י"ט אדר תשנ"ג

יום שישי י"ט אדר

בשעה 1:28 נכנס כ"ק אד"ש מה"מ לתפילת מנחה, ולפני כן נכנסו החתנים לקבל הסידור מידו הק'. בסיום התפלה יצא כ"ק אד"ש מה"מ אל המרפסת [כשנפתח הוילון אחז הש"צ בסיום ה'קדיש בתרא'] ומיד התקרב, כרגיל, למעקה וסקר את הקהל למולו ולשמאלו וכן את הש"צ והכלי-זמר וכו'. הקהל החל לנגן 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד' וכ"ק אד"ש מה"מ עודד קלות בראשו הק', ולפתע היישיר מבטו והי' "פארטראכט" משך זמן. לאחמ"כ החל לעודד בתנועות חזקות קדימה ואחורה ואח"כ סימן לסגירת הוילון, ובעודם סוגרים המשיך, כאתמול, לעודד ולהגביר השירה. הגילוי נמשך 2 וחצי דקות, והשעה היתה 1:41.

לפני תפילת מנחה הי' פיזיותרפי' לדיבור משך כחצי שעה.

ליל שבת קודש

קבלת שבת - מוקדם

הזריזים הגיעו ל-770 כבר עם הדלקת הנרות... מלומדי ניסיון משבועות הקודמים ידעו שלא כדאי לאבד זמן ועדיף להקדים ככל האפשר. ואף כי בשבוע שעבר לא הפסידו גם המאחרים קמעא, הרי שהיום עמדה להם זריזותם... שכן בשעה 6:00 (עם שקיעת החמה) יצא א' המשמשים למסדרון למע' והודיע: 'קבלת שבת'. לא עברו 2 דקות ומלך המשיח נכנס ל-770 לתפילת 'קבלת שבת'. בעוד הקהל מנגן את "יחי אדוננו", החל הקהל למלאות את בית הכנסת, ובתוך דקות הי' 770 מלא מקיר לקיר... [יצויין כי על אף הגילויים להם אנו זוכים "פעמיים בכל יום" לראות את מלכנו, אין הדבר נעשה ל'הרגל' - אף א' לא יוותר על תפלה עם המלך, ובפרט בשבת שנותנת הזדמנות לכל שובתי המלאכה].

הש"צ הי' הרה"ח ר' לוי"צ אברמוביץ שהתפלל במתינות יחסית, ובקולו הערב הנעים את התפלה. "לכה דודי" ניגנו כרגיל, כשבסיומו ממשיכים לנגן 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד' במנגינת "חיילי אדוננו". בסיום התפלה יצא כ"ק אד"ש מה"מ אל המרפסת. באותה שעה אחז הש"צ בתחילת קדיש בתרא, ובסיום הקדיש החלו (שוב) לנגן 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד'. כ"ק אד"ש מה"מ סקר את הקהל ומלמל בשפתותיו הק', ועודד בעידודים קלים. כעבור כ-2 דקות סימן לסגירת הוילון. השעה היתה 6:30.

לאחר השעה 7:00 קידש כ"ק אד"ש מה"מ ואכל סעודת שבת. כן נודע שהמזכיר הרה"ח ר' ניסן שי' מינדל שהה בקודש באותה עת, ובישר לכ"ק אד"ש מה"מ ע"ד בואה של נכדתו תחי' בקשרי השידוכין למז"ט עם הת' אבא שי' דייטש. כ"ק אד"ש מה"מ ברכו במז"ט, והמשיך לברכו בעוד כמה מילים בשקט יותר - שלא נשמעו בבירור. המזכירים (הריל"ג ומינדל) משערים שהי' זה "בשעה טובה ומוצלחת".

כבכל חודש אדר גם הלילה התקיימו הריקודים ב-770, באופן המותר - לאחר השיעור בעניני "גאולה ומשיח".