ד' מנחם-אב תשמ"ב

ש"ק פר' דברים – חזון ה'תשמ"ב

הגיע מהספרי' 7:50. ירד לשחרית ב-10:00 והודיע, 'ס'וועט זיין אַ פארברענגען'. כשהסתובב לראות את הס"ת, הראה באצבעו הק' על ניירות שהיו על הרצפה, שירימו אותם. הורה לנגן ב"הוא אלוקינו". אחרי התפילה שרו "שיבנה ביהמ"ק" והורה להגברת השירה. ירד להתוועדות ב-1:30. נענע בראשו הק' לשיר כששרו ניגון א' וכן ב"הנה מה טוב". הורה לנגן "לכתחילה אריבער" לאחרי השיחה, אחת לפני אחרונה, בא' הבבות, הורה לנגן 10 פעמים. לאחרי שהכריזו על הס"ת שיסיימו אותו בט"ו באב, התחיל ניגון ההקפות, ובראשו הק' הורה להגברת השירה. לפנ"כ, הורה למכריז שיגיד לחיים, וכן לסופר זירקינד, וכן לרש"ג, אח"כ הורה ג"כ לעוד א'(שחזר מרוסיה[?]) לומר לחיים. בקבוק משקה שמקודם לכן אד"ש מזג מכוסו לבקבוק ומהבקבוק מזג לכוסו, נתנו לרב מנעטליק (שמעתי שזהו מפני שיש לו השבוע יארצייט), ואמר לו שיחלק את המשקה ויהי' הצלחה בהפצת תורה... [כמובן שמיד חילק את כל המשקה]. בשיחה א', דיבר אד"ש על מה שאמר רלוי"צ מברדיטשוב, שהשבת מראים לכל אחד את ביהמ"ק השלישי. והסביר שאף שאנו לא רואים הרי "מזלייהו חזי", וכמו שרואים הוראה זאת מחנני' מישאל ועזרי', שאף שהיו צדיקים בכ"ז לא ראו, רק דניאל ראה, וע"י שסיפר להם הרי נפל עליהם פחד וכו'. בשיחה ב', דיבר ע"כ שהשבת זהו בסמיכות לה' אב יום ההסתלקות של האריז"ל, שהתחיל בגילוי רזין דרזין דתורה. אח"כ הי' מאמר כעין שיחה "ציון במשפט תפדה". אח"כ דיבר על רש"י פרק א' פסוק ח', והסביר מהו ענין השמיני. אח"כ שאל מדוע רש"י מביא "ראה נתתי לפניך" ומסביר שראו בעיניים, וזהו לא ע"פ השמועה ולא ע"פ אומדנא וכו' וכו', והסביר הרבי את הסדר בפסוק, שכאן זהו בא ע"פ ציווי הקב"ה "באו ורשו", ולא כמו שאמר משה ע"פ השמועה, מה שהבטיח הקב"ה לאברהם. ולא כמו ששיערו [אומדנא] שאמרו "תביאמו ותיטעמו", כי אמרו שכבר קיים "והוצאתי והצלתי ולקחתי" וכעת הגיע הזמן של "והבאתי", אלא כאן אומר לכם הקב"ה אתם רואים את זה. אח"כ בהמשך הרש"י הוא מביא עוד כמה פרטים שלכאורה מיותרים, והסביר הרבי שרש"י בא לפרש, שהיות והקב"ה נותן להם את הארץ, אזי כל אלו שערערו עד כעת, שהם בני עשו, הרי יפסיקו לערער, כי הרי מכר את הבכורה ליעקב וכו'. ובנוגע להכנס לארץ שהרי צריכים למלחמה, הרי את זה הם לא יצטרכו, כי הרי "נמוגו כל יושבי כנען" שהם יפחדו ויברחו, ולא יצטרכו להילחם כמו שנלחמו עם סיחון ועוג. ומוסיף רש"י עוד פרט שאם לא היו שולחים מרגלים לא היו צריכים ג"כ כלי זיין, כי ע"פ טבע בכדי להפחיד את האויב צריכים נשק, אבל אם הולכים בכוחו של הקב"ה הרי "בגדול זרועך ידמו כאבן", וכמ"ש ב"אז ישיר", שנפל פחד על כולם. אבל כששלחו מרגלים הרי הם קשרו את הכל ע"פ טבע, ולכן היו צריכים כלי זיין שהגויים יראו שמתכוונים ברצינות. אח"כ דיבר בפרקי אבות והסביר את המשנה "חמישה תלמידים היו לו לר"י בן זכאי". ואמר שאף שדיברו על משנה זו, אבל הקהל לא זוכר מה שדיברו, עכ"פ על איזה פרטים התעכבו במשנה זו, והראי' ממני, ולכן אפשר לחזור עוד הפעם אפי' על הפרטים שכבר נאמרו. והרבי הסביר שהכל מה שהי' לר"י בן זכאי כן אצל מרע"ה ש-40 שנה למד ו-40 שנה לימד, והסביר איך שענינו של משה 5 חומשי תורה, וכן אצל ר"י בן זכאי 5 תלמידים, והסביר שחומש בראשית שהוא בריאת העולם, זהו כנגד ר"א הגדול. ושמות לידת בנ"י, שזה ר"י שאשרי יולדתו. ויקרא – תורת כהנים, זהו כנגד ר"י הכהן החסיד. ודברים משנה תורה מפי עצמו אמרו, שזה ר"א בן ערך כמעיין המתגבר. ואמר שדילג על במדבר, כי אמר קודם הסבר פשוט ומתקבל יותר, אבל על במדבר זהו בדוחק יותר, ולכן יגיד בנפרד, ואמר שזה שלא יודעים תי' והסבר בדיוק הרי אם דבר ריק הוא מכם, ולכן זה תלוי בנו, שצריך להתייגע ללמוד ולמצוא הסבר. והסביר הרבי שענין במדבר זהו ענין הפקודים, שזה ענין המנין. שעניינו של שמעון בן נתנאל שהי' ירא חטא, וענין של חטא הוא חסרון, כמ"ש "והיינו אני ושלמה בני חטאים" שפירושו חסרים, כן הוא זה שדואג על חסרונו בעבודת ה'. בשביל זה צריך לעשות חשבון בעצמו מה טוב ומה לא וכו'. וכאן אמר הרבי שהאדם קשה לו למנות את כל תרי"ג מצוות, ולכן מתחילים אתו ושואלים אותו, האם תפילין יש לו? וציצית יש לו? המבצעים אתה מקיים?! עד שמגיעים לקיום תרי"ג מצוות [כל הענין הי' מאוד 'רייך']. בשיחה, כשהסביר את הזוהר סיים עם עיניים עצומות, ואמר שהרי כל הבתי כנסיות ומדרשות מחו"ל יבואו לאה"ק, ולכן יחליטו כולם החלטות טובות ואמיתיות, ולא סתם החלטה. והרי המקום הגשמי קדוש, ובפרט מקום שהתפלל בו נשיא דורנו, למד בו כו', וכל המקום יבא לאה"ק, מזה שכתוב שהביהכ"נ יבא ולא כתוב האנשים או הס"ת וכיו"ב. וכן דיבר על לימוד הל' בית הבחירה. בנוגע למנורה שבביהמ"ק, אמר שישנם ספרים שכתוב בהם שהמנורה הי' חצי עיגול, והביאו ראי' מהרמב"ם. אבל זה מפני שלא ראו את הכ"י של הרמב"ם, שכיום התגלה, ורואים במפורש שצייר כמו קנה ישר ולא חצי עיגול. וכל אחד ג"כ מבין ויודע שקנה זה ישר, וכן יחזקאל מדד בקנה, ואם הי' חצי עיגול הרי לא שייך למדוד וכו', ולכן מובן שהיו קני המנורה ישרים. ובנוגע לזה שאסור לעשות כלי המקדש אפשר להוסיף עוד קנה או שלא יהי' מזהב וכיו"ב בדיוק הרמב"ם בנוגע לכלי המקדש. לאחרי שאד"ש בירך ברכה אחרונה שרו ניגון ההקפות, ואד"ש הורה בידו הק' להגברת השירה. במנחה, קראו בס"ת דמשיח[אד"ש התיישב בקריה"ת], אד"ש עלה לתורה. אחרי התפילה התחיל "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו הורה להגברת השירה. ההתוועדות הסתיימה ב-6:10, ולערך בשעה 7:00 הלך לספרי'. חזר ב-8:05, שרו "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו הורה להגברת השירה כמ"פ. יצא למעריב 9:12. אחרי הבדלה הסתכל שנותנים לילד פחות מבר מצווה לשתות את היין, ולאחרי שפתח את הדלת שוב הסתובב והסתכל, אח"כ חייך כשהילד גמר רוב כוס. כעבור זמן נסע לביתו לא שרו. [שנה שעברה שרו ולא הורה להגביר השירה, ולמחרת אמר שהיו צריכים לשאול רב].