א' ניסן תשס"ח

יום רביעי, א' ניסן

יום ראשון, ראשון לשבוע וראשון לחודש הראשון לחודשי השני – חודש של גאולה, 11 ימים ליום הולדת ה-106 של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א. מרגישים שהיום הוא יום מיוחד, היום יתגלה הרבי שליט"א מלך המשיח לעין כל, וכפי שאמר לי א' התמימים בעמדנו בפרוזדור בהמתנה להיכנס ל"יחידות דעתה – ובהוספה" – חלוקת הדולרים של יום ראשון; ביום השמיני למילואים, ר"ח ניסן, הוקם המשכן ושרתה השכינה, כך היום תשרה השכינה ב-770 בית משיח שיתחבר לבית המקדש ויתגלה כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח נאו ממש!

בימי ר"ח פוחתים מניני התפילה הפרטיים הנעשים מחוץ לזמן מנין הרבי שליט"א מלך המשיח, וכל ה"חיובים" (ל"ע) מתקבצים למנין המרכזי, בבחי' "וכל הנחלים הולכים אל הים".

לשחרית נכנס כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בשעה 10:00, לקול שירת ה"יחי" שהיום ניתוסף בה חיות יתירה לאור דבריו הק' (בדבר מלכות ש"פ תולדות תשנ"ב) שמולד הלבנה מורה על התגלות מציאותו של מלך המשיח המתבטא בהכרזת "יחי".

מעניין גם שבגמרא (ר"ה) מובא שבר"ח ניסן "מקדשין את החודש לצורך", דהיינו שמאיימין על העדים שלא ראו את הלבנה שמכל מקום יאמרו שהם כן ראו, כדי לקדש את החודש מוקדם ולמנוע סמיכות של שבת ויו"ט. מלכות בית דוד נמשלה ללבנה, ומולד הלבנה הו"ע התגלותו של הרבי שליט"א מלך המשיח, וזהו אחד התפקידים שיומן זה משמש, בבחי' "לומר ראינו (למרות ש) והם לא ראו".

ואם תשאלו האם כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א עודד את השירה בחזקה או באופן רגיל (או שכלל לא) בהיכנסו, והם החזיק בידו הק' את התהילים בנוסף לסידור או שמא הביאו רק למוסף וכיו"ב, התשובה תהיה – "רעבע, עד מתי?!... רצוננו לראות את מלכנו משיחינו!"...

הש"ץ לתפילת שחרית היה הגבאי ר' אברהם האָלצבערג שי'. ב"הלל" ניגנו ב"הללו את ה' כל גוים" וב"א-לי אתה" כנהוג.

קריאת התורה קראו מעל הבימה הגדולה (כרגיל בשנים האחרונות מידי ראש חודש), ולרביעי עלה כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א.

בשעה 10:56, עם הכנסת ספר התורה לארון הקודש, יצא כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א מביהכ"נ כשהקהל מנגן "יחי" בעוז ועלה לחדרו הק' לחליצת התפילין, וכעבור כרבע שעה נכנס לתפילת מוסף. בשים שלום שרו "וביום שמחתכם".

במהלך תפילה זו נשמעו קולם של "צעירי הצאן" – "הבל שאין בו חטא", כיתה שלימה מתלמוד תורה "אור מנחם" שבאה בלוויית מוריה לתפילת מוסף עם נשיא הדור. התפילה הסתיימה בשעה 11:36, ובריקודי ה"יחי" שלאחריה השתלבו ילדי החמד שהועלו על כתפי התמימים בשמחה רבה.

מרגש היה לראות את כיתת ה"משיחיי" היוצאים מהתפילה עם מלך המשיח ספוגים בחיות מחודשת, כשהם מכריזים לכל עובר ושב בתמימות יהודית טהורה "יחי המלך!" "יחי המלך המשיח!", מה שלא השאיר אדיש גם "אַ שטיינער איד מיט אַ לב האבן" – ובטוחני שהם יפעלו את ה"והשיב לב אבות על (ידי) בנים", בענייני משיח וגאולה.

ההפסקה הארוכה מהרגיל שנשארה עד לצאת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א לחלוקת הדולרים לצדקה (שהרי כבר הניחו את כל זוגות התפילין לפני מוסף) נוצלה להוספה בריקודי ה"יחי", ולהתכוננות נפשית לכניסה השבועית ל"יחידות".

כעשרים דקות אחרי התפילה יצא כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א לחלוקת השטרות לצדקה ב"הול" שליד חדרו הק'. בין העוברים בלטה הקבוצה שהגיעה לפני שבת מ"בית משיח" בפלורידה בליווי השליח ר' מרדכי ענתי שי', וכן עברו היום כו"כ מאנ"ש תושבי השכונה שניצלו את שהותם בתפילה לרגל ראש חודש לעבור על פניו הק' לקבלת ברכתו הקדושה ושליחות מצווה לצדקה.

החלוקה ארכה כ-10 דקות ולאחריה הכריזו את הכרזת הקודש ג"פ כרגיל.

היום בערב צפוי כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א לצאת לשאיבת "מים שלנו" עבור המצות ששולח לארץ הקודש כמנהגו הק' מידי שנה, וב"שיעור כללי" שנמסר היום ע"י ראש הישיבה הרב שניאור זלמן הלוי לאַבקאָווסקי שי' ריתק את התמימים למשך שעה ארוכה כשהוא מספר על הנהגותיו הקדושות של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בעת שאיבת המים ומשלוח המצות ובעת לילות הסדר שנערכו בדירת כ"ק אדמו"ר הריי"צ עד שנת תש"ל, שבחלקם זכה הנ"ל להשתתף.

את שעת ההפסקה ושיחות הטלפון החינמיות של ימי ראשון ניצלו התמימים עבור התקשרות למקורבים מה"מבצעים" להזכירם (שוב ושוב) על הכינוס לדוברי עברית המתקיים הערב בבית משיח 770 כהכנה ליום הבהיר י"א ניסן, ואחרים פתחו בהכנות הראשונות בשטח 770 לקראת האירוע המפואר.

תפילת מנחה עם כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א היתה כרגיל בשעה 3:15, ולפני התיבה עבר ר' דוד דרעי שי'.

את שיחת ה"דבר מלכות" של פרשת תזריע-מצורע למדו בשבוע שעבר, ובשיעור גאומ"ש שנמסר היום (כמידי יום) במזרח 770 אחרי תפילת מנחה ע"י הת' שמוליק ביטון שי' מתלמידי ה"קבוצה" למדו את שיחת ב' ניסן תשמ"ח, בענין הכרזת "יחי המלך".

מהשעה 5:30 אחר הצהריים החלו התמימים – באישור הנהלת הישיבה – לסדר את 770 לקראת הכינוס. כל הספסלים הוצאו מהזאל הגדול – חלקם הגדול הועברו אל מתחת לעזרת הנשים – ואת מקומם תפסו שולחנות עגולים וכיסאות. העמודים והקירות קושטו בבדים נאים. על שולחן ההתוועדות הונחה מפה לבנה, ואט אט התחיל הזאל להתמלאות בראשוני המקורבים.

הכניסה המערבית (מקום החנייה) כוסה עוד לפני הצהריים במאהל מיוחד שהורכב וקושט בעציצי פרחים, דגלי ושלטי משיח ושטיח אדום עד לכניסה.

במקביל, "ועד המסדר" התכונן לשאיבת ה"מים שלנו" ע"י כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א. שולחן נקי עטוף היטב בנייר הוצב ברחבת בנין 770 במקום הקבוע מזה שנים, ולידו הורכב הברז המחובר למעיין שבחניית הספרייה. מתחת לברז הוכן כיור שממנו נשפכים המים אל תוך החצר. שני כדי הזכוכית הגדולים מוכנים במקומם, לידם כוס הזכוכית. הכל מוכן ומזומן, אנחנו את שלנו עשינו, כעת "הכל תלוי במשיח צדקנו עצמו"...

בשעה 7:26, שעת שקיעת החמה נפתחה הדלת של 770. קהל רב של אנ"ש והתמימים, וכן כמות לא מבוטלת של יהודים מקורבים שהגיעו מוקדם לכינוס, עומדים מסביב ושרים בנעימות "א-לי אתה ואודך, אלקי ארוממך", "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד". הרבי שליט"א מלך המשיח יצא ושאב כנהוג.

[כן בוודאי היה בפועל, על אף שאין רואים זאת בעיני בשר, אך כדבריו הק' המפורסמים בשיחת ש"פ צו תנש"א הע' 69: "כי שלימות ענין הנצחיות היא דוקא כשנמשכת וניכרת בכל הפרטים, דבאם פרט א' אינו נצחי ה"ז מורה על "חלישות" גם בהענינים שהם נצחיים, כי יש נתינת מקום ואפשריות להיפך הנצחיות".

ואם זאת, לא ניתן לעת עתה לדעת בבירור האם שטף הרבי שליט"א מלך המשיח רק את הכוס או גם את הכד, והאם מזג בכל פעם מהג' פעמים בשלושה שפיכות או רק בשפיכה אחת וכו' וכו', ובכלל – ידוע שאצל רבותינו נשיאינו היו גילויים רבים ושמחה מיוחדת בעת שאיבת ה"מים שלנו", ושוב זועק הלב ותובע את ההתגלות השלימה לעין כל בפועל ממש נאַו!].

בסיום המעמד הכריז א' הנוכחים את הכרזת הקודש ג"פ כשהקהל מחרה אחריו, ולאחר מכן מילאו את הכדים עד תומם והם הועברו למאפייה, שם יאפו מחר את המצות. בינתיים, החל הזאַל ב-770 להתמלאות במקורבים רבים, אנשים ונשים, יחד עם התמימים מכריהם (עם הנשים ישבו כמה מנשות חב"ד). כולם הסבו ליד שולחנות ערוכים בכל טוב לסעודה של ממש.

כל מקורב הנכנס זכה בדגלון וכרטיס משיח, וכן בגלוית הדואר של 770 שיצא לאור לאחרונה.

ליד הכניסה הוצב דוכן לכתיבה לרבי שליט"א מלך המשיח באמצעות אגרות הקודש. מקורבים רבים ניצלו את ההזדמנות, והמופתים התגלגלו... כאחד שישב למשך שעתיים בדוכן זה הייתי עד עד לכו"כ מופתים, וחלק מהם הועלו על הכתב ומתפרסמים להלן במדור "נפלאות עכשיו".

עוד דוכן שהוצב בתוך 770 ליד הכניסה היה הדוכן של ספרי קה"ת וממ"ש הו"ל, ורבים מהאורחים רכשו ספרי אגרות קודש וחסידות וספרי "נפלאות עכשיו", "נביא מקרבך" וכיוצא בזה.

המנחה, נציגם של התמימים, הת' ישראל זלמנוב, תלמיד ה"קבוצה" פותח במילות הסבר אודות המקום והזמן, בסמיכות ליום הולדתו של נשיא הדור.

כנהוג, נפתח האירוע באמירת פרק התהילים של הרבי שליט"א מלך המשיח, כשהפעם מתווספת חגיגיות מיוחדת לפרק, הלא זהו הפרק החדש, שיתחילו לאמרו מי"א ניסן... באמרתו מתכבד השליח בפורט לודרדייל, הרב מרדכי ענתי שי'. הוא מסיים בהכרזת "יחי אדוננו" כשהמאות עונים-חוזרים אחריו.

כבר כעת, בשלב מוקדם זה של הערב, ניתן לטעום מהאוירה השמחה המאפיינת את הערב, הזמר המפורסם אבי פרץ שי' פותח במחרוזת שירי גאולה ומשיח, כשעל הקלידים מנצח אורי ביתן שי'.

לדוכן הנואמים מוזמן הרב חיים ששון שי', "מרצה הגאולה" מארץ הקודש. במילים ברורות הוא משתף את הקהל בסיפורים ממסעותיו ברחבי העולם, ומסכם יחד עם הקהל את המסקנה המתבקשת: שהעולם מוכן לגאולה.

כעת מגיע אחד הרגעים המרטיטים באירוע. בהתקרב השעה 9:30, זמנה הקבוע של תפילת מעריב, נפרש לאורך 770 שטיח ארוך מהכניסה לאולם ועד למקומו של הרבי שליט"א מלך המשיח (זוהי השנה השלישית ברציפות – "חזקה" – שבה מקיימים מנהג מבורך זה). משני צידיו עומדים מאות המייחלים לחזות בזיו אור פניו, כשמשני צידי ה'שביל' פורצת שירת "יחי אדוננו" אדירה המלווה את כניסת המלך לבית המדרש, כהרגלו מידי ערב.

לפני התיבה עבר השליח לשכונת מיל-בייסין הרב יהודה פרידמאַן שי', והמיקרופון הופעל כדי שכל הקהל יוכל לשמוע כראוי ולענות לקדישים.

התפילה מסתיימת בהכרזת "יחי אדוננו" מפי ילדי צבאות ה' כשלאחריהם מחרה הקהל בקול גדול, ועם צאתו של הרבי שליט"א מלך המשיח מבית הכנסת, ממשיך הקהל בריקוד סוער של "יחי אדוננו". הריקודים אמנם מתקיימים מידי יום לאחר כל תפילה, אך ברור שאין אפשרות לשוות זאת למעמד זה.

המנחה מזמין את הקהל להתיישב חזרה במקומותיהם, ומזמין את יוזם ומארגן הכינוס, הרב רחמים נימני שי' לשאת דברים. הוא פותח במילות תודה לכל המשתתפים, ומקריא תשובה שקיבל מהרבי שליט"א מלך המשיח במיוחד לערב זה, מכתב המכיל מסרים והוראות לכלל המשתתפים – ומעודד במיוחד את מצוות הנחת התפילין. בסיום הוא שב ומודה לכל המארגנים, ולוועד המארגן, בראשות הרב שלמה פרישמן שי', שטרח ועמל במשך שעות וימים ארוכים להצלחת המאורע.

בשלב זה כבים האורות ועל המסכים מוקרן סרט וידאו מיוחד שהוכן לרגל המאורע. המהפכה הרוחנית שחולל הרבי שליט"א מלך המשיח בעולם, לצד סיפורי מופת וראיונות על מי שחוו ניסים גלויים.

כעת מקשיב הקהל לדברי המרא דאתרא וחבר הבד"ץ הרב אהרן יעקב שוויי שליט"א, שהגיע להשתתף באירוע ולשאת דברי ברכה. הוא מאחל לכל המשתתפים חג פסח כשר ושמח ומסיים שבעז"ה נחגוג את פסח בבית המקדש השלישי בירושלים הבנויה בהתגלות הרבי שליט"א מלך המשיח.

אחריו עולה פרופ' הרב שלמה קאַליש שי', מנהל חברת היי-טק באה"ק. השפעת הכנס ניכרת עליו והוא נושא דברים נרגשים, בהם הוא פונה לקהל ומגלה את מושג המשפיעים, "כל אחד מכאן יכול להיות "משפיע" בסביבתו ולהאיר את חלקו בעולם" הוא קורא וניכר על הקהל כי הוא מפנים את הדברים.

את מסכת הנאומים שכמעט מסתיימת חותם הרב אליהו ביטון שי', תושב שכונת המלך. הוא משתף את הקהל בסיפור מופת מיוחד לו היה נוכח על בשרו.

לקראת סיום, עולה הרב יקותיאל מנחם ראַפּ שי', מנהל בית חב"ד בשדה התעופה, ועורך הגרלה מיוחדת בין המשתתפים על דולר לברכה שהוא אישית קיבל מהרבי שליט"א מלך המשיח והחליט לתרמו לערב המיוחד.

ואיך אפשר לסיים ערב שכזה בלי פרץ של ריקודי שמחה, שנמשכו שעה ארוכה כשכל 770 "על הרגליים" מריע ושמח בשמחת הגאולה האמיתית והשלימה.

לאחר הסיום הודיע הרב נימני כי על פי הוראה מהרבי שליט"א מלך המשיח יעלה ילד, חייל בצבאות ה' שיחזור את כל פרק א' בתניא בעל פה. דומה כי לא ניתן למצוא סיום מוצלח מזה לאירוע שכל כולו נחת רוח לרבי שליט"א מלך המשיח.

לסיכום, הייתי רוצה להדגיש שתי נקודות שבהם בלטה ההצלחה המיוחדת שהיה השנה בנוסף על שנים עברו:

הדבר הראשון הוא מספר המקורבים. השולחנות היו מלאים עד אפס מקום, וגם היו הרבה כאלו שלא התאפשר להם להישאר לכל הכינוס, אך הגיעו לחלק ממנו ואפילו לכמה דקות.

הדבר השני הוא ההשתתפות בריקודי השמחה בסיום המעמד, כאשר רובם ככולם של המקורבים נשארו ורקדו למשך שעה ארוכה מתוך שמחה וחיות, דבר שלא זכור לי משום שנה קודמת.

במשך הלילה סידרו התמימים את 770 בחזרה לסדרו הרגיל, רק המאהל נשאר (עד שהחברה שהקימה אותו תבוא מחר לפרקו). השטיחים הונחו ליד בימת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א וגלילים רבים של בדים נשארו על בימת ההתוועדויות.

בשלב מסוים במהלך הערב, הודלקו בעמוד התפילה חמשה נרות שעווה (שנים גדולים ושלשה קטנים), כנהוג בימי היאָרצייט של רבותינו נשיאינו.