י"ז תמוז תשמ"ב

יום ה' צום י"ז תמוז ה'תשמ"ב

יצא לסליחות ולקרה"ת עם סידורו ב-10:25. הש"ץ התחיל "אל תתנו דמי לו". וכמדומני, שאד"ש התחיל מ"א-ל ארך" [כי עדיין לפני התפילה]. וכן אד"ש אמר ג"כ 'אשמנו'. ב"א-ל ארך", הסתכל אד"ש חזק על הש"ץ, הש"ץ אמר לאט ובשקט. ב"רחמנא דעני", הורה לשיר זמן רב. וב"אבינו מלכינו" ג"כ הורה לנגן. בקרה"ת, התחיל הבעל קורא לקרוא פר' פנחס, וכשאמר "וידבר ה' אל משה" נעצר. ואמר אד"ש שיגמור את הפסוק. הוא לא הבין, ואז אמר אד"ש שוב '(הוא) אמר ה', צריך לגמור הפסוק'. וכבר התחילו לגלול חזרה לקריאה, וכשאמר אד"ש את זה, התחיל לגלול חזרה לפר' פנחס. ואמר אד"ש: 'שיגמור לאמר'. אח"כ אמר הבעל קורא בקול "אל משה לאמר". אחרי הקריאה, קרא בתהילים פרקים: פ' פא' פב'. אח"כ לקח התהלים עם הסידור ביחד, ומיד הוריד את התהילים, ולקח רק הסידור. ירד למנחה 3:15, בדרכו חילק צדקה. אחרי הגבהת התורה, הראה באצבעו הק' להעיגול של העץ חיים הימני, שיהי' על השמאלי. אחרי ההפטרה, אמרו 'יהללו', והש"ץ לא חיכה עד שאד"ש יגע בס"ת. אד"ש הושיט ידו, והוא המשיך. לבסוף אד"ש נגע בס"ת, ונישק את ידו הק' [כך הי' נראה]. אחרי התפילה, דיבר שיחה, ע"כ שבאופן כללי הרי תענית, זהו הפיכת זמן בלתי רצוי ליום רצון. זמן לחזרה בתשובה, וללמוד תורה בשקידה והתמדה. וכ"ש ביום זה, שזה הי' שהובקעה העיר. כמ"ש "אני חומה זו תורה", אזי צריך להתחזק יותר, בכדי שבקיעת העיר לא יהי' מה שהי' עניינים בלתי רצויים. לבסוף אמר, שיתנו צדקה שוב אחרי התפילה, שיהי' הקו השלישי ג"כ. וכן דיבר, שבמיוחד במה שצריכים להוסיף בלימוד התורה, הוא בהל' בית הבחירה. וכן בענין רישום יהודים בס"ת, כל הנמצא כתוב בספר. יצא למעריב 9:05. אח"כ נסע לביתו, שרו "שיבנה ביהמ"ק" ובידו הק' הורה להגברת השירה.