י' שבט תשי"ז

מוצש"ק פרשת בשלח, יו"ד שבט

"מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" – אומרת הגמרא על יעקב אבינו, וכן הוא בכל "נשמה כללית", בכל מנהיג ונשיא בישראל – דברים אלה אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א בהתוועדות יו"ד שבט השנה, לכבוד יום השנה השביעי להסתלקות חותנו כ"ק אדמו"ר נ"ע.

וכל אותו הקהל העצום שהתאסף באותו מוצאי שבת באולם "בילטמאָר" הענקי, כל אותה הסביבה, כל אותה האוירה החסידית – כל אלה היו משום הפגנה חי' וסוערת כי "זרעו בחיים" – כי מפעל חייו של בעל ההילולא מפכה בכל עוז ובכח עלומים מתחדש והולך, ובתוכו כל אותם המוני החסידים שהתאספו שם וכל אותם עשרות אלפי החסידים כ"י הנמצאים על פני כל כדור הארץ והיונקים את חיותם הרוחנית ממנו.

בהתוועדות דהשתא נתגלתה בצבעים בהירים ובולטים דמותו של בעל ההילולא, מנהיג ישראל אשר רוב הנוכחים עוד זכו להכירו בעצמם.

• * *

בטרם קיבל כ"ק אדמו"ר בעל ההילולא על עצמו את הנשיאות, עוד לפני הסתלקות אביו כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, אמר לו אביו: "עננים שחורים ממשמשים ובאים ומאתך נדרשת עתה מסירות נפש לא רק בכח אלא גם בפועל" (ואת המילה "בפועל" הדגיש פעמיים) – מסירות נפש אשר גילה אותה כל ימי חיותו בעלמא דין בצורה כה מזהירה.

כנהוג בהתוועדות היא"צ הזאת אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א מאמר חסידות הפותח בפסוק שיר השירים "באתי לגני". מאמר זה בנוי על מאמר הפותח באותו הפסוק, שהכין בשעתו בעל ההילולא לכבוד היארצייט של אמו זקנתו החל ביום יו"ד שבט – אותו היום אשר בו נסתלק ונלב"ע. כמנהגו בכל השנים הזכיר כ"ק אדמו"ר שליט"א במאמרו זה דברים בשם הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש, וכל ששת נשיאי חב"ד למן האדמו"ר הזקן בעל התניא ועד לבעל ההילולא.

במאמר זה, אף שנידונו בו ענינים נעלים בתורת החסידות, הוסב הדיבור יחד עם זה גם על ענינים העומדים על הפרק והשוים לכל נפש, אשר עליהם התעכב כ"ק אדמו"ר שליט"א גם לאחר כך ביתר פרוטרוט בשיחות השונות.

כן מסר כ"ק אדמו"ר שליט"א בשם אחד מנשיאי חב"ד הקודמים פירוש על לשון התפילה (שמקורה בש"ס) "מרובים צרכי עמך ודעתם קצרה": מדוע נדמה לו לאדם כי צרכיו כה מרובים? כי זקוק הוא תמיד לעוד ועוד? על שום ש"דעתם קצרה" – ואינו מבין את תכלית החיים האמיתית.

בהתייחסו למימרא זו היסב הרבי את דבריו, בשיחה מיוחדת שהיתה מיועדת ביחוד לנשים, לרדיפה אחר מותרות, המביאה לידי כל מיני תופעות שליליות, הן בחיים הגשמיים והן בשטח הרוחני.

בדברים נלהבים תבע הרבי באחת השיחות לחזק את לימוד החסידות "דבי' יפקון ישראל מגו גלותא" וכי ע"י הפצת מעינות החסידות מפיצים את תורת הבעש"ט החי' וקיימת עד כי יבוא שילה. בשיחה נוספת עמד כ"ק אדמו"ר שליט"א על ענין מחיית עמלק הנזכר בפרשת בשלח (אשר בה חל יום היא"צ). עמלק, כידוע, בגימטריא "ספק". במה לחמו וניצחו את עמלק זה? אומר לנו הפסוק כי הצעד הראשון הי' "בחר לנו אנשים" ומפרשים רז"ל "אנשי משה", היינו אנשים הקשורים אל משה, המקבל את התורה ממקורה הראשון, וממילא אין אצלו כל ענין הספק במציאות כלל. כאשר מתדבקים במשה רבינו, מסתלקים ממילא כל הספקות בכל הענינים המחלישים את האמונה, ומגיעים הדברים אפילו עד "יתרו כהן מדין" שיטוש את כל מעמדו ככהן לע"ז ויבוא אל ישראל המדברה לקבל את התורה.

"אתפשטותי' דמשה בכל דרא ודרא" – נאמר בתקוני הזהר, בכל דור יש נשיא היונק את השפעתו מדור דור עד משה רבינו שקבל תורה מסיני, בדורנו – בעל ההילולא נשיא זה. כאשר מתדבקים בנשיא הדור והוראותיו – יסתלקו מיד כל הספקות וכל יתר הענינים שהם בחינת "עמלק", ומשפיעים אפילו על רחוקים ביותר שיתקרבו.

כנהוג בשנים האחרונות השתתף כל הקהל בתרומותיו ל"קרן תורה" – קרן מיוחד בהנהגתו האישית של כ"ק אדמו"ר שליט"א, המוקדשת לבחורי ישיבה, לעזור להם ללמוד תורה לשמה ממש בלי הפרעות ע"י חשבונות של "תכלית" בעת למודם. התרומות לקרן זה נאספו בצורה אנונימית, וללא כל פרסומת וכדומה, כך שאיש אינו יודע מי נתן כמה.

בארבע ומחצה לאחר חצות הלילה, לערך, נסתיימה ההתוועדות והשאירה רושם כביר על כל הנאספים.