י' שבט תשמ"ה

יום שישי, יו"ד שבט, "יום ההילולא"

כהוראת כ"ק אד"ש במכתבו (מר"ח שבט ה'תשי"א), נסעו אנ"ש והתמימים לאוהל.

במשך תפילת שחרית בכה הרבי והדבר הי' ניכר בקולו. לאחר התפילה הכריזו על מנהגו והוראות היום. הרבי הסתובב והורה לריל"ג שיכריזו על זמן מנחה! כששאל הלה מתי תערך התפילה ענה הרבי: "כרצון הגבאים". הגבאי הכריז שמנחה יתפללו ב-4:45.

במשך היום יצאו אנ"ש והתמימים למבצעים בטנקים מיוחדים שאורגנו וקושטו לכבוד היום.

ליל ש"ק

בקבלת שבת נגנו לכה דודי במנגינת "יפרח בימיו". במשך זמן השירה עודד הרבי את הקהל בטפיחות יד חזקות על הסטענדער.

את הקדיש האחרון ליום זה אמר הרבי אחרי קבלת שבת.

לאחר מעריב התיישב קהל המתפללים הגדול לסעודה רבתית לכבוד יום ההילולא. שלשה שולחנות ארוכים נערכו לרוחבו של הזאל, סעודה זו אורגנה ע"י כמה מהתמימים. במשך הסעודה לימד הר"מ מענטליק את מברקו של הרבי והאריך בדברי התעוררות. בתום הסעודה נאספו אנ"ש והתמימים קבוצות קבוצות והתוועדו אל תוך הלילה.