כ"א שבט תשמ"ח

יום שלישי, כ"א שבט

הבוקר הודיעו לרשנ"ז גורארי' על בקשת כ"ק אדמו"ר שליט"א, ובמשך היום הוא דאג להזמין כמה רופאים מומחים לאסיפת רופאים בבית כ"ק אדמו"ר שליט"א בשעות הערב.

כ"ק אדמו"ר שליט"א הגיע ל-770 לערך ב-10:20, חילק צדקה, בירך את הנוסעים ב"פאר גזונטער הייט און זאל הערן בשורות טובות און זאל זיין מיט הצלחה", ונכנס לחדרו הק'.

מנחה הי' למעלה, אמרו תחנון. מעריב הי' בשעה 6:00 לערך אח"כ נסע לביתו (מוקדם מהרגיל, בגלל אסיפת הרופאים).

בשעה שש בערב הגיעו לבית כ"ק אדמו"ר שליט"א ד"ר פלדמן, ד"ר מושקוביץ, ד"ר וועג והרשנ"ז גורארי'. בטרם החלו באסיפה, אמרה הרבנית שמאחר והרופאים הגיעו כעת לאחר יום עבודה, ועדיין לא אכלו ארוחת ערב – שלא יתחילו באסיפה לפני שיגישו להם ארוחת ערב. כך היה, ולאחר הארוחה התיישבו הרופאים לאסיפה.

לאחר דיון ארוך בין הרופאים, הוחלט פה אחד שצריך לאשפז את הרבנית למשך שבועיים. הרשנ"ז גורארי' נכנס לחדרה של הרבנית והודיע לה את החלטת הרופאים, תוך שהוא מציין כי החלטתם הייתה בהסכמת כ"ק אדמו"ר שליט"א. הרבנית התעניינה בפרטי מחלתה, וביקשה שכ"ק אדמו"ר שליט"א ייכנס לחדרה בטרם תסע לבית הרפואה. כ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס לחדרה של הרבנית למספר דקות.

גב' אסתר שטרנברג, בתו של הרשנ"ז גורארי', שהייתה באותו זמן בבית, חיפשה את ר' חס"ד הלברשטם, מבאי הבית, ולאחר שלא הצליחה לאתרו, טילפנה למזכיר י. ק., וביקשה ממנו לבוא ולקחת את הרבנית לבית הרפואה קאָרנעל שבמנהטן.

הרבנית ירדה בכוחות עצמה למכונית, כאשר כ"ק אדמו"ר שליט"א מלווה אותה עד כניסתה למכונית. יחד עם הרבנית נסעה גם העוזרת בבית מזה שנים, ד"ר פלדמן, שלום בער גנזבורג (המשב"ק) ורשנ"ז גורארי'.

כמה דקות קודם לכן, נסעה גב' אסתר שטרנברג להחזיר את הרופאים למנהטן, ועל-מנת להסדיר את הענינים הטכניים בבית הרפואה. מיד בהגיעה לבית הרפואה ניגשה אל הצוות הרפואי, ואמרה שהיות ומגיעה אשה מאוד חשובה, שיתנו לה חדר מיוחד. מכיוון שהערכת המצב הייתה שלא מדובר במקרה חירום, לא חשבו להכניס את הרבנית לטיפול נמרץ, והחלו להכין עבורה חדר במחלקה הרגילה.

מפתח בית הרפואה ועד לחדר היה צריך לעבור מרחק די גדול, ולכן הציעו הרופאים שהרבנית תעשה את הדרך לחדרה כשהיא ישובה על כסא גלגלים. גב' שטרנברג הביאה במהירות כסא גלגלים, ועוד בטרם הגיע רכבה של הרבנית המתין לה הכסא.

כאשר הגיעה הרבנית לפתח חדרה, החדר לא היה מוכן עדיין, והיא נשארה יושבת על הכסא ליד החדר. בזמן זה שוחחה הרבנית עם הסובבים אותה, ובין השאר ביקשה מהעוזרת שלה להביא לה בגדים וחפצים מסוימים למחר בבוקר.

אחד הרופאים ניגש אל הרבנית וביקש לשוחח איתה. הוא שאל שאלות סטנדרטיות ששואלים כל חולה. תוך כדי שיחה איתו, ביקשה הרבנית לשתות כוס מים. גב' שטרנברג רצה מיד להביא כוס מים, אולם מכיוון שידעה שהרבנית תרגיש שלא בנוח כאשר תראה אותה בבית הרפואה, בשעה שהיא צריכה להיות עם הילדים שלה בבית, ולכן השתדלה גב' שטרנברג לא להראות את עצמה בפניה – מסרה את הכוס לרשד"ב גנזבורג, שהגיש את הכוס לרבנית.

הרופא המשיך לשאול את הרבנית שאלות שונות עוד דקות אחדות, ולפתע הבחין שפניה מחווירות. הוא מיד אחז בידה של הרבנית ובדק את לחץ הדם. הוא הרגיש את הדם זורם במהירות גבוהה מאוד, ושאל את הרבנית "את איתנו?", והרבנית השיבה בחיוב. אחרי זמן קצר שוב חוורו פניה של הרבנית, ושוב פנה אליה הרופא ושאל "את איתנו?", אולם הפעם לא נשמע מענה... ראשה של הרבנית נשמט לאחור. השעה הייתה כמה דקות אחר חצות הלילה - - -

הרופאים הגיבו במהירות, ומיד הכניסו אותה לחדר, הניחו אותה על המיטה, דם רב החל לצאת מגופה, והיא לקתה בדום לב. במשך זמן רב ניסו להחיות אותה, אבל היה כבר מאוחר מידי... ניצחו אראלים את המצוקים, ונשבה ארון הקודש...

במשך כל זמן שהותה של הרבנית בבית הרפואה, עמד הרשד"ב גנזבורג בקשר מתמיד עם כ"ק אדמו"ר שליט"א, אשר ישב בבית לבדו. אחת לרבע שעה היה מתקשר לכ"ק אדמו"ר שליט"א – על פי בקשת כ"ק אדמו"ר שליט"א – ומעדכן בהתפתחויות. כל אותה עת עסק כ"ק אדמו"ר שליט"א בהגהת שיחת ט"ו בשבט שנערכה ע"י ועד הנחות בלה"ק.

כאשר החל מצבה של הרבנית להחמיר, היה כ"ק אדמו"ר שליט"א על קו הטלפון, וכששמע מה המצב, אמר לרשד"ב להעביר לרופאים שורה של הצעות לטיפולים ותרופות אפשריים. הרשד"ב העביר את הדברים לרופאים, ובמקביל דיווח לכ"ק אדמו"ר שליט"א. כאשר נוכח לדעת שהמצב אבוד – הפסיק לדווח לכ"ק אדמו"ר שליט"א, מכיוון שלא רצה לבשר בעצמו לכ"ק אדמו"ר שליט"א את הבשורה המרה.

ד"ר פלדמן, שהיה נוכח במקום, הורה לרופאים שלא יתקרבו אל הרבנית, וביקש מגב' שטרנברג לשמור שאף אחד לא יתקרב אל הרבנית עד שנשות ה'חברא-קדישא' יגיעו. תיכף טילפנו לגב' לברטוב, גב' קופרמן וגב' גיטלין – מה'חברה קדישא', וביקשו מהם להגיע בדחיפות. בינתיים עמלה גב' שטרנברג לספוג בסדינים את הדם הרב שיצא.

לאחר שהגיעו, כיסו אותה וכו' כמתבקש על-פי דין, יחד עם גב' שטרנברג (שאינה חברה ב'חברה קדישא'). שאר חברות ה'חברה קדישא' כנראה לא ידעו מאומה, ועל-כל-פנים לא הספיקו להגיע.

[אגב, השמועה הגיעה לאזני הבחורים מיד לאחר ההסתלקות – כי תיכף כשהודיעו בביתה של גב' לברטוב, דאגו הם להודיע לבנם בטקסס הרב יוסל לברטוב, וממנו נודע הדבר לגיסיו, האחים גרינברג ב-1414-1418, כך שבערך בשעה 1:00 כבר ידעו על כך כמה מהבחורים].

מיד לאחר ההסתלקות הודיעה גב' שטרנברג למזכיר הרב יהודה לייב גרונר, וביקשה אותו ללכת לבית כ"ק אדמו"ר שליט"א ולהודיע על כך לכ"ק אדמו"ר שליט"א. הריל"ג קרא לר' בערל יוניק, ויחדיו הלכו לבית כ"ק אדמו"ר שליט"א. בחצר הבית פגשו את הרשד"ב גנזבורג. הריל"ג שאלו מדוע הוא עומד בחוץ, והלה השיב שכ"ק אדמו"ר שליט"א הורה שאף אחד לא ייכנס לבית.

בינתיים הגיע הד"ר פלדמן מבית הרפואה, וביקש מהריל"ג להודיע לכ"ק אדמו"ר שליט"א על ההסתלקות. הריל"ג סירב, ואמר לד"ר פלדמן שזהו תפקידו כרופא הרבנית. לא הייתה לד"ר פלדמן ברירה, והוא טילפן ממכוניתו, ובישר לכ"ק אדמו"ר שליט"א את הבשורה המרה.

כשסיים לדבר, ביקשו כ"ק אדמו"ר שליט"א להעביר את שפופרת הטלפון אל הריל"ג. כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לריל"ג שיביא לו את הטלית והתפילין, הסידור וספרים העוסקים בעניין אבלות. כ"ק אדמו"ר שליט"א הוסיף ואמר לו, שיחזיק את הדברים אצלו, ויביא אותם אליו רק לאחר שיביאו את הארון, ושוב הורה כ"ק אדמו"ר שליט"א שאף אחד לא יכנס לבית.

הריל"ג שאל בקשר לסידורי ההלוויה, והורה כ"ק אדמו"ר שליט"א שלא יערכו את ההלוויה יותר מידי מוקדם, כדי שיוכלו להגיע מהסביבה הקרובה, אולם שלא יהיה מאוחר מידי, ולא להמתין לאלו שיבואו ממרחקים – מצד כבוד הנפטרת.

אבל עיקר הבעיה הייתה שהרופאים סירבו לשחרר את הנפטרת מיד, שכן על פי החוק חייבים להשאיר את הגופה למשך 24 שעות מאז כניסתה לבית הרפואה, והרבנית נכנסה לשם רק בשעה 8:30 אמש – פחות מ-24 שעות.

מכיוון שכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לריל"ג להביא לו את החפצים מחדרו רק לאחר שהארון יגיע – הלך קודם עם ד"ר פלדמן למשרדו של הד"ר, שם ניסו להפעיל קשרים ולסדר שישחררו את הרבנית כמה שיותר מהר.

בהמשך הלילה נדרש הרב יעקב יהודה הכט להירתם למשימה. חיש הפעיל את קשריו עם ידידו הרב חיים ברוך גליק מ'הצלה' (שיש לו קשרים מצוינים עם הרופאים), ורק בשעה 5:00 לפנות בוקר נשאו המאמצים פרי והצליחו לשחרר את הנפטרת הק'.

בשעה 1:40 לערך, יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א לדלת ושאל את ר' מאיר הארליג אם יש כאן מאנשי ה'חברה קדישא'. כשענה שנמצא כאן הרב צבי הירש פוקס, שאל כ"ק אדמו"ר שליט"א "איפה ליפסקר?". ר' מאיר לא ידע להשיב, וכ"ק אדמו"ר שליט"א המשיך לשאול מתי יבוא הארון. ר' מאיר אמר שייקח עוד זמן, וכ"ק אדמו"ר שליט"א שאל "איפה גרונר? אני צריך את התפילין, הסידור וקיצור שולחן ערוך – לדעת את הדינים", ר' מאיר השיב שהריל"ג עסוק בסדרי ההלוויה, וכ"ק אדמו"ר שליט"א עלה לחדרו.

ב-2:10 לערך יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א החוצה למרפסת, ושאל את ר' מאיר הארליג "ווען קומט דער ארון", ור' מאיר השיב שעוד ייקח זמן. כ"ק אדמו"ר שליט"א שאל שוב על הרשד"ב ליפסקר, ושוב על הריל"ג, ושוב הזכיר על התפילין. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שאם הריל"ג לא נמצא – הוא ילך לבד להביא את הדברים. אחר-כך שאל אם גנזבורג הגיע כבר עם המעיל של הרבנית [מעניין לציין, שלאחרי פטירת הרבנית חנה, אמו של כ"ק אדמו"ר שליט"א – חילק כ"ק אדמו"ר שליט"א את חפצי הבית בין המוסדות וכיו"ב, לבד מהמעיל, אותו שמר כ"ק אדמו"ר שליט"א בחדרו במשך כל השנים].

אחר-כך יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א פעם שלישית, ושאל שוב היכן הארון, וגם שאל אם גנזבורג הגיע עם המעיל, וכן שאל מה קורה עם הריל"ג. מאיר הארליג אמר שהריל"ג עסוק בסידורי ההלוויה, וכ"ק אדמו"ר שליט"א שאל אם יש מכונית. ר' מאיר אמר שלבנו יש, וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שהוא יסע לבד להביא את הדברים. לפועל כ"ק אדמו"ר שליט"א לא נסע, והורה שוב שאף אחד לא ייכנס לבית.

כיוון שראו שכ"ק אדמו"ר שליט"א רוצה את הדברים בדחיפות, עוד בטרם הגיע הארון – הלכו למשרדו של ד"ר פלדמן, והזעיקו משם את הריל"ג, להביא את הדברים לכ"ק אדמו"ר שליט"א. הריל"ג יצא במהירות הבזק לחדר כ"ק אדמו"ר שליט"א (גן-עדן העליון), הוא אסף את הטלית ותפילין לתוך השקית, ולקח שני ספרים הדנים בהל' אבלות – ליקוטים שיצאו לאור לאחרונה באה"ק.

כאשר הגיע הריל"ג עם החפצים לבית כ"ק אדמו"ר שליט"א, בתחילה הוא עמד מחוץ לבית, כיוון שכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שאף אחד לא ייכנס. הוא טלפן לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ואמר שכיוון ששמע שכ"ק אדמו"ר שליט"א רוצה את זה עכשיו – הוא מביא את זה. כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן לו רשות להיכנס, והוא עלה לחדרו של כ"ק אדמו"ר שליט"א בקומה השניה. כ"ק אדמו"ר שליט"א ישב ליד השולחן ועיין בספר שהיה נראה לו כשולחן ערוך. הוא הניח את הספרים על השולחן, ושאל את כ"ק אדמו"ר שליט"א פרטים בקשר להלוויה ומקום הקבורה. כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לו שלא ישאל אותו שום דבר בקשר לזה, מכיוון שזה קשור ל'חברה קדישא', ושהם יחליטו לבד בכל הדברים.

אחר כך החל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשאול הריל"ג כמה עניינים בדיני אבלות. מכיון שהריל"ג לא רצה להורות הלכה בפני כ"ק אדמו"ר שליט"א – הוא שתק.

כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לו שכאשר יגיע הארון – שיודיע לו. כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר גם, שהיות והרשנ"ז גורארי' לא ישן כל הלילה – שלא יעיר אותו כעת, אבל כשהוא יקום בבוקר, שיודיע לו שכ"ק אדמו"ר שליט"א מחפש אחריו ורוצה לדבר איתו.