כ"א תמוז תשנ"ג

יום שבת קודש

קריאת התורה התקיימה למעלה, בשעה 11:20, כשכל הדלתות המובילות אל הקודש פתוחות.

לעת תפילת המנחה המתין הקהל הגדול ב-770 לקראת צאתו של כ"ק אד"ש מה"מ, אף כי לעת-עתה "אין אתנו יודע עד מה" בכל הקשור לקורה פנימה. ובחוץ, 100 מעלות של חום בשילוב של 100 אחוזי לחות, אשר, כעדותם של זקני ניו-יורק, מזה עשרות שנים לא פקד את המקום חום ושרב כה כבד במשך כמה ימים רצופים... וכהוכחה לעובדה זו, חוו אנשים רבים על בשרם בבתיהם הם, כאשר כח החשמל צומצם לכ-40 אחוזים בלבד, בגלל מחסור בכח הכללי, והדבר הפסיק, בין היתר, את פעילותם של מזגני האויר בהרבה בתים בברוקלין, וצרה זו ניחתה גם על 'יושבי האוהל' בשבת תחכמוני, 770, כאשר מיזוג האויר ב-770 כובה, והחום והלחות מצאו את משכנם בבית המדרש, ובכל מי שחבש את ספסליו; ולכן, ברגע שראו שאין סימן לגילוי פני הקודש בשעה הקבועה והרגילה, העדיף הקהל לצאת מבית הכנסת ולילך לביתו, אם כי, כנראה שלא ידעו כי אין בידיהם בטחונות לשיפור מזג האויר בבתיהם...

יחד עם זאת, הפרשנות שלוותה אל המציאות הדאיגה "קצת" יותר מפרשת מזג האויר... שהרי ככלות הכל, הקהל כבר "הורגל" בחודשים אלו אשר כ"ק אד"ש מה"מ לא יוצא לקריאת התורה ותפילת שחרית, אבל "מפורש יוצא" לתפילת המנחה; וכאשר גם לתפילת מנחה לא יוצא כ"ק אד"ש מה"מ - הרי הדבר אומר דרשני! ואף כי גם כשהכל כרגיל וכ"ק אד"ש מה"מ יוצא פעמיים ביום לתפילה, אין זה עדיין מניח את דעתו של אף חסיד, וכולנו מחכים ומצפים "בכל יום שיבוא ויגאלנו", במצב זה מטים אוזן קשבת לדברי הרופאים והמזכירים, וכפי ששמענו מפיהם של המזכירים, לא אחת, שבאם כ"ק אד"ש מה"מ מרגיש בטוב יוצא הוא לתפילות, ובאם אינו יוצא סימן הוא שהמצב אינו בכי טוב - ולאחר שלושה ימים שלא ראינו את הרבי (מאז תפילת המנחה של יום רביעי), הקהל כבר מחכה בערגה וציפי' שתתקיים היום תפילת מנחה בנוכחות כ"ק אד"ש מה"מ, ואשר בסופה נזכה, לכה"פ, לראות את פניו הק'.

הי' זה כאשר כמה מחשובי אנ"ש התיישבו להתוועד, וביניהם הרב דוד שי' רסקין, הרב יוסף שי' רייצעס והרב זליג שי' כצמן. הרב רסקין אף הביא משקה של כ"ק אד"ש מה"מ, ולמדו בצוותא את השיחה מש"פ פנחס תש"נ. והנה, לא עברו אלא דקות ספורות ונודע אשר כ"ק אד"ש מה"מ יוצא לתפילת מנחה! ב-770 לא הי' אלא קהל קטן מאוד, אך בתוך דקות התפרסם הדבר ברחבי השכונה, וכעבור כ-8 דקות נכנס כ"ק אד"ש מה"מ לחדרו המיוחד שבבית הכנסת. השעה היתה 2:50 לערך.

בסיום תפילת מנחה יצא כ"ק אד"ש מה"מ אל המרפסת, והקהל החל לנגן 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד'. כ"ק אד"ש מה"מ הביט לשמאלו תחילה והחל לעודד השירה, וברוב הזמן הכה באצבעות ידו השמאלית על כף ידו הימנית, לעתים בשתי אצבעות ולעתים באצבע אחת, וכן עודד בראשו הק' בתנועות חזקות, ומשך זמן אף עצם עיניו והמשיך לעודד ע"י הכאה באצבע ידו השמאלית, ולסיום סימן בתנועת ראשו הק' לסגירת הוילון, כאשר הגילוי הי' של 4 דקות.

בסיום תפילת מנחה רקד הקהל בהתרגשות, לאחר, כאמור, 3 ימים שלא ראינו את מלכנו.

• * *

כנזכר לעיל, הגיעו כמה שלוחים לכבוד שבת קודש, וביניהם בלט הרה"ח ר' שלמה שי' קונין, מקליפורניא, ממנו שמענו את הדברים דלקמן בסעודת שבע ברכות שקיים לבנו ב-770 - בהתייחסו למצב ההווה:

"היחוס שהודבק לקבוצות מאנ"ש, שחלקם 'משיחיסטים' ואחרים 'אנטי משיחיסטים', מופרך מעיקרו! האמת היא, שישנם אמנם כאלו שמפחדים, אך בכך אין חדש... תמיד נמצאו כאלה שלקו ברפיון לבם, מאיזו סיבה שלא תהיה. משום-מה נזכר אני גם ב'שנת השבעים', כשהרבי דיבר ע"כ שצריכים להקים ע"א מוסדות - היו כאלו שארגנו אז מיד אסיפה חשובה ודחופה איך ישיגו 7 מליון דולר... התפלאתי איך עושים אסיפה על כסף במקום על עצם הקמת המוסדות, אז שאלתי אותם מה יעשו עם השבע מליון, וענו לי שכשיהי' כסף הכל יסודר...

"ובמלים קצרות - המוסדות שהוקמו, לא נעשו בזכות הכסף שהתארגן קודם למעשה... אלא באופן של למע' מן הטבע! בסאן דייגו השיגו בנין ובאופן ניסי וע"י גביר אחד הקימו מוסד! וכן בעוד מקומות. לא מזמן פגש אותי גביר ואמר לי שהוא זוכר כשהייתי בסאן דייגו והקמתי מוסד, "אתה לא יודע איך שהצלת את כל המשפחה שלי, ואיך שהבנים שלי נשארו יהודים"...

"אותו דבר הי' גם פעם בענין עשיית סוכה ניידת, ואנשים הרימו גבות ותמהו: מה פתאום, זה לא מתאים! אפילו רב לא חבדנ"יק שהתקשרתי אליו בזמנו, אמר לי: שאדרבה, בגמרא אכן ישנה סברא כזאת! אבל לאותם אנשים תמיד היו טענות, כמו במבצע תפילין, כשהרבי אמר לצאת לרחוב ולהניח ליהודים תפילין, ואנשים אמרו שזה חילול ה', שכן תפילין צריך להיות במקום מסודר ולא ברחוב"...

[יצויין גם כי ה'בית חב"ד' הראשון נפתח על-ידי הרב שלמה קונין, וכולם זוכרים איך שהיו רבים נגד זה בטענה: מה פתאום פותחים בית וקוראים לו 'חב"ד האוס'?! והרבי בתשמ"ז דיבר ע"כ].

הרב קונין אף הציע עצה טובה: שבמקום להתעסק עם החושך, עכ"פ עם מי שמתנהג בחשיכה, שיתעסקו בעניני משיח וכיו"ב, שהרי כידוע אין גבול לעיסוק כזה... וכבר לימדונו רבותינו כי "מעט אור דוחה הרבה חושך", ועדיף איפוא להפנות את העיסוק והאמביציה בתחום החיוב והאור, כגון לצאת לרחוב להניח תפילין ולדבר על משיח, "אשר בודאי לא יפריעו איש מכך"...

ובענין הספרים:

הרבי שלח אותנו להביא את הספרים, ולא חלמנו שנוכל להביא את התיק של הק.ג.ב. על משפטו ומאסרו של רלוי"צ זצ"ל, ופתאום הם מתקשרים שהתיק נמצא ואפשר לקחת אותו, רק שיביאו מכתב רשמי שרוצים בו! בתחילה היינו ב'שוק' ולא האמנו לדוברת..., ואולם אח"כ ראינו שזה באמת נכון!

והוא הדבר גם בכל הקשור לספרים - אף שנראה 200 פעמים שכל העבודה היתה להבל ולריק, הרי, תקוותנו שבפעם ה-201 זה ילך! אינני מבין ב'כתבי-יד', אך יש אחד שהוא כן מבין בזה, וביכולתו לדמות ולהשוות ל'פאקסימיליות' אחרות, והי' נראה לו על כת"י מסויים שהוא כת"י של אדמו"ר האמצעי, וזכו ולמדו מ'הכתב-יד'. דבר אחד ברור: בקרוב אי"ה ישובו ה'כתבי-יד' ביחד עם המשיח.

• * *

מוצש"ק

כ"ק אד"ש מה"מ יצא לתפילת ערבית בשעה 9:05 (12 דקות קודם צאת השבת!) ובסיומה יצא אל המרפסת, כשהש"צ אחז עדיין לפני קדיש בתרא. כ"ק אד"ש מה"מ הביט לעבר הש"צ, ובסיום הקדיש פנה לעבר המבדיל שעמד ממולו, ועם סיום ההבדלה, בעוד הקהל עומד וממתין ל'ברכה-אחרונה' של המבדיל, מניד כ"ק אד"ש מה"מ בראשו הק'. היתה זו הזדמנות ש'הוחמצה' בידי הקהל אשר לא 'קלט' את המסר, ובינתיים החל המבדיל בברכה אחרונה, ותוך כדי כך כ"ק אד"ש מה"מ מסמן בידו הק' פעמיים במהירות לסגור הוילון, אך הרב גרונר לא סגר לפני שפנה לרבי ושאל דבר מה וכ"ק אד"ש מה"מ לא ענה... והקהל מתחיל לסירוגין לנגן 'יחי', ואילו המבדיל מסיים בינתיים 'ברכה אחרונה', ושוב סימן כ"ק אד"ש מה"מ לסגירת הוילון והמזכירים פנו תיכף למלאכת הסגירה, והקהל החל לנגן 'יחי'... ובעודם עסוקים בסגירת הוילון, מניד כ"ק אד"ש מה"מ בראשו כמ"פ לעידוד השירה. לסיכום, זכינו בגילוי למשך 2 וחצי דקות.

מיד לאחמ"כ עברו ב'יחידות' על פתח היכל קדשו, השלוחים שהגיעו לשבת ולאסיפה המיוחדת, וכ"ק אד"ש מה"מ הביט על כל אחד ואחד במבט מיוחד, א'שטארקער קוק'. היחידות נמשכה דקה-שתיים, ובמהלכה עברו כ-25 איש.

הערב התקיימה חגיגת סיום הלכות טוען ונטען והתחלת הלכות נחלות ברמב"ם. תחילה השמיעו שיחה קדושה מכ"ק אדמו"ר שליט"א, ואח"כ ניגשו ל'סיום', כרגיל. ב'סיום' התכבד הרה"ח ר' פנחס שי' קארף, שאף דיבר ועורר בדברים חוצבי להבות אש אודות החובה לקיים את ההוראה הק' ולהתעסק בפרסום נבואת נביא דורנו ש'הנה זה מלך המשיח בא'.

את ההתחלה ערך הרה"ח ר' יוסף שי' רייצעס.

כמו"כ שמענו את הרה"ח ר' יהודה שי' קעלער, אשר, דבריו נשמעים אף בכל ימות השנה, בפלפוליו בדברי הרמב"ם בהלכות תורת הבית, ועאכו"כ בג' השבועות, תקופת הלימודים של הלכות בית הבחירה. הלה מסר פלפול מעמיק בנוגע לגודל "אבן השתי'" שהיתה בביהמ"ק.

הרב יקותיאל מנחם שי' ראפ קישר עם הזמן, ודיבר מאוד במעלת השלום, שבאה יחד עם קנאות, כפי שהי' עם פנחס - "הנני נותן לו את בריתי שלום" - דווקא לאחר הקנאות עם מעשה זמרי; וקישר זאת לאסיפה המתקיימת למחרת היום. ר' מישאל ארנבייב זיכה את הקהל בכמה סיפורים של 'בדידי הוי עובדא'.

ההתוועדות נמשכה עד ל-3:30 לפנות בוקר, ובמהלך ההתוועדות אף למדו ברבים את 'משיחת ש"פ פנחס תנש"א', בה אומר הרבי אשר "לויט אלע סימני הגאולה האלט מען שוין ממש בא דער גאולה".

לאחמ"כ נודע אשר בשעה 11:00 לערך, כחצי שעה בטרם החלו בחגיגת הסיום עצמה, וב-770 עצמו נכחו כמה עשרות בחורים כשחלקם עומדים ודנים בעניני דיומא, וחלקם לומדים... יצא כ"ק אד"ש מה"מ במפתיע מחדרו, אל החדר המיוחד. הדבר נעשה בהתאם לבקשתו של כ"ק אד"ש מה"מ, ואף א' משלושת המזכירים לא הי' בשעה זו בנמצא. האור בחדר המיוחד לא דלק, ומלווי הרבי הרימו את המסך, וכ"ק אד"ש מה"מ הביט אל הזאל פנימה משך כחמש דקות לערך, ולאחמ"כ חזר לחדרו. איש מהקהל שהי' ב-770 לא הבחין בכך, ורק למחרת היום נודע הדבר. כמובן שדבר כזה "גיט דאס א טרייסעל", כאשר נזכרים שוב ושוב שבכל עת בו אתה נמצא ב-770, ובעצם בכל מקום אחר, צריכים להיות מוכנים לרגע שבו מלך המשיח מביט בך, כאומר: "האם כבר הנך מוכן ל"הננו ועלינו"?!...