א' ניסן תשמ"ב

יום ה' א' ניסן ר"ח ה'תשמ"ב

יצא לקרה"ת 10:10. הי' כינוס של ילדי צבאות ה' ירד למנחה 2:10 אחרי התפילה אמרו פסוקי מאחז"ל אח"כ שרו "ווי וואנט משיח נאו" בתחילה מחה כפיים וידיו על הסטענדר ובאמצע הוריד ידיו ומחה כפיים. דיבר לילדים 3 שיחות בתחילה דיבר על שהכינוס הוא בין פורים לפסח שבשניהם ישנה השתתפות מיוחדת לילדים ובפסח הילדים שואלים את 4 קושיות ובוודאי שילדי צבאות ה' כולם חכמים. וידאגו שבשבועיים אלו עד פסח כל עם ישראל יהיו רק בנים החכמים.

אח"כ דיבר שהילדים צריכים לעזור לקראת חג הפסח וצריכים ללמוד את הל' הפסח וכו'. אח"כ דיבר שיתנו צדקה 1. למעות חיטים. 2. צדקה סתם. 3. כפי לבו הטהור של כאו"א. אח"כ דיבר עוד שיחה למבוגרים בחלק א' דיבר ע"כ שצריכים ללמוד הל' הפסח ולא להסתפק במה שלמדו שנה שעברה כי יכול להיות ששכחו פרטים. ובחלק ב' דיבר על תשובה לאלו ששואלים וירצו לשאול בנוגע לבא לכאן לי"א ניסן בנוגע לכבוד של פלוני בן פלוני הרי הכבוד הראוי זהו לא שיבואו דווקא לכאן בנשמות בגופים אלא שיתנו חצי הכסף לצדקה ההכנות לחג, וחצי שני של הכרטיס נסיעה לענייני הפצת התורה והיהדות כי בפסח הרי צריכים להתכונן לזה וצ"ל איש וביתו. וע"כ שישארו בביתם. ויעשו התוועדות חסידית וכולם יהי' כאן מצד "שמקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא" ונאמר חסידות מרבותינו נשיאינו עד נשיא דורינו מו"ח וענין בנגלה והחלטה טובה, וכאמור כשבאים ליום הילולא י"ט כסלו וכיו"ב זה תלוי בבעל ההילולא. והיות וי"א ניסן תלוי עם פלוני בן פלוני עימי, הרי אמרתי את דעתי בזה [את מה שיוכלו לעשות את הכבוד המתאים לי] בפרט שכעת בי"א ניסן הוא זמן יום הולדת שזה וכמ"ש רבותינו זמן התבוננות במה שעבר וכו'. ואין זמן לדבר עם כל אחד ואחד (ביחידות) וכן יום שלאחריו הרי המנהג ללכת לציון א"כ אני לא יכול לתת את הכבוד המתאים לכואו"א שבן ישראל וכו' ולכן שיעשו כנ"ל. אח"ז שרו "עוצו עצה" ומחה כפיים אח"כ שרו "אל תירא" ואח"כ מחה כפיים חזק ורקד על מקומו. אח"כ שחילק את הדיימס למדריכים ומדריכות ניגש הרב י. י. העכט ודיבר עם אד"ש וקיבל ג"כ חבילת דיימס אח"כ שרו "הרנינו לאלוקים" ובדרכו הורה הגברת השירה. נסע לביתו לערך 6:10 חזר ב-6:55. יצא למעריב 7:00, נסע לביתו 11:50 שרו "הרנינו" והורה להגברת השירה.