כ"ב אלול תשנ"ב

יום א' כ"ב אלול א' דסליחות

היום הי' ביקור רופאים אצל כ"ק אד"ש, וזאת כדי לעמוד על מצבו הבריאותי של כ"ק אד"ש, ועל הטיפול העיקבי אותו הוא מקבל.

כבזמן האחרון, גם היום - לאחר תפילת שחרית במנין של התמימים - פתחו את דלתות ה'הול' ו'ג"ע התחתון' ו'ג"ע העליון', והר' דוד שי' רסקין תקע את התקיעות. לאחר מכן הוקרא ע"י א' התמימים (כבכל יום - בזאל למעלה) 'היום יום' ו'ווארט' על משיח וגאולה - לזכות כ"ק אד"ש, לרפואתו הקרובה והשלימה.

בשעות אחרי-הצהרים (בשעה 5:00 לערך) התקיימה בבית רבינו חגיגת סיום כתיבת סה"ת לזכותו של כ"ק אד"ש, והתחלת כתיבת סה"ת השני.

את החגיגה הנחה הר' א. ש"ט, כשבתחילת דבריו סיפר סיפור חסידי כדלהלן:

לפני ששה חדשים לקחנו על עצמנו את המפעל החשוב הזה של "כתיבת ספר תורה לרפואתו הקרובה והשלימה של כ"ק אדמו"ר שליט"א". מפעל זה בא על יסוד מכתב של אדמו"ר הקודם נ"ע (אג"ק שלו ח"ו ע' ר"פ ואילך), בו מביא סיפור מאביו הרש"ב נ"ע, אשר ביום א' כ"ו חשון תרנ"ח נסע לעיר מזיבוז, ולתפילת מנחה נכנס לבית הכנסת של הבעש"ט. בשעת מעשה היו בביהכנ"ס מספר זקנים שנאנחו והצטערו. כששאלם לפשר הדבר, סיפרו לו. שכאן בבית הכנסת יש א פלא'דיקן ס"ת של הבעש"ט, שאותו נוהגים להוציא אך ורק בזמנים מיוחדים כהושענה-רבה והקפות. בזמן האחרון ביהכנ"ס החל להתמוטט, והוא זקוק לשיפוץ דחוף, וכסף אין. מחוסר ברירה (היות והיתה בידם קבלה, אשר כל זמן שביהכנ"ס עומד על תילו, שלום בעיר, וכשיפול הבית, ח"ו, אז תיחרב העיר כולה) החליטו להוציא את הס"ת המיוחד, גם בסתם יום של חול, כדי שכל העולה לתורה בספר זה, ישלם סכום כסף שבו ישתמשו לבדק הבית, ועל דא קא בכינן.

מששמע זאת הרבי הרש"ב, פנה לבנימין ברלין (יהודי שנסע איתו) ושאלו: כמה צריך לעלות שיפוץ כזה? וענה, שקיימות שתי אפשרויות של שיפוץ. אפשר לבנות בצורה קלילה, שזה יעלה כשלוש מאות רובל. ואפשר לבנות בצורה רצינית יותר, שזה יעלה כארבע מאות רובל. אמר לו הרבי נ"ע: תמסור להם, שכאן נמצא הסוחר מאורשע (הם לא ידעו שהכוונה היא על הרבי הרש"ב עצמו, שקיבל את השם הזה לצורך סידור הניירות במדינה), והוא מוכן לשלם הכל (400 רובל), אבל בתנאי, שלמחרת (ביום ב') היום, בהשכמה, יתאספו מנין של זקנים ויתפללו ויוציאו את הפלא'דיקן ספר תורה, ויתנו לו עליה. כן ביקש, אשר במשך כ-4 ימים (עד שיעזוב את המקום) שלא יספרו זאת לאף אחד (הרבי נ"ע לא רצה שיגלו את זהותו).

בהזדמנות זו התעניין אצלם הרבי הרש"ב את סיבת היותו 'א פלא'דיקן ספר¬תורה'. וסיפרו לו, אשר לפני שנים רבות, היו ל"ע, בעיר מזיבוז, צרות קשות. אנשים וילדים סבלו בבריאות וכו', וכשבאו לבעש"ט בבקשה שיושיע אותם, אמר להם, שיכתבו ספר תורה, והסביר, שכתוב "ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך", שאם יש את "תמיד עבודת ישראל עמך" אז יש את ה"לרצון". ולאיזה עבודה מתכוונים, הוי אומר אותיות התורה. שהם מתחלקים לשני סוגים. אופן הא' הוא תהילים, ואופן הב' הוא אותיות שכותבים בספר תורה. וכשיש את העבודה הזו בב' האופנים הנ"ל, זה פועל שיהי' רצון ותבוא ישועה. וכך הווה. הבעש"ט קרא לשמש ולסופר, ותיכף ישבו וכתבו את הספר תורה, וזהו 'הפלא'דיקן ספר-תורה' הזה. ועל סמך זה נכתב גם הספר תורה הלזה, לזכות רפואתו הקרובה והשלימה של כ"ק אד"ש.

והמשיך ר' א. שי' ש"ט ואמר, שצריכים לזכור את המטרה והתכלית של כתיבת ספרי-תורה אלו, והיא, לבקש מהקב"ה שישלח רפואה לרבי. אף אחד לא חלם שלאחר ששה חדשים נעמוד פה, ועדיין לא נושענו?! מודים אנו לה' על כל חסדיו שהיו עד עתה, אבל מבקשים אנו רפואה שנראה אותה בעיניים הבשריות שלנו. אמנם כרגע גם אנחנו סובלים אבל הרי עיקר הכאב הוא בזה שהרבי סובל. "בהדי כבשי דרחמנא למה לך", את החשבונות של הקב"ה איננו יכולים להבין, אבל יכולים אנו לשער את היסורים של הרבי, וכפי שהרבי דיבר זמן מה לפני המאורע, שהסביר, שבשעה שיש הגבלה בכלים שדרכם צריך לעבוד בעולם, הרי הצער הוא גדול ונורא. אמנם יש את הצער של העולם, אבל לנו כחסידים צריך לכל לראש לכאוב מצבו של הרבי. עברו כבר ששה חדשים, ועדיין לא נושענו. הספר-תורה עדיין לא נגמר, וכעת עומדים לסיים אותו, ומבקשים אנו, אשר בזכות תינוקות של בית רבן - הבל שאין בו חטא - שהשתתפו בספר תורה, בזכות גדולי התורה, בזכות אנשים נשים וטף מכל העולם כולו - שבהם החי' הרבי את האמונה בגאולה, וחיזק את האמונה בהקב"ה, ובעומדינו במקום קדוש, וביום הסליחות, מבקשים אנו מהקב"ה (וגעה בבכי'...) אבינו מלכנו שלח רפואה שלימה לאדוננו מורנו ורבינו שליט"א. את דרכיו של הקב"ה איננו יכולים לשפוט, אבל יכולים אנו לבקש מהקב"ה, רחמנא דעני לעניי ענינא, ענינו, עזור לנו, שלח רפואה שלימה לכ"ק אדוננו מורנו ורבינו שליט"א.

ויהי"ר שלאחרי קיום ה"תמיד עבודת ישראל עמך" נזכה להמשך "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים", שיבוא ויוציאנו מהגלות החשוכה הזו לגאולה המאירה, בקרוב ממש, ומתוך בריאות.

בסיום נאומו, הזמין הר' ש"ט שי' את אנ"ש (מראשיכם שבטיכם ועד לחוטב עציך ושואב מימך) לכתוב אותיות בסה"ת. הסופר הרב אליעזר שי' זירקינד השאיר רמ"ח אותיות בספר התורה, ובכתיבתם, כובדו, חברי המזכירות, חברי אגוח"ח, שלוחים, רבנים, משפיעים, ר"י, תמימים ואנ"ש.

את המלה ישראל כתב הסופר בעצמו, לזכות כ"ק אד"ש.

עם סיום כתיבת האותיות אמרו כולם כמה קאפיטלך תהלים (כ. צ"א. ק"נ) פסוק בפסוק, וא' הילדים הכריז את הבקשה "אבינו מלכנו וכו'". ו"יחי אדוננו וכו'" ג"פ.

לאחמ"כ בירך הסופר ברכת שהחיינו כנהוג.

בהגבהת הס"ת כובד ר' אברהם שי' רפפורט מטורונטו, ובגלילתו כובד ר' שנ"ז שי' גורארי. בהנחת הכתר כובד הרב יוסף יצחק שי' גוטניק, שתרם לשם כך סכום נכבד.

על המעיל של ספר התורה נכתב:

ספר התורה הזה נכתב ע"י ועד אגודת חסידי חב"ד העולמי בהשתתפות אנ"ש שי' ובני ביתם ורבבות מישראל לזכות כ"ק אדמו"ר שליט"א לבריאות הנכונה בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו הק' ויוליכנו קוממיות לארצינו הק' בקרוב ממש.

עם סיום ספר הא', התחילו בכתיבת ספר הב', וגם כאן הוזמנו הרבנים עסקנים שלוחים וכו'.

לאחמ"כ אמרו 'אתה הראת' ויצאו להקפות, כשבתחילתן לקח הרב ק. שי' את הספר-תורה ללמעלה, והכניסו אל הקודש פנימה - לג"ע העליון - כדלהלן.

להקפות הוציאו את כל הס"ת, ובנשיאתם כובדו כל האנשים החשובים, איש איש וכבודו במקומו.

בהקפות שרו ניגונים הקשורים עם כ"ק אד"ש כ"יחי אדוננו וכו' (ב-2 הניגונים - בניגון הידוע (אותו שרו מספר פעמים) ובניגון של "חיילי אדוננו")", "אורך ימים וכו'", ניגון ההקפות לרלוי"צ, ועוד. את הניגונים שרו במשך זמן רב, ובדביקות (ובשמחה) רבה. סביב ספר התורה היה דוחק עצום כשכל אחד רצה לזכות בנשיקתו של ספר התורה ובנשיאתו - ולו לרגע.

באמצע ההקפות הוריד ר' דוד שי' נחשון את הס"ת שנכתב ע"י הטנקיסטים - לעי"נ הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא ע"ה (את כתיבתו של ספר זה החלו בבית כ"ק אד"ש, ביום האחרון לשבעה (כ"ט שבט תשמ"ח), וסיימו, בכ"ב שבט בשנה שלאחרי"ז. ספר זה היה מונח (לבקשתו של כ"ק אד"ש) במשך שנתיים, בביתו של כ"ק אד"ש, ולעת עתה הוא נמצא בהיכל של 770 למעלה).

בהקפות כובדו גם חברי המזכירות, הרה"ח ר' יהודה ליב שי' גרונר, הרה"ח ר' ירחמיאל בנימין שי' קליין, הרה"ח ר' י.ק. והרה"ח ר' שלום מענדל שי' סימפסאן, כמה ניצלו את ההזדמנות ושאלו את המזכירים אודות האם יהי' היום פני"ם, והשיבו, שעדיין לא יודעים.

בהזדמנות זו, סיפר המזכיר - הרב י.ק. - לכל קהל הנוכחים, אודות כל מה שהיה עם כ"ק אד"ש - בקשר עם הכנסת ס"ת - החל משבת קודש.

תחלה, הי' זה בשבת קודש לאחר התפלה. נכנסנו - אני וד"ר ווייס - אל הקודש פנימה, ע"מ לבקש מהרבי שליט"א משקה עבור חגיגה זו. ד"ר ווייס נכנס בשמחה מיוחדת ואמר: רבי. מיר גייען זאגן דעם רב'ן לחיים. והרבי האט געשמייכל, ועם שמייכל זה הוא מזג מהבקבוק לכוס. עשינו ברכה, והרבי ענה אמן. בירכנו את הרבי שליט"א בבריאות שלימה, והרבי ענה אמן. ד"ר ווייס - עם עוד כמה מאלו שנכחו במקום - אמר לרבי לחיים, וזה הי' עם אויסערגעוויינלכע צופרידנקייט (בשמחה מיוחדת).

היום בצהריים זכיתי - בהשגח"פ - שוב להיות במחיצת קדשו של הרבי שליט"א, ובידי הי' את הקונטרס המיוחד אותו הדפיסו לערב זה ובו יש את סדר ההקפות וקטעים ממכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (כ' חשון תש"ב) אודות ההנהגה בעת הכנסת ספר תורה, ובסופו, כמה עמודים שאפשר לצרף בהם את השמות של אלו שרוצים להשתתף בקניית אותיות בסה"ת, לזכות רפואתו הקרובה והשלימה של כ"ק אד"ש.

הרבי החזיק זאת בידו, הסתכל בדף השער, ולאחמ"כ דפדף בכל הדפים - כולל במקום החתימות.

לאחר הסיום היתה הצעה, שהיות והרבי מביא בהמנהגים, שהענין של נישוק הס"ת, הוא סגולה לרפואה ואריכות ימים ושנים טובות. אולי היה כדאי להכניס את הספר¬תורה צום רב'ן זאל געזונט זיין. שאלנו ע"כ את הרבי, והשיב בחיוב. לפועל, בסביבות השעה 8:00, העלנו את הספר תורה להיכל כ"ק אד"ש, ותחלה הקראנו את הלשון שכתוב על המעיל שהס"ת נכתב לזכות... לבריאות הנכונה... ויוליכנו קוממיות לארצינו...

הרבי ענה אמן, כמעט על כל כמה מלים. אחרי"ז אמרתי לרבי שזה בשם אגוח"ח ובשם כל אנ"ש וב"ב בתוך כלל ישראל, שמברכים את הרבי בכל הברכות, שתהיה לו כתיבה וחתימה טובה - כמו שהרבי מברך בעצמו, ועל כל זה ענה הרבי אמן. הקרבנו את הספר-תורה לכ"ק אד"ש, והרבי נגע בידו הקדושה במעיל (כפי שנוהג תמיד). להקפה ז' כובדו התמימים וראשי ישיבתם.

לאחמ"כ נערך - כמנהג חב"ד - הקפה ח', ובעת הקפה זו ניגנו - כפי הכתוב בהמנהגים - את "שישו ושמחו", וסיימו בניגון "יחי אדוננו...". עם סיום ההקפות, הוציאו את הס"ת החוצה, כדי שגם הנשים יוכלו לנשק את ספר התורה הזה שהרבי שליט"א נגע בו.

בעת ההקפות חילקו משקה שהוציא הרבי שליט"א במיוחד לשמחה זו, כן חילקו את ה'קונטרס סיום והכנסת ספר-תורה' שהרבי חילק בעצמו בשנה זו, את פיסות הבד, מהבד של המעיל שחילקו לילדים (כמכתבו הידוע של אדמו"ר הריי"ץ נבג"מ זי"ע) ואת הקונטרס המיוחד שבו היה את ה'אתה הראת' ופסוקי ההקפות וכו', כמוזכר לעיל.

עם סיום ההקפות, הודיע הריל"ג - ע"ג הרמקול - שעכשיו שאלו שוב את כ"ק אד"ש בדבר הסכמתו לקבלת פני"ם היום, והשיב בשלילה.

לאחמ"כ, התיישב הקהל לסעודת מצוה והתוועדות חסידית שנמשכה עד לשעות הקטנות של הלילה. בהתוועדות ישבו בצוותא הרה"ח ר' י.כ., ר' אברהם שי' שמטוב, חברי אגוח"ח, ועוד.