ט' שבט תשנ"ה

יום שלישי, ט' שבט

יש הרבה, אפילו המון על מה לכתוב, אבל קשה, קשה... מי פילל ומי מילל ליו"ד שבט שכזה. מאז ששת ימי בראשית לא התנסנו בנסיון מר כל כך; מעולם לא נתבענו לתקשר ולהתקשר אך ורק עם העצם, ללא שום גילויים. למה? על מה ולמה עשה ה' ככה? – מחשבות נוגות שחלפו בי בכל מיני רגעים, כאלה ואחרים במשך המעת לעת דיום קבלת הנשיאות. למה שהשנה הנשיא יקבל את הנשיאות בהעלם? וכי יש מלך בלא עם? האם אנו – האם – איננו זכאים לראות ולהנות מכך שהמלך נמצא איתנו?

– זכותנו לתבוע, ונמשיך לתבוע ולא נרפה מהתביעה. אולם למען האמת, אי אפשר לומר שההעלם מוחלט. בטוחני שכל אחד חש באיזשהו שלב את הרבי שליט"א מלך המשיח בגילוי, וביום זה יותר מכל יום אחר. אם תוך כדי ניגון בהתוועדות, באמצע התפילה או בצפייה במראות קודש משנים עברו...

מה שברור שכולם ידעו מראש שכאן, בבית משיח, יוכלו לחוש ולהרגיש זאת יותר מכל מקום אחר. וראייה – קהל האורחים הרב שפקד את המקום במשך השבוע האחרון: שלוחים מרחבי תבל, תלמידי תמימים הפזורים במדינות ארצות-הברית כמו ניו-הייבן, מיאמי, מוריסטאון ועוד, וגם סתם חסידים, בעיקר מארץ הקודש שבאו להתקרב אל המאור ואל המקור ביום הגדול בו החלה השמש לזרוח מאז תש"י.

שעת בין הערביים של ערב יו"ד שבט. החמה אט אט שוקעת ובאחת מפינות 770 מתנהלות הכנות קדחתניות ל"לימוד ללא הפסקה". המדובר במשמרות בנות שעתיים כל אחת – שתים עשרה במספר – למלאות את כל היממה – "מערב עד ערב" – בלימוד בתורתו של משיח ובעניני גאולה ומשיח.

היוזמה היא של הת' בנצי שי' פייפ שדאג למגידי שיעורים מהמובחרים שבשכונה שילמדו באידיש, אנגלית ובלה"ק עם משתתפי המשמרות את אחר ממאמרי "באתי לגני" השייכים לשנה זו (תשט"ו או תשל"ה) – בשעה הראשונה, ובשעה השניה עניני גאולה ומשיח.

כבר לפני שבת ניתלו ברחבי השכונה מודעות ובהן הסדר כיצד תתנהלנה המשמרות ומי יהיה המגיד שיעור בכל משמרת. לצד כל משמרת צוינה השפה בה יימסר השיעור וכך יכל כל אחד לשבץ את עצמו בשעה שנוחה לו ובשפה הרצויה מבחינתו.

המשמרות התמקמו בקדמת בית הכנסת, מאחורי בימת התפילות של הרבי שליט"א מלך המשיח וחוברות מיוחדות ובהן צילומי המאמרים הנ"ל, יחד עם המאמרים משנת תש"י ותיש"א חולקו לכל המשתתפים.

באמצע כל משמרת הראו וידיאו – קטע משיחת ג' שבט תשנ"ב המפורסמת אודות ייסורי הדיבור שהיו אצל נשיא הדור והתיקון לכך, על ידי לימוד תורתו וקיום הוראותיו, וכך בערב ובלילה, לפנות בוקר ובמשך כל היום המחרת למדו והגו בתורתו של משיח.

ליל יו"ד שבט

על עמודי התפילה שלמעלה בזאל הקטן, ולמטה בזאל הגדול דלקו נרות שעוה רבים וביניהם בלטו נרות הענק – שניים למעלה ושלושה למטה – שעמדו בתוך כדוני חרס מלאים במלח.

לקראת השעה 8 בערב סידרו את השולחנות בזאל הקטן להתוועדות של תלמידי הישיבה עם ההנהלה. תוכן הדברים סבב בעיקר על הציר – התקשרות פנימית ואמיתית למלך המשיח במחשבה, בדיבור ובמעשה, ובעיקר להגביר חיילים בחובות המוטלות על כל תמים כשמירת הסדרים ולימוד בשקידה והתמדה.

גם למטה התקיימה התוועדות חסידית יחד עם סיום ספר עבודה והתחלת ספר קרבנות ברמב"ם. בערך בשעה 11 בלילה ירדתי מההתוועדות בזאל הקטן – למטה. בשלב זה הקהל למד את שיחת ש"פ שופטים ה'תנש"א העוסקת בענין הנבואה.

לאחר השיחה הזמינו לדוכן את ר' חיים שי' ששון, החבקו"קניק (חב"ד, ברלסב, קוק) שהפך לחב"דניק. ר' חיים שהיה בזמנו מטובי המרצים בזרם הציוני-דתי, הפך למעריץ נלהב של תורת הגאולה במשנת הרבי שליט"א מלך המשיח וכיום הוא מרצה מבוקש בנושאי גאולה ומשיח.

ר' חיים שיתף את הקהל במספר חוויות מעניינות שעברו עליו בסיבוביו הרבים, כמו למשל על פקידה בכירה בערוץ 7 שהקשיבה לראיון שהעניק לתחנתה ובסיומו נגשה אליו ושאלה אותו: האם גם היום, בתקופה זו, אתה מאמין שהרבי הוא המשיח?

ר' חיים השיב לה שזה "לא על רגל אחת", אולם "שלא תחשוב שהתחמקתי מתשובה" – הוא הסביר לה כמה נקודות בענין. הסוף היה שאותה אשה, האמונה לחינוך של מוסד הרב קוק, זלגה דמעות התרגשות ואמרה שגם היא מרגישה כיצד הרבי שליט"א מלך המשיח עדיין ממשיך להיות עמנו.

"רבותי", סיים ר' חיים את דברו, "מי שבקיא בשיחותיו של הרבי שליט"א מלך המשיח על כל המקורות שבנושא, יוכל להוכיח בבהירות לכל בר בי רב ואף לשאינו כזה, כי הרבי שליט"א הוא הוא הגואל והוא יגאלנו!".

וכמו לתת חיזוק לדבריו נשמע קולו של ר' שלמה שי' מאיעסקי מפינת ה"משמרות" שהעביר שיחה של הרבי שליט"א מלך המשיח בענייני גאולה ומשיח בשפה האנגלית.