ח"י אלול תשכ"ד

הרבי הגיע מהמקוה לפני השעה 1:00. כעבור 40 דקות נסע ל"אוהל" וחזר בשעה 6:45. נכנס לחדרו אחר שנטל את ידיו. אל החדר הק' נכנס הרב חודקוב עם ספרים. מספרים שאלו ספרים מגדולי חכמי תוניס שהגיעו זה עתה לרבי (ראה להלן). לאחר שהרב חודקוב יצא הוא נקרא לחזור שנית, כנראה באמצעות הטלפון או פעמון מסויים, והוא רץ במהירות ונכנס לחדרו של הרבי.

אחר-כך יצא הרבי לתפילת מנחה. הבחנתי שהאבנט חגור גבוה מהרגיל, על הכפתור העליון.

בעת חזרת הש"ץ, למרות שעות העמידה באוהל, עמד על רגליו הק' (אולי מפני שהרב חדקוב שעומד בסמוך אליו עדיין התפלל "שמונה-עשרה").

כשהגיעו ל"מודים" או קצת קודם לכן הביט אל הקהל כמחפש משהו. פנה לחדקוב ושאל "האם אין חתן"? ואכן, לא אמרו תחנון (למרות שבתפילת-לחש הכה על החזה באמירת "סלח לנו").

אחר התפילה חזר לחדרו. בדרך הביט על המזוודות שבמסדרון, אותם הניחו אלה ששבו מ"מחנות קיץ" ("קעמפים" בלע"ז), הביט על הרב חדקוב שהלך אחריו ונכנס עמו לחדרו. כעבור מספר דקות יצא מחדרו, הלך הביתה וב-8:30 בערב שב לחדרו, שם נשאר עד 12:00 בלילה. הבחנתי שכל חברי המזכירות נשארים להמתין עד שהרבי יסע לביתו – מלבד בליל "יחידות" שאז ישנה כנראה תורנות מי מוציא ומכניס את האנשים לחדרו הק'.