים רבים מבנ"י - היתכן שמתעסקים בשקר ואין פוצה פה ומצפצף?!

וקישר זאת כ"ק אד"ש עם המצב המתדרדר ביהדות החרדית בהיפך האחדות.

בסיום ההתוועדות הציע כ"ק אד"ש להתענות תענית שעות ותענית דיבור וכיו"ב בקשר למצב הנ"ל, כולל ילדים קטנים, ואני הק' בתוכם, אבל לא יותר מחצי יום תענית.

צוה לנגן "עוצו עצה ותופר". אח"כ החל כ"ק אד"ש לנגן "ניעט ניעט ניקאווא". אח"כ הזכיר ע"ד ברכה אחרונה, וטרם צאתו החל שוב לנגן "ניעט ניעט".