י"ד ניסן תשפ"ה

יום שבת קודש פ' צו, שבת הגדול, י"ד ניסן, ערב חג הפסח
בתחילת התפילה הי' יחסית ריק (אבל עדיין מלא יותר מב' ימי יו"ט). לעמוד ניגש ר' מ.מ. הלוי אלטמן עד "המלך". האדרת והאמונה הי' בניגון הצרפתי [הש"ץ ניסה לומר את המילים ללא מנגינה, אך הקהל התחיל לשיר]. ב"המלך" ניגש ר' מ.מ. חזן. א-ל אדון הי' בניגון המסורתי, ובממקומך שרו ניגון שאמיל [במהירות - שרו רק פ"א].
בקריה"ת הי' הבעל קורא גרייזמן (וכן בב' ימי יו"ט). יחי - העלער. מפטיר ("וערבה גו'") כרגיל.
למוסף ניגש שפריצר. שרו בשים שלום "וביום שמחתכם". נגמר בשעה 9:08, ואחרי הכרזות הרנ"ק (החל מסוף זמן ביעור חמץ (באידיש ובאנגלית), המשך בתהילים כו' ועניני גאומ"ש, וכלה על ההתוועדות בשעה 1:30 ועל מנחה בשעה 6:15) היתה השעה 9:11. לאחר יציאת כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א הכריז ר' מ"מ גדלי' שי' רוזנפלד את הזמנים גם בלה"ק לתועלת האורחים.
התוועדות: 770 הי' ריק יחסית, על שולחן כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א (שנעטף בנייר כסף עבה ומעליו המפה) הוכנה שני בננות קלופות על צלחת וסכין ומזלג, וכוס זכוכית עם קנקן מים. הרמנ"ג מזג מהקנקן לכוס, ואח"כ שרו יחי, והנ"ל קירב את הצלחת עם הבננות לכ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א.
במהלך ההתוועדות הי' שפע רב של פירות (בננות, תפוזים, קלמנטינות וכו'. וראה שיחת ש"פ אחרי, ערב פסח תשמ"א (דברי משיח סי"ט-כ"א. נדפס לרגל שבת זו)).
בין השיחות ניגנו: לולי ה', והיא שעמדה, "ומלאה הארץ", (הי' חזנות ב"יהי רצון" עי' הת' חורי, בקול לא גבוה), "שיבנה" ו(מיד אח"ז) "על אחת".
למנחה ניגש אלטמן. בקריה"ת הי' הבעל קורא שמואלי, לשלישי עלה כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א (קראו בס"ת של משיח, וכן בשחרית). אחרי התפילה הכריז הרנ"ק על מעריב לשעה 8:15, ואח"כ אמרו "עבדים היינו" וסדר קרבן פסח, לא הי' ש"ץ "רשמי" ובשעה 6:42 החל הקהל לשיר יחי.
ליל א' דחג הפסח
למעריב ניגש ראדאל. בהלל ניגנו: בצאת ישראל, כוס ישועות, הללו (הישן - אף שכמה ניסו להתחיל החדש), אודך, א-לי אתה וברוך הבא. נגמר בשעה 8:43, ולוש הכריז גוט יו"ט והודיע על מועד תפילת שחרית.
מיד לאחר מכן החלו התמימים לסדר את הזאל לליל הסדר בבית חיינו (ובשטורעם מיוחד, לרגל מלאות 20 שנה להתחלת עריכת הסדר ב-770 ברוב עם).
בשעה 11:45 לערך נאסף קהל גדול מחוץ ל-770 בשירת יחי אדירה, הדלת הראשית נפתחה והקהל עמד זמן רב כשממתין ומצפה לראות את כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א יוצא לאמירת "שפוך חמתך".