ג' מרחשון תשמ"ב - היסטוריית גרסאות

התמים שליט"א: הסרת כל התוכן מהדף

2025-11-10T01:40:55Z

הסרת כל התוכן מהדף

התמים שליט"א ב־23:00, 9 בנובמבר 2025

2025-11-09T23:00:27Z

התמים שליט"א ב־22:59, 9 בנובמבר 2025

2025-11-09T22:59:49Z

התמים שליט"א: יצירת דף עם התוכן "כשהגיע כ״ק אדמו״ר שליט״א מביתו בשעה 9:00, סימן לר׳ ראובן שי׳ דונין בידו הק׳ שיתחיל לשיר. בש..."

2025-11-09T22:44:44Z

יצירת דף עם התוכן "כשהגיע כ״ק אדמו״ר שליט״א מביתו בשעה 9:00, סימן לר׳ ראובן שי׳ דונין בידו הק׳ שיתחיל לשיר. בש..."

דף חדש

כשהגיע כ״ק אדמו״ר שליט״א מביתו בשעה 9:00, סימן לר׳ ראובן שי׳ דונין בידו הק׳ שיתחיל לשיר.

בשעה 10:00 נכנס לתפילת שחרית. בכניסתו לא אמר לריל״ג על ההתוועדות, ומיד באו לשאול את הריל״ג אבל ענה שעדיין לא ידוע. אחרי הקדיש הסתובב כ״ק אדמו״ר שליט״א והסתכל על הריל״ג, ומיד ניגש הנ״ל, ואמר לו כ״ק אדמו״ר שליט״א שהיום תהי׳ התוועדות.

ב״האדרת והאמונה״ סימן לשיר, וכן כשהש״ץ שר ב״א-ל אדון״ עודד בהכאת ידו הק׳ על הסטנדר.

אחרי התפילה לא נענע בראשו הק׳ ל״גוט שבת״, והחל לשיר ״אל תירא״.

בשעה 1:30 ירד כ״ק אדמו״ר שליט״א להתוועדות.

בשיחה א׳ דיבר על החידוש של ש״פ נח לגבי העבודה דמועדי חודש תשרי עד לשבת בראשית, שאז נעשה ה״ויכולו״ של ל׳ תשרי – אדר״ח מרחשון (הממוצע בין תשרי למרחשון), ש״הכל הולך אחר החיתום״. בהמשך דיבר על ענינו המיוחד של חודש מרחשון – בו הסתיימה מלאכת בית המקדש הראשון אלא שנשאר נעול עד לתשרי שלאחרי זה, וכמו ששילם הקב״ה על דחיית חנוכת המשכן בחודש כסלו ע״י חנוכת חשמונאי – כך נותר הקב״ה ״חייב״ (כביכול) לשלם לחודש מרחשון ע״י בנין ביהמ״ק השלישי בחודש זה.

בשיחה ב׳ דיבר בהמשך להתוועדות ר״ח מרחשון על הענין ד״אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה״, ובאמצע (בתור ״מאמר המוסגר ארוך״) דיבר על כך שכאו״א מחוייב בלימוד כל חלקי התורה, ואין לסמוך על הלימוד בתורת הסוד שנעשה בגלגולים הקודמים, מפני החידושים שנתגלו דוקא בדורות האחרונים ע״י רבותינו נשיאינו. בסיום השיחה עורר על המבצעים, כולל המבצע דאות בספר תורה, וקישר את הענין ד״ויעקב הלך לדרכו״ עם פרשת לך לך.

אח״כ אמר מאמר (כעין שיחה) ד״ה אלה תולדות נח.

בשיחה ג׳ שאל שאלות בפרש״י עה״פ ״ומשם הפיצם ה׳ על פני כל הארץ״ ובלקוטי לוי״צ פרשתנו, ומזה עבר לדבר על הענין ד״לך לך מארצך גו׳״ דקאי על ירידת הנשמה לעוה״ז ולגלות שזוהי ירידה צורך עלי׳.

בענין זה אמר כ״ק אדמו״ר שליט״א שישנה טענה להקב״ה עד כמה השיעור של הגלות, אי אפשר להתגבר על היצר הרע ומתנהגים במצב בלתי רצוי כלל, וישנה תשובה ידועה, אבל בעצם זה לא תשובה, אלא שאין מקום לשאלה כי על תאוה לא שואלים שאלות, כך רצה הקב״ה, אבל להגיד שזה טוב – ח״ו! כ״ק אדמו״ר שליט״א חייך ואמר שהטענה היא טענה!... והפסיק קצת, ואח״כ המשיך.

אח״כ דיבר בארוכה על שלימות הארץ. כ״ק אדמו״ר שליט״א האריך על זה שבארץ אומרים ״כפי׳ דתית״, והאוניות נוסעות בשבת וכן ״אל-על״, והיום עשו חשבון וראו עד כמה שהפסידו מאות ואלפי שקלים, ומה שטוענים שאם לא היו נוסעים בשבת היו מפסידים יותר, הרי זה רק השערה אבל בפועל רואים שהפסידו בגלל שעובדים בשבת, וכל מפעל בארץ שעובד בשבת היו לו הפסדים או שיהיו באמצע העסק או בסוף, אבל בפועל ישנם הפסדים, ואע״פ שרואים זאת בפועל אינם רוצים להפסיק לעבוד, ובזה רואים עד כמה חושך הגלות.

כמו״כ דיבר על זה ששולחים שלוחים מארץ ישראל כדי להשפיע על יהודים שיבואו לארץ, ועושים את האסיפה בערב שבת קודש בלילה, ואותו שליח מחזיק סיגרי׳ ומעשן, ולכל הפחות, אתה לא יכול להתאפק מלעשן – תעשן בחדרי חדרים, זה כבר עסק שלך עם הקב״ה, אבל מדוע לפני עם ועדה ובתור שליח מאה״ק?! והרי בזה מראה שלבוא לארץ רוצים אבל בלי תורה ומצוות, ולוקחים את מה שכתוב בתנ״ך ״שלח עמי״, אבל משמיטים מ״ש אח״כ ״ויעבדוני״, וכן בנוגע למ״ש ״ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים מארץ מצרים״, אבל משמיטים מ״ש ״והשתחוו לה׳ בהר הקודש בירושלים״, וזה מה ששמחים שאפשר לקבל ויזה ממצרים לא תוך שבועיים אלא תוך יומיים ונוסעים ומבזבזים שם כסף ומצטלמים ליד קברים של פרעה וכו׳, ועל זה אומרים שזה הישג השלום – כל זה גורם שמתערבים בנים ובנות שלנו עם מצריים וכו׳. וכל הענינים האלו נגרמים ע״י מה ששוכחים מ״ש שצ״ל השתחוואה לה׳, וכן בנוגע ל״שלח עמי ויעבדוני״, ולכן באמת באים לארץ ואח״כ בורחים ממנה, וכן השלום אינה שלום אלא עוד יותר גרוע, שנעשה מחלוקת שכל מה שאמר א׳ או שנים הרי ישנם שני אחרים שחולקים עליו, ולכן אי אפשר לומר מה שכתוב השבוע פרק י״א פסוק ט׳ ברש״י פחות חמור שיתחלל שמו של הקב״ה, שזה הי׳ בדור ההפלגה שהקב״ה לא אבדם והרגם, מאשר דור המבול שמפני שהיתה מריבה ביניהם הקב״ה אבדם והרגם מעל פני הארץ.

בשיחה ד׳ תירץ את השאלות בפרש״י ובלקוטי לוי״צ, ובהמשך להמדובר בלקוטי לוי״צ אודות השראת רוח הקודש – איחל שנזכה לגילוי הנבואה לעתיד לבוא, אחרי ההכנה לזה ע״י ״גלה סודו אל עבדיו הנביאים״ – רבותינו נשיאינו.

ההתוועדות הסתיימה בשעה 4:40 (כרבע שעה לפני השקיעה).

אחרי ההתוועדות התפללו מנחה, ואחרי התפילה החל לשיר ״עוצו עצה״.

[אחרי התפילה כבר הי׳ אחרי השקיעה, וכמובן שסעודת שבת ו״מלוה מלכה״ השבת היו יחד...].

- מוצאי שבת קודש -

לתפילת מעריב ירד כ״ק אדמו״ר שליט״א בשעה 5:40. לפני התפילה שרו, ובכניסתו רמז להגברת השירה.

אחרי התפילה התחיל כ״ק אדמו״ר שליט״א לשיר ״אל תירא מפחד״ [זה הי׳ הפעם האחרונה מכל תפילה אחרי שמח״ת שכ״ק אדמו״ר שליט״א שר, כי עד תפילת מעריב זו היו כל התפילות למטה, ומעכשיו, כשמתחיל להתרוקן מאורחים, יתחילו להתפלל למעלה].

אח״כ נסע כ״ק אדמו״ר שליט״א לביתו, שרו ״אל תירא״ והורה להגברת השירה.

[היום זה ״חג הביצים״, דהיינו שהכושים זורקים ביצים אחד על השני ועל כל עובר אורח (זה תלוי באזור מגוריהם) ולובשים מסכות להבדיל כמעט כמו בפורים, ועוברים מבית לבית לקבל כסף. הר׳ יוניק שי׳ השומר על ביתו של כ״ק אדמו״ר שליט״א צלצל לרבנית שתליט״א ושאל מה נשמע? ואמרה שבפתח הבית עומדים כמה עשרות כושים ומצלצלים בפעמון ורוצים להיכנס מטעם הנ״ל, ומיד הגיע הנ״ל במכוניתו וכן הגיע ג״כ כ״ק אדמו״ר שליט״א ומיד ברחו כולם].

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 01:40, 10 בנובמבר 2025
שורה 1:		שורה 1:
−	~~'''יום ש"ק פ' נח, ו' מרחשון ה'תשמ"ב'''~~

−	~~כשהגיע כ״ק אדמו״ר שליט״א מביתו בשעה 9:00, סימן לר׳ ראובן שי׳ דונין בידו הק׳ שיתחיל לשיר.~~
−
−	בשעה 10:00 נכנס לתפילת שחרית. בכניסתו לא אמר לריל״ג על ההתוועדות, ומיד באו לשאול את הריל״ג אבל ענה שעדיין לא ידוע. אחרי הקדיש הסתובב כ״ק אדמו״ר שליט״א והסתכל על הריל״ג, ומיד ניגש הנ״ל, ואמר לו כ״ק אדמו״ר שליט״א שהיום תהי׳ התוועדות.
−
−	~~ב״האדרת והאמונה״ סימן לשיר, וכן כשהש״ץ שר ב״א-ל אדון״ עודד בהכאת ידו הק׳ על הסטנדר.~~
−
−	~~אחרי התפילה לא נענע בראשו הק׳ ל״גוט שבת״, והחל לשיר ״אל תירא״.~~
−
−	~~בשעה 1:30 ירד כ״ק אדמו״ר שליט״א להתוועדות.~~
−
−	בשיחה א׳ דיבר על החידוש של ש״פ נח לגבי העבודה דמועדי חודש תשרי עד לשבת בראשית, שאז נעשה ה״ויכולו״ של ל׳ תשרי – אדר״ח מרחשון (הממוצע בין תשרי למרחשון), ש״הכל הולך אחר החיתום״. בהמשך דיבר על ענינו המיוחד של חודש מרחשון – בו הסתיימה מלאכת בית המקדש הראשון אלא שנשאר נעול עד לתשרי שלאחרי זה, וכמו ששילם הקב״ה על דחיית חנוכת המשכן בחודש כסלו ע״י חנוכת חשמונאי – כך נותר הקב״ה ״חייב״ (כביכול) לשלם לחודש מרחשון ע״י בנין ביהמ״ק השלישי בחודש זה.
−
−	בשיחה ב׳ דיבר בהמשך להתוועדות ר״ח מרחשון על הענין ד״אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה״, ובאמצע (בתור ״מאמר המוסגר ארוך״) דיבר על כך שכאו״א מחוייב בלימוד כל חלקי התורה, ואין לסמוך על הלימוד בתורת הסוד שנעשה בגלגולים הקודמים, מפני החידושים שנתגלו דוקא בדורות האחרונים ע״י רבותינו נשיאינו. בסיום השיחה עורר על המבצעים, כולל המבצע דאות בספר תורה, וקישר את הענין ד״ויעקב הלך לדרכו״ עם פרשת לך לך.
−
−	~~אח״כ אמר מאמר (כעין שיחה) ד״ה אלה תולדות נח.~~
−
−	בשיחה ג׳ שאל שאלות בפרש״י עה״פ ״ומשם הפיצם ה׳ על פני כל הארץ״ ובלקוטי לוי״צ פרשתנו, ומזה עבר לדבר על הענין ד״לך לך מארצך גו׳״ דקאי על ירידת הנשמה לעוה״ז ולגלות שזוהי ירידה צורך עלי׳.
−
−	בענין זה אמר כ״ק אדמו״ר שליט״א שישנה טענה להקב״ה עד כמה השיעור של הגלות, אי אפשר להתגבר על היצר הרע ומתנהגים במצב בלתי רצוי כלל, וישנה תשובה ידועה, אבל בעצם זה לא תשובה, אלא שאין מקום לשאלה כי על תאוה לא שואלים שאלות, כך רצה הקב״ה, אבל להגיד שזה טוב – ח״ו! כ״ק אדמו״ר שליט״א חייך ואמר שהטענה היא טענה!... והפסיק קצת, ואח״כ המשיך.
−
−	אח״כ דיבר בארוכה על שלימות הארץ. כ״ק אדמו״ר שליט״א האריך על זה שבארץ אומרים ״כפי׳ דתית״, והאוניות נוסעות בשבת וכן ״אל-על״, והיום עשו חשבון וראו עד כמה שהפסידו מאות ואלפי שקלים, ומה שטוענים שאם לא היו נוסעים בשבת היו מפסידים יותר, הרי זה רק השערה אבל בפועל רואים שהפסידו בגלל שעובדים בשבת, וכל מפעל בארץ שעובד בשבת היו לו הפסדים או שיהיו באמצע העסק או בסוף, אבל בפועל ישנם הפסדים, ואע״פ שרואים זאת בפועל אינם רוצים להפסיק לעבוד, ובזה רואים עד כמה חושך הגלות.
−
−	כמו״כ דיבר על זה ששולחים שלוחים מארץ ישראל כדי להשפיע על יהודים שיבואו לארץ, ועושים את האסיפה בערב שבת קודש בלילה, ואותו שליח מחזיק סיגרי׳ ומעשן, ולכל הפחות, אתה לא יכול להתאפק מלעשן – תעשן בחדרי חדרים, זה כבר עסק שלך עם הקב״ה, אבל מדוע לפני עם ועדה ובתור שליח מאה״ק?! והרי בזה מראה שלבוא לארץ רוצים אבל בלי תורה ומצוות, ולוקחים את מה שכתוב בתנ״ך ״שלח עמי״, אבל משמיטים מ״ש אח״כ ״ויעבדוני״, וכן בנוגע למ״ש ״ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים מארץ מצרים״, אבל משמיטים מ״ש ״והשתחוו לה׳ בהר הקודש בירושלים״, וזה מה ששמחים שאפשר לקבל ויזה ממצרים לא תוך שבועיים אלא תוך יומיים ונוסעים ומבזבזים שם כסף ומצטלמים ליד קברים של פרעה וכו׳, ועל זה אומרים שזה הישג השלום – כל זה גורם שמתערבים בנים ובנות שלנו עם מצריים וכו׳. וכל הענינים האלו נגרמים ע״י מה ששוכחים מ״ש שצ״ל השתחוואה לה׳, וכן בנוגע ל״שלח עמי ויעבדוני״, ולכן באמת באים לארץ ואח״כ בורחים ממנה, וכן השלום אינה שלום אלא עוד יותר גרוע, שנעשה מחלוקת שכל מה שאמר א׳ או שנים הרי ישנם שני אחרים שחולקים עליו, ולכן אי אפשר לומר מה שכתוב השבוע פרק י״א פסוק ט׳ ברש״י פחות חמור שיתחלל שמו של הקב״ה, שזה הי׳ בדור ההפלגה שהקב״ה לא אבדם והרגם, מאשר דור המבול שמפני שהיתה '''מריבה''' ביניהם הקב״ה אבדם והרגם מעל פני הארץ.
−
−	בשיחה ד׳ תירץ את השאלות בפרש״י ובלקוטי לוי״צ, ובהמשך להמדובר בלקוטי לוי״צ אודות השראת רוח הקודש – איחל שנזכה לגילוי הנבואה לעתיד לבוא, אחרי ההכנה לזה ע״י ״גלה סודו אל עבדיו הנביאים״ – רבותינו נשיאינו.
−
−	~~ההתוועדות הסתיימה בשעה 4:40 (כרבע שעה לפני השקיעה).~~
−
−	~~אחרי ההתוועדות התפללו מנחה, ואחרי התפילה החל לשיר ״עוצו עצה״.~~
−
−	~~[אחרי התפילה כבר הי׳ אחרי השקיעה, וכמובן שסעודת שבת ו״מלוה מלכה״ השבת היו יחד...].~~
−
−	~~'''- מוצאי שבת קודש -'''~~
−
−	~~לתפילת מעריב ירד כ״ק אדמו״ר שליט״א בשעה 5:40. לפני התפילה שרו, ובכניסתו רמז להגברת השירה.~~
−
−	אחרי התפילה התחיל כ״ק אדמו״ר שליט״א לשיר ״אל תירא מפחד״ [זה הי׳ הפעם האחרונה מכל תפילה אחרי שמח״ת שכ״ק אדמו״ר שליט״א שר, כי עד תפילת מעריב זו היו כל התפילות למטה, ומעכשיו, כשמתחיל להתרוקן מאורחים, יתחילו להתפלל למעלה].
−
−	~~אח״כ נסע כ״ק אדמו״ר שליט״א לביתו, שרו ״אל תירא״ והורה להגברת השירה.~~
−
−	[היום זה ״חג הביצים״, דהיינו שהכושים זורקים ביצים אחד על השני ועל כל עובר אורח (זה תלוי באזור מגוריהם) ולובשים מסכות להבדיל כמעט כמו בפורים, ועוברים מבית לבית לקבל כסף. הר׳ יוניק שי׳ השומר על ביתו של כ״ק אדמו״ר שליט״א צלצל לרבנית שתליט״א ושאל מה נשמע? ואמרה שבפתח הבית עומדים כמה עשרות כושים ומצלצלים בפעמון ורוצים להיכנס מטעם הנ״ל, ומיד הגיע הנ״ל במכוניתו וכן הגיע ג״כ כ״ק אדמו״ר שליט״א ומיד ברחו כולם].

@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 אח״כ דיבר בארוכה על שלימות הארץ. כ״ק אדמו״ר שליט״א האריך על זה שבארץ אומרים ״כפי׳ דתית״, והאוניות נוסעות בשבת וכן ״אל-על״, והיום עשו חשבון וראו עד כמה שהפסידו מאות ואלפי שקלים, ומה שטוענים שאם לא היו נוסעים בשבת היו מפסידים יותר, הרי זה רק השערה אבל בפועל רואים שהפסידו בגלל שעובדים בשבת, וכל מפעל בארץ שעובד בשבת היו לו הפסדים או שיהיו באמצע העסק או בסוף, אבל בפועל ישנם הפסדים, ואע״פ שרואים זאת בפועל אינם רוצים להפסיק לעבוד, ובזה רואים עד כמה חושך הגלות.
-כמו״כ דיבר על זה ששולחים שלוחים מארץ ישראל כדי להשפיע על יהודים שיבואו לארץ, ועושים את האסיפה בערב שבת קודש בלילה, ואותו שליח מחזיק סיגרי׳ ומעשן, ולכל הפחות, אתה לא יכול להתאפק מלעשן – תעשן בחדרי חדרים, זה כבר עסק שלך עם הקב״ה, אבל מדוע לפני עם ועדה ובתור שליח מאה״ק?! והרי בזה מראה שלבוא לארץ רוצים אבל בלי תורה ומצוות, ולוקחים את מה שכתוב בתנ״ך ״שלח עמי״, אבל משמיטים מ״ש אח״כ ״ויעבדוני״, וכן בנוגע למ״ש ״ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים מארץ מצרים״, אבל משמיטים מ״ש ״והשתחוו לה׳ בהר הקודש בירושלים״, וזה מה ששמחים שאפשר לקבל ויזה ממצרים לא תוך שבועיים אלא תוך יומיים ונוסעים ומבזבזים שם כסף ומצטלמים ליד קברים של פרעה וכו׳, ועל זה אומרים שזה הישג השלום – כל זה גורם שמתערבים בנים ובנות שלנו עם מצריים וכו׳. וכל הענינים האלו נגרמים ע״י מה ששוכחים מ״ש שצ״ל השתחוואה לה׳, וכן בנוגע ל״שלח עמי ויעבדוני״, ולכן באמת באים לארץ ואח״כ בורחים ממנה, וכן השלום אינה שלום אלא עוד יותר גרוע, שנעשה מחלוקת שכל מה שאמר א׳ או שנים הרי ישנם שני אחרים שחולקים עליו, ולכן אי אפשר לומר מה שכתוב השבוע פרק י״א פסוק ט׳ ברש״י פחות חמור שיתחלל שמו של הקב״ה, שזה הי׳ בדור ההפלגה שהקב״ה לא אבדם והרגם, מאשר דור המבול שמפני שהיתה מריבה ביניהם הקב״ה אבדם והרגם מעל פני הארץ.
+כמו״כ דיבר על זה ששולחים שלוחים מארץ ישראל כדי להשפיע על יהודים שיבואו לארץ, ועושים את האסיפה בערב שבת קודש בלילה, ואותו שליח מחזיק סיגרי׳ ומעשן, ולכל הפחות, אתה לא יכול להתאפק מלעשן – תעשן בחדרי חדרים, זה כבר עסק שלך עם הקב״ה, אבל מדוע לפני עם ועדה ובתור שליח מאה״ק?! והרי בזה מראה שלבוא לארץ רוצים אבל בלי תורה ומצוות, ולוקחים את מה שכתוב בתנ״ך ״שלח עמי״, אבל משמיטים מ״ש אח״כ ״ויעבדוני״, וכן בנוגע למ״ש ״ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים מארץ מצרים״, אבל משמיטים מ״ש ״והשתחוו לה׳ בהר הקודש בירושלים״, וזה מה ששמחים שאפשר לקבל ויזה ממצרים לא תוך שבועיים אלא תוך יומיים ונוסעים ומבזבזים שם כסף ומצטלמים ליד קברים של פרעה וכו׳, ועל זה אומרים שזה הישג השלום – כל זה גורם שמתערבים בנים ובנות שלנו עם מצריים וכו׳. וכל הענינים האלו נגרמים ע״י מה ששוכחים מ״ש שצ״ל השתחוואה לה׳, וכן בנוגע ל״שלח עמי ויעבדוני״, ולכן באמת באים לארץ ואח״כ בורחים ממנה, וכן השלום אינה שלום אלא עוד יותר גרוע, שנעשה מחלוקת שכל מה שאמר א׳ או שנים הרי ישנם שני אחרים שחולקים עליו, ולכן אי אפשר לומר מה שכתוב השבוע פרק י״א פסוק ט׳ ברש״י פחות חמור שיתחלל שמו של הקב״ה, שזה הי׳ בדור ההפלגה שהקב״ה לא אבדם והרגם, מאשר דור המבול שמפני שהיתה '''מריבה''' ביניהם הקב״ה אבדם והרגם מעל פני הארץ.
 בשיחה ד׳ תירץ את השאלות בפרש״י ובלקוטי לוי״צ, ובהמשך להמדובר בלקוטי לוי״צ אודות השראת רוח הקודש – איחל שנזכה לגילוי הנבואה לעתיד לבוא, אחרי ההכנה לזה ע״י ״גלה סודו אל עבדיו הנביאים״ – רבותינו נשיאינו.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 כשהגיע כ״ק אדמו״ר שליט״א מביתו בשעה 9:00, סימן לר׳ ראובן שי׳ דונין בידו הק׳ שיתחיל לשיר.
@@ שורה 31: / שורה 33: @@
 [אחרי התפילה כבר הי׳ אחרי השקיעה, וכמובן שסעודת שבת ו״מלוה מלכה״ השבת היו יחד...].
-- מוצאי שבת קודש -
+'''- מוצאי שבת קודש -'''
 לתפילת מעריב ירד כ״ק אדמו״ר שליט״א בשעה 5:40. לפני התפילה שרו, ובכניסתו רמז להגברת השירה.