כ"ג תשרי תשל"ח

יום רביעי, שמחת תורה

תפילת שחרית במניין מצומצם התקיימה בג"ע התחתון. כ"ק אדמו"ר שליט"א סגר את דלת חדרו ואמר: "איך געפין זיך אונטן" (עם המניין של כל הקהל). כ"ק אדמו"ר שליט"א התפלל כשהוא יושב על המיטה, ובתפילת העמידה דשחרית עמד – על אף שהרופאים ביקשו שיישב.

ל"אתה הראת" נכנסו אחדים לחדרו וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר פסוק ראשון ואחרון בשלושת הפעמים של "אתה הראת". בעת ההקפות ישב על מיטתו ואחז ס"ת בידו ובשעת ההקפות בפועל הקיף בידו עם הס"ת את סידורו שהי' מונח לפניו על השולחן. בשני הס"ת האחרים הקיפו את הסטנדר. בהקפות לא שרו. בקריאת-התורה עלה לחתן בראשית ועמד כל הזמן. בעת אמירת קדיש נכנס הד"ר ווייס והציע לכ"ק אדמו"ר שליט"א שיתיישב, וכ"ק אדמו"ר שליט"א ענה לו בחיוך: אחרי הגבה, ונשאר עומד עד לאחרי הגבהת הס"ת, וכן עמד בתפילת מוסף. בחזרת הש"ץ של מוסף שרו ב"הוא אלוקינו" וב"אתה בחרתנו".

אחרי התפילה עשה קידוש ואכל סעודת יו"ט.

בבהיכ"נ למטה נערכו ההקפות כמו אתמול. הפסוקים נמכרו כרגיל לטובת ה"מרכז לענייני חינוך" והקהל אמר את הפסוקים בהם כיבדו את כ"ק אדמו"ר שליט"א.

לערך בשעה 5:00 שאל כ"ק אדמו"ר שליט"א את המזכיר הריל"ג מה נעשה למטה (בביהכ"נ) וענה הלה שהקהל בשמחה רבה. אמר לו כ"ק אדמו"ר שליט"א: "זאָג דעם עולם אַז אויף ווייטער זאָל זיין מיט נאָכמער שטורעם".

כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שיחה קצרה לפני הריל"ג וביקשו שימסור אותה בהתוועדות (התוכן הוא דבריו הנ"ל לרופא בעניין הריקנות, שכאשר יש חסרון בעניין הרי זה יכול להתבטאות בשני אופנים: א. שכל הדבר (העניין) חסר. ב. שחסר בעניין (כלומר לא שהדבר חסר אלא שישנו חסרון בדבר (בעניין) ואז זה מכריח תוספת ותגבורת, ובדוגמת שאיבת הדם). וההוראה שאמר בזה לאחד ביחידות שאם מישהו הוא כלי ריק הוא שואב יותר כוחות מנשמתו וביכולתו לקבל. וכמו"כ בענין הצמצום שלצורך התהוות העולמות הרי הצמצום הכריח את ענין הקו, והוסיף, כיון שישנו ענין ד"יפקד מושבך" (הכוונה, שכ"ק אדמו"ר שליט"א לא יהא נוכח בהתוועדות), לא צריך להיגרם עי"ז גרעון, כ"א אדרבה).

כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לריל"ג שידבר על זה ("דורכרעדן") עם ר' י.כ. וכן שיוסיף בזה מראי-מקומות וכו'.

בהתוועדות נכחו רוב אנ"ש וזקני אנ"ש, נשים וילדים וכו'. התוועדו קודם השקיעה והריל"ג מסר את דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א. בהתוועדות זו אמר הרב מענטליק שבשים לב לשיחת י"ג תשרי רואים אַז ער האָט שוין אַלץ דעמאָלסט באַוואָרענט. הריל"ג חזר על השיחה שאמר לו כ"ק אדמו"ר שליט"א לחזור ואחרי כן דיבר ר' י.כ. בעניין ההבדל בין השיחה הזו לשיחת י"ג תשרי, והסביר שבי"ג תשרי דובר כפי שזה בעולמות, שיש צמצום וכו', משא"כ בשיחה זו מדובר כפי שזה בעבודת האדם, שצריך להיות עבודת התחתונים. והסביר שזה צריך להיות בב' הקווין, הן ב"סור מרע" והן ב"ועשה טוב". ב"סור מרע" הכוונה שיפסיקו לכתוב מכתבים שבהם עניינים שהם עגמ"נ לכ"ק אדמו"ר שליט"א, וב"ועשה טוב" שיוסיפו בשיעורים וקביעת עתים לתורה, ושכל אחד ירגיש חוב לעצמו לעסוק פעם בשבוע במבצעים. הרב כהן אף הסביר את לשון כ"ק אדמו"ר שליט"א שהצמצום "הכריח" את הקו, שלשון זו כמעט ואינה מצוי' בחסידות.

בסיום ההתוועדות, בשעה 11, בא הריל"ג עם גביעו של כ"ק אדמו"ר שליט"א (שבתוכו קצת יין מהקידוש) ובקבוק יין ואמר שכ"ק אדמו"ר שליט"א הורה למסור זאת לרב חודקוב לחלק למשתתפי ההתוועדות אחרי ברכת המזון ומעריב. עוד אמר שכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לו להכריז הכרזה, אבל אמר לו "דאָס זאָלסטו זיי זאָגן נאָך זייער מעריב פאַר הבדלה" (ההוראה לריל"ג היתה אחרי שהודיע לכ"ק אדמו"ר שליט"א שמסר את דבריו ושר' י.כ. מסביר כעת את הנ"ל לקהל).

אחרי תפילת ערבית הודיע הריל"ג שכ"ק אדמו"ר שליט"א יאמר הערב שיחה בחדרו הק', ע"י רמקול, והקהל יוכלו לשמוע זאת בביהכנ"ס למטה. למשמע ההודעה, פרץ הקהל בשמחה גדולה עם ריקודים נלהבים.

במוצאי החג הגיעו רבים ממקומות רחוקים – כרגיל מידי שנה.

כמובן שמשמיני עצרת בלילה לא נכנס אף אחד חוץ מהרופאים והמזכירים והרש"ג ל-770 למעלה, והתמימים למדו משך זמן בביהמ"ד הגדול.

לפני שהתחיל לדבר, ביקש כ"ק אדמו"ר שליט"א את הסירטוק, הכובע והגאַרטעל. הרופאים שאלו את כ"ק אדמו"ר שליט"א כמה זמן רוצה לדבר והשיב שחמש דקות ונתנו רשות לכך. בפועל, השיחה התחילה בשעה 12 ונמשכה 21 וחצי דקות (שיחה ומאמר (כעין שיחה) ד"ה "להבין ענין שמח"ת"). קולו של כ"ק אדמו"ר שליט"א היה חלש מהרגיל, והשתעל יותר מתמיד. כ"ק אדמו"ר שליט"א פתח במילים: "אַזוי ווי מפני אַ סיבה רעדט מען נאָך הבדלה, וואָס דערפאַר קאָן מען אויסנוצן אויך אַזוינע דרכים אויף איבערגעבען דאָס וואָס מ'רעדט אויך ממקומות רחוקים, רחוקים בגשמיות אָבער זעלבסטפאַרשטענדלעך קרובים ברוחניות...". לקראת סיום השיחה, כשאמר את הברכות, בכה. כששאלוהו הרופאים (שאינם מבינים אידיש) מה דיבר בעת שבכה, ענה כ"ק אדמו"ר שליט"א שבירך את החסידים ודיבר בעניין משיח. גם אחרי השיחה בכה כ"ק אדמו"ר שליט"א.

כ"ק אדמו"ר שליט"א ביקש שיבדקוהו כיצד זה השפיע על מצב הבריאות, והרופאים אמרו שמצב הלב לא השתנה כתוצאה מהדיבור. הרופאים גם שאלוהו אם הספיק לדבר כל מה שרצה וענה שאם הי' תלוי במה שרוצה לדבר – הרי אין שיעור לזמן הדיבור. כן אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שבזכות שדיבר הוטב לו והודה לרופאים שלא עצרוהו באמצע.

השיחה הועברה ע"י הטלפון (שידור) למקומות רבים בכל קצווי תבל.

לאחר השיחה השמיעו שוב את השיחה (ע"י הקלטה) ואח"כ המשיכו בחלוקת "כוס של ברכה" לאלו שעדיין לא קיבלו.

בלילה הודיעו שתתקיים אסיפה לכל התמימים מכל הישיבות וכולם התאספו באולם של ישיבת "חובבי תורה" שבאיסטערן פּאַרקוויי. נאם הרב חיטריק מהשלוחים לאוסטרליה ותבע שישמרו על הסדרים, ושהסדר יתחיל ממחרת שמח"ת ולא מסיום חודש תשרי – כנהוג מידי שנה בשנה (ואמנם למחרת הי' סדר מלא ב"חובבי תורה" וכן בשאר הישיבות).