ט"ו תשרי תשכ"א
יום חמישי, א' דחג הסוכות
בשעת הסעודה שאל הרש"ז את אד"ש: כיצד צריכים לנהוג בנוגע ליום טוב שני של גלויות? וענה לו אד"ש: "איך פארשטיין ניט וואס איר ווילט. איר האט דאך א ברירה געהאט מוצאי יום כיפור!" [= איננו מבין מה אתם רוצים. הרי היתה לכם ברירה במוצאי יום כיפור!]. אנחנו הבנו מכך (עיין לעיל ברשימת מוצאי יום כיפור) שאילו היו הרבנים הנ"ל מסכימים אז, היו מתפטרים מן הגלות. ואמר הרש"ז: איך מיין וועגן די ארץ-ישראל'דיקע אורחים צי זיי דארפן האלטן ב' ימים יום טוב [= כוונתי לשאול בנוגע לאורחים מארץ ישראל - האם הם צריכים לנהוג יומיים יום-טוב]. ואמר לו אד"ש: "ס'איז דאך דעתו לחזור" [= הרי דעתם לחזור]. ושאל הרש"ז: גם הבחורים? וענה אד"ש: "זיי האבן דאך געחתם'ט אז זיי קומען צוריק" [= הרי הם חתמו שהם יחזרו].
ליל ב' דסוכות
היום בשעת הסעודה היה ניכר על הרש"ז שהוא מתאפק מלשאול משהוא את אד"ש, ואמר לו אד"ש: פארוואס זינט איר אזוי פארזארגט? אפשר האט איר עפעס צו פרעגן, האט איר דאך געקענט פרעגן בהתחלת הסעודה, וואלט איר געווען רואיק די גאנצע צייט" [= מדוע הינך כה מודאג? אולי יש לך משהוא לשאול. היית יכול לשאול בהתחלת הסעודה, ואז היית רגוע כל הזמן]. ואמר רש"ז: שאלתי היא בנוגע לזוכה בגורל האם הוא צריך לנהוג יומיים יום-טוב... ואמר לו אד"ש: מאחר שהגיע עם ביתו זו אשתו ויש לו כאן בן אחד ובן נוסף בחו"ל, עליו לנהוג יומיים... אחר כך אמר אד"ש שהאורחים מארץ ישראל ישמחו הלילה - כוונתו לשמחת בית השואבה - ביתר שאת, ויתוועדו, וכן היה.
