ו' טבת תשס"ח

יום שבת קודש פרשת ויגש, ו' טבת

תפילת שחרית החלה כרגיל בשעה 10:00. ל"האדרת והאמונה" פתח הש"ץ ר' שניאור זלמן שי' גאָלדבערג במארש הצרפתי. ב"א-ל אדון" ניגנו את המנגינה הרגילה, וכן בקדושה בקטע "תשכון תתגדל" פתח במנגינה הידועה לקטע זה.

במהלך קריאת התורה עלו ששה חתנים (כל העליות מלבד שני), ולמפטיר עלה כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א כרגיל. "מי-שברך'ס" רבים נערכו ליולדות (חמש ליולדות בנות, ועוד כמה ליולדות בנים).

הש"ץ לתפילת מוסף היה ר' יצחק שי' העכט, שהתפלל בערבות ובמהירות. התפילה הסתיימה בשעה 12:21, הגבאי הכריז על ההתוועדות וזמן תפילת מנחה, וכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א יצא מביהכ"נ. הזמן הרב שנשאר עד להתוועדות, נוצל ע"י התמימים לסידור בית הכנסת מתוך מנוחת הדעת.

בשעה 1:30 ירד כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א להתוועדות, וגם כעת ליווה את כניסתו הניגון "דידן נצח", שנמשך גם אחרי הברכה על היין. במהלך ההתוועדות ניגנו (מלבד הניגונים הקבועים): "דידן נצח" ו"שיבנה בית המקדש".

בדקות שנותרו עד תפילת מנחה, ישבו רבים מהתמימים סביב ר' שמואל שי' שפּריצער והגבאי ר' זלמן שי' ליפּסקער, ששוחחו על ה"דידן נצח" שהחל השבוע. בין הדברים, אמר ר' זלמן 'וואָרט' מעניין:

כאשר יעקב הגיע למצרים, הוא שלח את יהודה "להורות לפניו גושנה", וכפירוש רש"י: "לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה". וידועה השאלה: הרי יוסף שלח אליו את העגלות, וכידוע הפי' שמסר כסימן את ההלכה האחרונה שלמד ממנו (עגלה ערופה), ובכך הראה שלא שכח את תורתו, ובמילא מדוע היה יעקב זקוק ליהודה שיתקן לו בית תלמוד, מדוע יוסף לא יכל לעשות זאת בעצמו?

והמענה לזה: אמנם יוסף זכר את מה שלמד מיעקב 22 שנה קודם, אך כדי לתקן בית תלמוד שמשם תצא הוראה, זקוקים להיות מונחים בשיחות של השנים האחרונות דוקא (אותם שמע יהודה ולא יוסף), שהרי מאז כבר נשתנו העיתים...

תפילת מנחה החלה בשעה 3:46 (מנין למוסף התקיים במקום, והסתיים רק דקה אחרי הזמן שהוכרז – 3:45, ובינתיים המשיכו למשך דקה נוספת בשירת "דידן נצח") ולפני התיבה עבר הגבאי ר' יוסף שי' לאָש.

לגבאים לאָש וליפּסקער חלים בשבוע הקרוב ימי הולדתם, ושניהם עלו לתורה (ראשון ושלישי).

ב"שים שלום" החל ר' נחום שי' קאָפּלינסקי לנגן "דידן נצח" (הנ"ל ביקש רשות קודם לכן מהש"ץ, והש"ץ נעצר ב"שים שלום" וסימן לו לנגן). בסיום התפילה עזב הש"ץ את העמוד לפני סיום אמירת הקדיש, וגם ילדים לא נכחו וא' התמימים הכריז את הכרזת הקודש. לאחר מכן הודיעו על מעריב ב-5:15 ומלך המשיח יצא מביהכ"נ. סדר ניגונים וחזרת דא"ח התקיימה במרכז בית הכנסת כמידי שבת קודש.

מוצאי שבת קודש

תפילת מעריב התקיימה ב-5:15.

במהלך הסדר הערב התקיימו השיעורים הקבועים ב"עין יעקב" וב"דבר מלכות" (לש"פ ויחי) על בימת ההתוועדויות.

בהמשך הערב התקיימה במרכז 770 התוועדות סיום הלכות ברמב"ם. [במהלך הסיום, נשא צ'אַרלי את דרשתו הקבועה, והוסיף אח"כ בנושא ה"דידן נצח" מהזוית שלו: "כל המלחמה פה היא בעצם על אוכל" הסביר צ'אַרלי, "הגבאים רוצים שיהיה אוכל כשר, והצד השני רוצים להביא ל-770 אוכל טרף, כמו "קוקה-קולה", רחמנא-ליצלן"!...].

את השלט הגדול של התוועדות ה' טבת (שנשאר תלוי במשך כל השבת) הורידו הערב.