י"ד תשרי תשכ"א
ליל א' דסוכות
בעת הסעודה שאל הרב רש"ז גרליק למה נוהגים להרבות בסכך, והרי בשולחן ערוך כתוב שצריך שהכוכבים ייראו דרך הסכך? אמר אד"ש לר"ש לויטין: "איר האט דאך א מעשה, דערציילט" [= הרי יש לכם סיפור על כך, ספרו אותו]. וסיפר הר"ש שר' אייזיק האמלער עשה פעם סוכה והרבה בסכך, ושאלו אותו את השאלה הנ"ל, וענה להם: פעם עשה אדמו"ר הזקן סוכה ואמר לו אדמו"ר הזקן שיוסיף "נאך און נאך און נאך" [= עוד ועוד ועוד], וסיים הר"ש: "דאס איז דער בעסטער מקור" [= זהו המקור הטוב ביותר].
עוד סיפר הר"ש שפעם אמר הר"א מסטראשעלע לבנו בענין מסויים שכך פוסק אדמו"ר הזקן. אמר לו בנו: גם המגן אברהם פוסק כך. גער בו אביו ואמר לו: "איך זאג דיר דער רבי - ואס זאגסטו מיר דער מגן אברהם?" [= אני אומר לך שכך אומר הרבי - ומה אתה מוסיף ואומר לי שכך אומר המגן אברהם?].
אחר כך אמר אד"ש לר' יעקב כץ: היות שיש כאן אורחים מארץ ישראל שעדיין לא שמעו את הסיפור שלך, ספר זאת שוב. וסיפר ר"י כץ שפעם, כשישב בסוכה אצל הרבי הריי"צ נ"ע, הוא הוציא מחזור - והעיר אד"ש: "פון [= של] שלוש רגלים" - והתחיל לומר סדר אושפיזין, ואמר לו הריי"צ: "מיר האבן אונזערע אושפיזין" [= לנו יש את האושפיזין שלנו] - "דער בעש"ט, דער מגיד, דער אלטער רבי, דער מיטעלער רבי, דער צמח צדק, דער מהר"ש, און דער טאטע" [= הבעש"ט, המגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, הצמח צדק, המהר"ש ואאמו"ר] - והעיר אד"ש שזהו בנוסף על האושפיזין שכתובים במחזור - והרבי הראה בידו: "דא זיצט דער בעש"ט, דא זיצט דער מגיד וכו' און ווער ס'האט אויגן, זעט [= כאן יושב הבעש"ט, כאן יושב המגיד וכו', ומי שיש לו עינים - רואה].
בהמשך לסיפור זה שאל הרש"ז את אד"ש: "וואו נעמט מען די שפאקולען צו זען?" [= מהיכן לוקחים את המשקפיים כדי לראות?], ואמר לו אד"ש: "דער בעש"ט זאגט דאך במקום שרצונו של אדם שם הוא... דארף מען נאר וועלן" [= הרי הבעש"ט אומר שבמקום שרצונו של אדם שם הוא נמצא, ואם כן, צריכים רק לרצות]. ושאל הרש"ז: "מ'דארף דאך שטארק וועלן" [= הרי צריכים לרצות חזק?] וענה לו אד"ש: "זייט ניט מגביל דעם בעש"ט [= אל תגבילו את הבעש"ט...] ואמר הרש"ז: "מ'דארף דאך וועלן בפנימיות" [= הרי צריכים לרצות בפנימיות], ואמר אד"ש: "דער רמב"ם זאגט דאך פארקערט אז בפנימיות איז יעדער איד גוט און וויל, נאר ס'דארף זיין אפילו בחיצוניותו" [= הרי הרמב"ם אומר להיפך, שבפנימיות כל יהודי הוא טוב ורוצה, אלא זה צריך להיות גם בחיצוניותו].
