י' שבט תשנ"ב
יום רביעי יו"ד שבט, מ"ב שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א
כ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס לתפילה ב-10:10, ונעמד לפני העמוד. את הקדיש דרבנן אמר מתוך דף הקדיש הנמצא בסוף הסידור, לפני שפסע ל"עושה שלום" סגר את הסידור.
מהפרטים המיוחדים בתפילה זו: אמר את כל 'ישתבח' בקול. בקריאת שמע אחז את הציציות ביד ימינו שלא כרגיל, וכך גם הניחן על עיניו באמירת 'שמע ישראל'. בחזרת הש"ץ בברכת כהנים אמר "ישא ה' פניו אליך ויחונך", נעצר לכמה שניות, ואח"כ המשיך "יאר ה' פניו אליך וישם לך שלום".
בשיעור התהילים שאחר התפילה, התחיל וסיים בקול בכל פרק. את הפסוק "פדה בשלום נפשי גו'" אמר בקול. לפני שהתחיל בשיעור היומי נראה שאמר בע"פ את פרק כ' (כיון שהי' חתן, לא אמרו תחנון).
בשעה 1:55 יצא הרבי למקוה (לבוש במעיל).
לאוהל נסע ב-3:30 (עם המעיל), לפנ"כ נתן מטבעות למזכירים שי', ואח"כ גם סימן לצלמי הוידיאו שהיו שם לבא ולקבל. אחר סימן בידו לשלום ונכנס לרכב.
ב-6:30 לערך חזר הרבי מהאוהל. כעבור דקות מספר נכנס לתפילת מנחה – לפני ה'עמוד'. בטרם התחיל את התפילה פתח את דף המשניות והתחיל מ"מחט כו'" ואמר קדיש דרבנן. אח"כ פתח את הסידור ואמר בקול "אשרי".
בקדושה לפני "ובדברי קדשך" הפסיק לרגע.
בסיום התפילה עלה הרבי לבימתו למקומו הרגיל, והחלה תפילת ערבית.
אחר התפילה סימן הרבי לחלוקת דולרים, וירד ממדרגות הבימה לעבר מקום החלוקה. למטה המתין השר משה שי' קצב, שכבר נכח פה מעת תפילת מנחה, יחד עם צוות עוזריו. בהגיע הרבי אל השולחן הציג הריל"ג שי' את השר קצב באמרו שהוא "שר התחבורה". הנ"ל הגיש את ידו באמירת "שלום עליך כבוד הרבי", וכ"ק אדמו"ר שליט"א לחצה ופתח עמו בשיחה של כ-15 דקות! כשידיהם לחוצות עד סיום השיחה.
כ"ק אדמו"ר שליט"א בירכו: שיזכה בתור תפקידו לקבץ עם ישראל, תורת ישראל והקב"ה, שג' אלו לא ינתק.
והמשיך כ"ק אדמו"ר שליט"א: שמעתי לאחרונה שמועה מוזרה ומבהילה בנוגע לדיבורים והחלטה של הממשלה בארץ-ישראל, אודות מסירת חלקים מארץ-ישראל. לפועל מדברים כעת אודות תוכנית לתקופה של 5 שנים שקוראים לזה אוטונומיה, אבל לא משנה באיזה אופן מדברים על זה ומסבירים את זה, שהרי בפועל דיבורים אלו ועניינים אלו הם בגדר האיסור המפורש ד"לא תחנם" שאסור למסור שום חלק מארץ-ישראל לאוה"ע! ודיבורים אלו יביאו סוף כל סוף למסירת חלקים מארץ-ישראל בפועל. וממילא נמצא שזה שמדברים אודות זה הרי זה כפירה בה' ובתורתו ובארץ-ישראל ובקדושת ארץ-ישראל.
דיבורים אלו אודות תוכנית האוטונומיה הינם צעד ראשון למסירת חלקים מארץ-ישראל, ולא רק חלקים קטנים אלא חלקים גדולים כמו יהודה, שומרון, עזה, חברון וירושלים וכו', והרי זה עניין של פיקוח נפשות ממש! וכאמור שלא משנה מה שהיהודים חושבים ואומרים ומסבירים את זה אלא איך שאוה"ע מפרשים זאת, והם מפרשים זאת שמדובר אודות תוכנית שסופה מסירת חלקים מארץ-ישראל בפועל והקמת מדינה פלסטינאית.
אתה הרי מבין ערבית, אז תשאל לערבים הגרים שם ותראה שהם יגידו לך שמה שהם מתכוונים אודות מה שמדברים על אוטונומיה לתקופה של 5 שנים פירושו בפועל שמוסרים להם חלקים מארץ-ישראל כדי להקים מדינה פלסטינאית. וממילא אין זה נוגע כלל איך היהודים יפרשו את זה כי העיקר הוא איך שהגויים מסתכלים ע"ז.
רק עצם הדיבור בנוגע לתוכנית האוטונומי' הוא חילול ה' וחילול הקודש. זה שיש בארץ- ישראל יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות הרי זה בנוגע להם בפרטיות, אבל כאן המדובר שממשלת ישראל תכריז מלחמה גלויה נגד ה' ותורתו.
ובנוגע למה שמסבירים שאין המדובר אלא אודות מינהל עצמי שינהלו לבד את החינוך שלהם וחקלאות משלהם וכו' אבל לא עניני חוץ וביטחון, ושזהו רק לנסיון, הרי זה עניין של דיפלומטיה, ובזה לא אתווכח היות כנראה אתה מבין יותר טוב ממני בזה, אבל כאן אין המדובר אודות דיפלומטיה, אלא אודות דיבורים ר"ל (רחמנא ליצלן) אודות מסירת חלקים מארץ-ישראל, ועצם השקלא-וטריא אודות ענינים אלו הרי זה חילול ה', נגד ה' ותורתו וכו', ובמילא אין שום חילוק איזה מטעמים ומעדנים (דיפלומטי') יעשו מזה היהודים.
ובנוגע לזה שאומרים שהיות שיש כעת עלי' מרוסי' וכמו"כ זקוקים לערבויות מהממשל דארה"ב וכו' ולכן מתחשבים במה שתאמר ממשלת ארה"ב, הרי בפועל זהו הצעד הראשון למסור חלקים מארץ-ישראל. והא ראי'ה שהרי הם עצמם אומרים שמה שעושים זה הוא בגלל שנתרשמו מהגויים ושיש לחץ וכו', אז אח"ז כשיבוא עוד לחץ אז שוב יתרשמו מאוה"ע ואין לדבר סוף, וכפי שראו זאת בפועל בעבר שכשנכנעים ללחץ הרי זה מביא עוד לחץ.
(השר משה קצב אמר שבשנה שעברה הי' אגרת מהנשיא ג'ורג' בוש שמתנגד למדינה פלסטינאית והשנה הוא כתב רק שאינו בעד מדינה פלסטינאית, אז רואים כאן שינוי.
כ"ק אדמו"ר שליט"א: ורואים לאיזה כיוון הולך השינוי). לא יתכן שיהודי המאמין בה' ובתורתו יהיה ח"ו שותף לענינים כאלו ולתת חתימה לענין כזה. ולפי"ז עדיף שהממשלה תתבטל ולא תהי' ממשלה יהודית שהרי לא מדברים אודות תוכניות אלו אלא אך ורק בגלל לחץ אוה"ע (כפי שהם בעצמם אומרים), אז באם כך הוא המצב הרי לפי"ז עדיף שיקימו – ר"ל ממשלה של אוה"ע בארץ-ישראל והם יחליטו לכתחילה מה לעשות עם ארץ-ישראל, ולכה"פ אז לא יהיו יהודים שיחתמו על עניינים כאלו!
אתה בטח מכיר את מר מנחם בגין שבהתחלה לא הסכים לעניני קמפ דייויד והי' בתוקף נגד זה, אבל בסוף התחיל לעשות ויתורים, וכפי הנשמע עד היום מתחרט על זה שוויתר על חלק מארץ-ישראל.
במילא אם אנשים שלא מאמינים בהקב"ה היו עושים את זה, היה אפשר להבין, אבל אנשים שמאמינים בהקב"ה שמהם תבוא חתימה אודות מסירת חלקים מארץ-ישראל הרי זה חילול ה'.
שמיר מאמין בהקב"ה ובקדושת ארץ-ישראל, ולכן הרי זה דבר בלתי מובן כלל שדווקא הוא יסכים לדבר כעת אודות תוכניות שפירושן מסירת חלקים של ארץ-ישראל.
ביטחון של ארץ-ישראל הוא מה' אחד, ובאם יתנהגו בהתאם בכל התוקף הדרוש כפי שצריכים אז אין מה לדאוג בנוגע לביטחון ארץ-ישראל!
בינתיים מדברים רק אודות עניין של 5 שנים מכיוון שמפחדים להגיד ברור שרוצים למסור חלקים מארץ-ישראל, אבל י"ל שכוונתם ברורה שסוכ"ס ימסרו חלקים מארץ-ישראל. על פי השערתי – שמיר בעצמו יודע את זה יותר טוב ממני.
לשמיר יש הרבה זכויות בנוגע ארץ-ישראל מתחיל עוד מהזמן של האירגון וכו', שאז כשהיה (ע"פ תורתנו) שליטה לאוה"ע על ארץ-ישראל לחם שמיר נגד זה, ועכשיו הוא זה שמדבר אודות מסירת חלקים מארץ ישראל.
ובנוגע לפועל לדעתי – צריכים לראות ששמיר יבטל מיד את ההחלטה והדיבורים אודות אוטונומי'.
אני כל הזמן לחמתי שתהיה ממשלה של שמיר, וכשם שעשיתי הכל שהיה ביכולתי שתקום דוקא ממשלה שראש הממשלה יהי' שמיר, הרי באם ימשיכו בכיוון זה אודות דיבורים כאלו אז אני מנחם מענדל יהיה הראשון שילחם בכל התוקף בכל הכוחות שלי נגד שמיר שתתפרק הממשלה!
עד היום הי' רק מר שמעון פרס נגד ממשלת שמיר, אבל באם שמיר ימשיך בכיוון זה אודות דיבורים של אוטונומי' אז אני ג"כ יהיה נגד ממשלת שמיר.
באם שמיר אינו יכול לעמוד מול הלחץ של אוה"ע, שיכריז זאת בגלוי שאינו יכול לעמוד מול הלחץ ואינו יכול להיות יותר ראש-ממשלה!
שמיר פירושו כפי שכבר אמרתי כמה פעמים בעבר שכתוב שזה דבר הבוקע אבן קשה, אז כששמיר ישים שמיר בכל התוקף על ההחלטה בעניין דיבורים אלו אודות מסירת חלקים מארץ-ישראל זה יבקע ויתבטל ותתבטל לגמרי כל החלטה ומחשבות אודות ענינים כאלו.
השר משה קצב: הרבי שליט"א הוא שהקים את הממשלה הנוכחית, ואנחנו רוצים את המשך ברכתו של הרבי לממשלה, שמכניס קדושה לממשלה.
כ"ק אדמו"ר שליט"א: כששמיר יכניס בארץ-ישראל קדושה אז זה יתן לו את הכוח לעמוד מול הלחצים.
השר משה קצב: שמיר בטח יהיה חזק.
כ"ק אדמו"ר שליט"א: עד עכשיו היה חזק, ובמילא בנוגע לעכשיו צריכים לראות שיפסיקו מיד את הדיבורים אודות אוטונומי'.
והמשיך כ"ק אדמו"ר שליט"א: בטח תמסור זאת למר שמיר ובטח לא תקפיד עלי על שהנני מטיל עליך שליחות בלתי נעימה, אבל תמסור זאת בכל התוקף כפי שאני אמרתי את זה, ולמה לי לעשות שליח בעצמי שילך אליו וימסור את הדברים בכל התוקף. וסליחה ע"ז שדיברתי כ"כ קשה כי באמת היו צריכים לדבר ע"ז באריכות יותר גדולה וכהנה וכהנה, אלא שאין הזמן כעת להאריך בזה.
ויה"ר שתבשר בשורות-טובות בכ"ז וידברו רק אודות עניינים של קדושת ארץ-ישראל וקדושת עם ישראל. בשו"ט.
אח"כ הציג השר קצב את בנו וכמה מעוזריו שי', וקיבל שלשה שטרות: הראשון – לתת לצדקה כאן. השני – לתת באה"ק. והשלישי – עבור בנו שבאה"ק.
אח"כ המשיך הרבי לחלק שטר א' לכאו"א ולכו"כ נתן הרבי דולר נוסף.
לרבה של העיר אילת באה"ק וחבר בי"ד דרבני אנ"ש הרה"ג הרה"ח ר' יוסף שי' העכט – עבור אילת.
לבני משפחת קונין, לכ"א מהם – דולר נוסף עבור אביהם שי'.
להרה"ח ר' יצחק דוד שי' גרונר – "פאר גאנץ אוסטרליה" [= עבור כל אוסטרליה].
הרה"ח ר' דניאל שי' נמדר מסר לרבי ספר שיחות משנת תנש"א באנגלית, והמשיך ללכת, הרבי קרא לו, נתן לו דולר נוסף ואמר "תודה רבה, עבור ספר צריך לשלם".
להרה"ח ר' משה שי' קוטלרסקי – דולר נוסף.
להת' מ.מ. פלר – דולר נוסף עבור אביו ר' משה שי'.
את הרה"ח ר' נחמן בערנהארט שי' קרא הרבי שוב, ונתן לו דולר נוסף באמרו "פאר דרום אפריקה, האבן מנוחת הנפש" [= עבור דרום אפריקה, שיהיה מנוחת הנפש].
כרגיל בזמן האחרון, שרו את הניגון "שובה ה' עד מתי" בעת החלוקה, כמו בעוד הרבה הזדמנויות אחרות. ניגון זה התחבב מאד על אנ"ש והתמימים, בפרט לאור תגובות העידוד המיוחדות של כ"ק אדמו"ר שליט"א להם זוכים בעת שירת ניגון זה. גם הפעם עודד הרבי כמ"פ בעת ששרו את הניגון.
בסיום הניח הרבי שטר א' בתוך סידורו, עודד את השירה, ובדרך צאתו הוציא הרבי את השטר מתוך סידורו, והניחו בתוך קופת הצדקה (החדשה)...
גם למטה בבית-המדרש וגם למעלה (ליד המעלית) בירך נוסעים לדרכם.
התקהלויות רבות נוצרו על פני הזאל, בנסיון לשחזר וללקט את פירורי המידע משיחת הרבי עם השר.
היום י"ל השיחה משבת – מוגהת ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א. כן י"ל השיחה מש"פ וארא – ב' – בקשר לפטירת הרה"ח וכו' ר' משה יצחק העכט ע"ה. תאריך הפתח דבר הוא: "עש"ק פ' בא".
ערב מלא וגדוש התוועדויות, שמטרתן להגיע ל"בכן" – חיזוק והוספה בהתקשרות לאילנא דחיי ביום קדוש ונשגב זה, כך אולי ניתן היה לסכם את מוצאי יו"ד שבט ה'תשנ"ב ב-770.
בהתאם להוראת הרבי לארגן התוועדויות יו"ד שבט נועדו יחדיו קהל אנ"ש, התמימים והאורחים החשובים, להתוועדות חסידית. שורה ארוכה של דוברים ודברי התעוררות חיכתה לנו הערב. הרה"ח צבי יהודה שי' פוגלמן, שהנחה את המעמד, קידם את המשתתפים בברכת חסידים והמשיך לבאר את גודל מעלתה וחשיבותה של התוועדות מיוחדת זו. בין הדברים שילב סיפורים מאירועים בהם היה נוכח – משנת ההסתלקות.
שליח כ"ק אדמו"ר שליט"א במלבורן אוסטרליה, הרה"ח ר' יצחק דוד שי' גרונר, היה הדובר הבא. הוא פתח בציטוט קצר מתחילת "קונטרס מאמרים תרפ"ב" אותו זכינו לקבל מהרבי שליט"א "(ד)ישנם פרקי שירה שכל נברא ונברא אומר, דהשירה הוא חיות הנברא ותכליתו שבזה הוא עולה ומתכלל...", וכמו שהיה בקריעת ים סוף ש"משה אמר שירה לאנשים, הוא אומר והם עונין אחריו". הרב גרונר הוסיף ואמר, כי לכל דור יש את ה'שירה' שלו. ומנין יודעים מהי השירה של חסיד, תמים – ממשה רבינו שבדורנו, הרבי שליט"א. שירה זו היא היא ההכרזה החוזרת ונשנית מפיו הק' שצריך לפתוח את העיניים, וכל ההכנות נסתיימו זה מכבר.
בין דבריו סיפר, שבא' ההתוועדויות אצל הרבי הקודם, סיפר לרבי א' החסידים שהי' כהן שכשהוא מברך ברכת כהנים הוא חושב על הרבי ("דער רבי געפינט זיך ביי מיר אין זינען"). ענה הרבי: "אוודאי, אוודאי, ווען דער קאפ איז געזונט איז דער גוף געזונט". [= בוודאי, בוודאי, כשהראש הינו בריא, אזי גם הגוף תהי' בריא].
הספרן הרה"ח ר' שלום בער לוין, הנמצא בתקופה האחרונה ברוסיה בקשר להצלת הספרים, ושוהה כאן ימים אחדים, שיתף את הקהל בתחושת שליחותו המיוחדת לגאול את ספרי רבותינו נשיאינו. הוא נתן לחוש מעט מן הסחבת והקשיים שמערימים השלטונות, כשבכוונתם, ככל הנראה, לשבור את רוחם. אך – מסיים ר' שלום בער – הם לא יודעים שהמדובר כאן הוא לא בארבעה יהודים בלבד, אלא בכוחו של הרבי שליט"א העמוד מאחוריהם ומעודד ומסייע בהצלחת השליחות, ונגדו לא יוכלו עמוד.
כשדיבר על הקשיים הרבים העומדים בפניהם, סיפר שבאחד השלבים חשב שכבר הגיעו מים עד נפש, והוא מצידו יכול לחזור, כי איננו מסוגל לעמוד בזה, וכתב זאת לרבי. ענה לו הרבי: "אל יפרוש מחביריו בשליחות זו, יחדיו נסעו, יחדיו יחזרו בהגיע הזמן". לקראת הסוף גילה ר' שלום בער שי' את ה"סוד" בביקורו כעת, בעבורו קיבל רשות מיוחדת "מלמעלה": עד לזמן מסוים היו ההוצאות הכרוכות בשליחות זו מסולקות ע"י המזכירות, אך לאחרונה הוטלה עליהם גם משימת השגת המימון לכל ההוצאות הכבידות, טלפונים, שכירת עו"ד, וכיו"ב. לכן, מבקש הרב לוין, כל הרוצה לזכות בהשתתפות בשליחות קדושה זו יוכל לבצע זאת ע"י השתתפות בממונו.
בכוחות חדשים ובמשנה מרץ ממשיכים הארבעה בביצוע השליחות, וכדבריו, זמן קצר ביותר נותר לסיום הענין – בפרט לאור העובדה שלאחרונה התמנה מנהל חדש לספריית לנין והיה נראה כי הוא, שלא כקודמו, מוכן להשיב מיד את הספרים, אלא שהוא דחה אותם ל"כמה ימים" מפני "סידורים טכניים"... ושוב נותרו הארבעה ממתינים בלב חרד האם הפעם יסתיים הענין סוף סוף, או שמא אין זה אלא סיבוב נוסף במעגל הטירוף המתחולל סביבם... ולכן – מסיים הרב לוין – הבה נתפלל כולנו כי הפעם תהיה זו אכן הזדמנות הגורלית בה יוחזרו בפועל הספרים למקומם האמיתי ולבעליהם האמיתי – נשיא דורנו.
יש לציין, כי בעקבות נאומו המרתק נפרד ממנו הקהל במחיאות כפיים סוערות לאות עידוד והשתתפות בשליחותו.
אח"כ הזמין המנחה את הרה"ח ר' דוד שי' רסקין, יו"ר צא"ח העולמי, לשאת דברי ברכה.
אח"כ דיבר הרה"ג הרה"ח ר' יוסף העכט שליט"א, רבה של אילת, שהזכיר את המסע המ"ב והאחרון לפני כניסת בנ"י לארץ ישראל. גם אנו נמצאים בשנת המ"ב לנשיאות הרבי ועומדים כבר בכניסה לגאולה האמיתית והשלימה. הוא סיפר על האמונה האיתנה והתקיפה של אביו הרה"ח ר' משה יצחק ע"ה בביאת המשיח.
אחריו דיבר הרה"ח ר' שמעון שי' לזרוב, שליח כ"ק אדמו"ר שליט"א ביוסטון טקסס, ש'שבה' את לב הנוכחים בצחות לשונו בסיפור חסידי אודות עיירה יהודית שחזן ביהכנ"ס שלה נפטר והקהילה חיפש ממלא מקום. בערב שבת הגיע לעיירה יהודי שהציג את עצמו כחזן, והציע לראש-הקהל את מועמדותו לתפקיד הנבחר. משום מה, לא מצא הלה חן בעיני ראש הקהל שהחליט לדחותו. היהודי התעקש בכל אופן והחליט לגשת מחר לעמוד לתפילת שחרית לפני שיגיע ראש הקהל לביהכנ"ס. אלא שהוא לא ידע כי ראש הקהל דאג להודיע לסגניו שלא יניחו ל"חזן" זה לגשת לעמוד ויהי מה... ואכן, תוכניתו זו נכשלה. גם תחנוניו לגשת לתפילת מוסף לא הועילו הרבה. בלית ברירה גמר בליבו להקדים לבוא לתפילת מנחה, ואכן, הוא הגיע באמצע השיעור של הרב הישיש, אחר ניגש לרב וביקש לעבור לפני התיבה. הרב, שלא ידע מהענין, נעתר לבקשתו והניח לו. באמצע חזרת הש"ץ הגיע ראש הקהל, ומשהבחין בנעשה חרה אפו. בקושי התאפק עד סיום התפילה, אז ניגש לחזן ושאלו לפשר מעשהו. הרב נתן לי את הרשות – ענה ה"חזן". בפנותו אל הרב בשאלה מדוע הרשה לו לגשת, ענה הרב: "א איד וויל זאגן אתה קדוש ושמך קדוש און מען וועט עם ניט לאזן?" [= יהודי רוצה לומר אתה קדוש ושמך קדוש ולא יתנו לו?]. "אבער אן חזנות"! [= אך ללא חזנות], ענהו ראש הקהל. וזוהי הנקודה, סיים הרב לזרוב, הכל צריך להיעשות "אבער אן חזנות"...
כן הזכיר בדבריו גימטרייאות: את הפסוק "ובני ישראל יוצאים ביד רמה" תרגם אונקלס "בריש גלי". ידועים הר"ת על תבית "בריש", כמו רשב"י, ועד לרבי יוסף בן שטערנא (או שלום [הרבי הריי"צ נ"ע]). חישב הרב לזרוב ומצא כי "גלי" בגימטריא מ"ג, היינו: לאחר מ"ב שנות נשיאותו של הרבי שליט"א, נכנסים אנו לשנת המ"ג, בה נצא כולנו "ביד רמה".
כשתם החלק הרשמי "הותרה הרצועה", וקהל אנ"ש והתמימים התיישבו קבוצות קבוצות להתוועדויות עד לשעות הבוקר המוקדמות.
