י"ט כסלו תש"מ
יום ראשון, י"ט כסלו
כבר בכניסה ל-770 מורגשת אוירה של התוועדות. אורחים רבים מגיעים, רבנים, יהודים חשובים וסתם עמך, הזאַל הגדול מלא עד אפס מקום ממש, יותר מתשרי, וניתן להרגיש ולמשש את האוירה המיוחדת של י"ט כסלו – ראש השנה לחסידות.
בשיחה ג' דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א באריכות על המצב באה"ק.
לפני אמירת המאמר אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שיחה קצרה אודות התענית שעות שקבעו ליום ה', כ"ג כסלו, ואח"כ הציע כ"ק אדמו"ר שליט"א למרא דאתרא להכריז עתה על כל הפרטים שבזה. כשניגש הריל"ג ואמר שהמד"א יצא, חייך כ"ק אדמו"ר שליט"א והחל לנגן "בך בטחו". כשהגיע המד"א אמר לו כ"ק אדמו"ר שליט"א לומר "לחיים" והוסיף (בחיוך) שלא יתנו לו יותר מרביעית כי אז יהי' לו אסור לפסוק. אחרי הפס"ד החל כ"ק אדמו"ר שליט"א לנגן שוב "בך בטחו" ומחא כפיו הק'.
בעת ההתוועדות דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א בין השיחות עם כו"כ, להלן חלק מהדברים בתרגום חפשי מאידית:
הר' הרשבערג הביא לכ"ק אדמו"ר שליט"א ספר שי"ל על הירושלמי, ואמר שהמחבר מבקש עצה וברכה. ואמר לו כ"ק אדמו"ר שליט"א: הרי הנך כהן, ואח"כ אמר: אולי תשאירו א"ז אצלי ואקרא זאת בשעת מנוחה, ואח"כ אשלח לכם בחזרה. והוסיף כ"ק אדמו"ר שליט"א: אבל זה (הברכה) שייך לכהן! ואמר הנ"ל: הרבנית שלי אמרה פעם שאם-כן כל אחד יכול להיות כהן גדול? ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: הרי "קלקלתן זוהי תקנתן" – כל יהודי אומר על עבודת הכהן גדול "ונשלמה פרים שפתינו". ואח"כ אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: ההנהגה צריכה להיות באופן ד"אל יבוש מפני המלעיגים", וכמ"ש אדה"ז במכתבו לר' לוי"צ מבארדיטשוב ור' ברוך ממעזיבוז, שהגאולה היתה מעם הקב"ה וזה הי' קידוש שמו ית', שאפילו גויים ראו זאת. בהמשך אמר לו כ"ק אדמו"ר שליט"א: כשגויים רבים בינם לבין עצמם ומחפשים על מי להוציא את כעסם, הם מוציאים אותו על בני ישראל, ואם זה יסתיים באופן של שלום הרי זה יחסוך מעט (צער) לבני ישראל.
להר' הירשפרונג אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: המצב כיום הוא שסומכים על ה"חסד לאומים חטאת", ואמרתי שהיות וההלכה היא כך (שזה "חטאת") הרי זה מוחלט! ויכולים לחתום על מה שיחתמו ולקבל כל ההחלטות שיקבלו, אך היות שההלכה היא כך אזי "עשו" אינו יכול לשנותה.
