ט' תשרי תשנ"ד

יום שישי ט' תשרי - ערב יום הכיפורים

לאחר השעה 7:00 בבוקר התקיים מעמד הכפרות: המזכיר הריל"ג אחז התרנגול בידיו וכ"ק אד"ש מה"מ קרא ה"בני אדם", ומשסיים והגיע לקטע "זה חליפתי" וכו', נגע באצבעו בתרנגול וסימן לסובבו, כך הי' כל פעם. לאחמ"כ יצא כ"ק אד"ש מה"מ וישב על פתח חדרו הק', ובג"ע התחתון נעשתה השחיטה, ע"י השוחט הרב ישראל שמעון שי' קלמנסון. לאחר השחיטה בירך כ"ק אד"ש מה"מ על כיסוי הדם, ובעזרת הנוצה עבר כו"כ פעמים וכיסה הדם. לאחמ"כ בירך השוחט את כ"ק אד"ש מה"מ וכ"ק אד"ש מה"מ הניד בראשו הק' וענה אמן.

בשעה 2:15 נודע אודות תפילת מנחה הקרבה ובאה, אלא שלפועל רק בשעה 2:55 נכנס כ"ק אד"ש מה"מ לחדר המיוחד, כאשר תפילת הלחש התארכה מעט, כפי שהי' אתמול.

בסיום התפלה (3:21) יצא כ"ק אד"ש מה"מ אל המרפסת, כאשר 770 עמוס הקהל כבר עומד שעה שלימה על מקומו, הכן לברכה המסורתית של ערב היום הקדוש (שכידוע מעמד זה הוא מהעמוסים ביותר ב-770, כאשר כל הקהל כולו, גם אלו שמתפללים בחג עצמו בבתי כנסיות אחרים, מגיע לברכה זו).

הקהל ניגן 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', וכ"ק אד"ש מה"מ סקר מעט את הקהל משמאלו וממולו, והניד קלות בראשו הק'. כמ"פ אף עצם עיניו הק', וכעבור כ-3 דקות הורה לסגור הוילון.

יחי ההבדל הקטן. ערב יום כיפור בשנים כתיקונן, בהן נותן הי' הרבי שיחה ומברך את כל הקהל, מחלק דולרים לשליחות-מצוה ולעיתים אף פוצח בניגון הקפות או כל ניגון שמח אחר (ואפילו בשנה שעברה, לאחר כ"ז אדר, הי' זה ערב יום הכיפורים ההזדמנות הראשונה בימי החול שכ"ק אד"ש מה"מ יצא אל הקהל (מבעד לחלון ההזזה של החדר המיוחד), כאשר כל הקהל ניגן "כתיבה וחתימה טובה" וכ"ק אד"ש מה"מ עודד בראשו הק' ופעם אחת אף בידו הק', דבר שהונצח מאז כ"ז אדר לראשונה בוידאו של 'מרכז שידורי חב"ד' ונחטף במוצאי יום הכיפורים כלחמניות טריות), ואילו השנה, בשנת נפלאות דגולות, אין אפילו מעין זה. אבינו מלכנו שלח רפואה שלימה לכבוד קדושת אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח שליט"א.

לבינתיים נודע כי אמש נכנס המזכיר הרחי"ק וביקש, כנהוג, חתיכת לעקח מכ"ק אד"ש מה"מ, ושאל באם יואיל כ"ק אד"ש מה"מ לתת גם עבור הנוכחים, וכ"ק אד"ש מה"מ הסכים ונתן בידו הק' לכאו"א מהנוכחים: הרב ק., הרב משה קליין, הרב שלום גאנזבורג והרב חיים ברוך שי' הלברשטאם - כל אלה מהמשמשים בקודש פנימה.

ובזמן המועט שנותר עד לכניסת היום הקדוש, ממהר הקהל איש איש לקיים מצוות היום: "כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי", מה גם שצריכים להספיק לטבול מספר פעמים, כך שכל השכונה על גלגלים.

וברקע מרחפת לה השאלה הגדולה: מה יהיה עם 'ברכת הבנים' שנוהג כ"ק אד"ש מה"מ לברך מידי שנה את התמימים. אמנם בשנה שעברה לא זכינו לברכה זו, אך יודעי דבר מציינים אשר אשתקד לאחר תפילת המנחה דעיו"כ, טרם צאת כ"ק אד"ש מה"מ אל המרפסת, שאל הריל"ג את כ"ק אד"ש מה"מ "באם יהי' זה הברכה להתמימים ואנ"ש" וכ"ק אד"ש מה"מ נענה בחיוב; אך עתה, במצבנו כיום, איש אינו מוותר על ברכה מיוחדת זו...

ליל יום הכיפורים

לפועל, עם כניסת היום הקדוש תפסו רוב הבחורים את מקומותם לתפילה, כאשר רוב רובם של התמימים הסיחו דעתם מהאפשרות שיזכו אכן לברכה מיוחדת. אך כתמיד ישנם אלו שאינם נוטלים סיכונים, ואלו נשארו לעמוד מחוץ ל-770, נכונים להפתעות. בינתיים נודע כי לאחר המנחה ניגשו כמה בחורים להריל"ג וביקשוהו כי יואיל לבקש מהרבי 'ברכת התמימים', שיעברו על פניו וכיו"ב, והנ"ל ענה שאין הדבר נראה. כמו"כ נודע כי בעת תפילת המנחה, בטרם יצא כ"ק אד"ש מה"מ למרפסת, שאל הריל"ג באם יציאתו זו תהא עבור הברכה להתמימים ואנ"ש, וכ"ק אד"ש מה"מ רמז בידו לתנועת ביטול... הבחורים לא ויתרו. "אנו צריכים לתבוע מאבינו ברכה", אמרו. [מעניין הוא, שכל הענין של ברכת הבנים, שהתמימים הם הבנים וכו', הגיע מהרבי בעצמו].

דקות מספר קודם התקדש החג נכנס א' הבחורים לחדר המזכירות, שם פגש בהרב י. שי' ק. ואמר לו שהבחורים עושים אותו שליח לבקש מהרבי בשמם שרוצים לעבור ע"פ הרבי לברכה, והנ"ל אמר שהוא יכנס ויראה איך יפול דבר. כעבור כמה דקות הודיע שהבחורים יתכוננו וככל הנראה הדבר יצא אל הפועל. הודעה רשמית ע"כ אמנם לא היתה, אך החבר'ה רמזו לחבריהם ואלו נעמדו הכן לברכה. השעה היתה כבר 6:55, עשר דקות אחר השקיעה, והתמימים עדיין אינם יודעים באם הדבר יתבצע. לכל מקרה נעמדו בתור מדולל, קבוצה אחת ליד הדלת הראשית וקבוצה שני' ליד הפתח בו יוצא כ"ק אד"ש מה"מ למקוה ולאוהל, ליד דלת הכניסה למשרדו של הריל"ג. בשעה 7:03 ניתן ה-O.K הסופי ונודע אשר הכניסה תהיה דרך הפתח בו עמדה הקבוצה השני'. א' התמימים נכנס ל-770 פנימה והודיע שעוברים אצל הרבי, ובתוך שניות החלו לצאת מ-770 מאות תמימים בחפזון ובהלה, כאשר רבים אינם יודעים כלל להיכן מועדות פניהם ומאיפה נכנסים לכ"ק אד"ש מה"מ.

בשעה 7:05 החלו לעבור ע"פ כ"ק אד"ש מה"מ.

כ"ק אד"ש מה"מ ישב ע"ג כסא סמוך לפתח חדרו, בתוך החדר, כאשר שלא כרגיל לא הי' כל שולחן לפניו ודבר לא הפריד בינו ובין הקהל. ידו הימנית אחזה בסירטוק על גופו, וידו השמאלית היתה שעונה על רגלו, וכך כשכ"ק אד"ש מה"מ לבוש בסירטוק ובקיטל וטלית, עברו התמימים ע"פ כ"ק אד"ש מה"מ, כאשר בתחילה הביט כ"ק אד"ש מה"מ על כאו"א בעיניים חודרות - "ברכת הבנים", מבט שאומר הכל.

וכך במשך 35 דקות עברו כ-1500 בחורים שהיו ב-770.

מחוץ ל-770, במקום חניית רכבו של הרבי, הצטפפו ונדחקו מאות הבחורים באופן לא רגיל, כאשר מזמן לא זכו לדבר כזה, ומתוך זיעה של מצוה נכנסו לכ"ק אד"ש מה"מ, כאשר עוד בטרם הנך שם לבך איפה אתה נמצא, מוצא אתה עצמך בד' אמות של הרבי, מול מבטו האבהי של כ"ק אד"ש מה"מ...

ציבור אנ"ש שהי' בתוך 770 שמח אף הוא מההפתעה המיוחדת, ובשמחת התמימים שמח אף הוא. מעולם לא הי' כזה מעמד, שבערב יום כיפור יעברו כל התמימים ע"פ הקודש, כל אחד ואחד בפרטיות...

את מספרם הרב של הבחורים שעברו ניתן הי' לחוש, כאשר ברגע צאתם את 770 נתרוקן זה עד לחציו...

לבינתיים נודע כי עם התקדש החג, שאלו את כ"ק אד"ש מה"מ אודות היציאה ל'כל נדרי' והשיב בחיוב ולבש הקיטל והטלית, כאשר לאחמ"כ נכנס הרחי"ק ושאל, אשר "התמימים מבקשים בהתאם לזה שכל שנה נהג כ"ק אד"ש מה"מ לברכם בברכת הבנים, האם יוכלו לעבור (פארבייגין) כל התמימים ע"פ כ"ק אד"ש מה"מ עתה", וכ"ק אד"ש מה"מ נענה מיד בראשו הק' להסכמה.

יצויין, כי להתמימים היתה זו פעם ראשונה מאז כ"ז אדר לעבור ע"פ כ"ק אד"ש מה"מ כתמימים, ורבים מהבחורים הנמנעים מלגשת בתקופות אחרות, כבפני"ם וכיו"ב, לא וויתרו על המעמד החשוב של 'ברכת הבנים', המייחד את התמימים בלבד. אשרינו מה טוב חלקנו...

בשעה 7:42 נכנס כ"ק אד"ש מה"מ לחדר המיוחד, כאשר הרמת הוילון עוכבה מעט. באותו זמן נכנס הרב נתן שי' גורארי' כשבידו הספר תורה, ונתנו לכ"ק אד"ש מה"מ, ע"פ החזקה שיש לו בירושה מאביו; כ"ק אד"ש מה"מ הניחו על צידו הימני כאשר אוחזו בידו השמאלית. לאחמ"כ הורם המסך והש"צ, הרב מרדכי שי' בערקאוויץ, התפלל לפני העמוד בנעימות מיוחדת, כדרכו בכך. בגמר ה'כל נדרי', בסיום ברכת שהחיינו, ניגש שנית הרב גורארי' ולקח הס"ת מידי כ"ק אד"ש מה"מ, כאשר כ"ק אד"ש מה"מ מביט לעבר הס"ת ולא מסיר עיניו, עד לצאתו מהחדר.

הש"צ (שכבר נוסה בכגון דא במוסף דיום א' דראש השנה, עת קיבל הוראה להזדרז מעט בתפילה) התפלל בקצב המתאים, כמובן לא ע"ח הניגונים שבתפילה. בעת שהש"צ והקהל ניגנו 'יעלה תחנונינו מערב', עודד כ"ק אד"ש מה"מ ע"י הכאת אצבעות אצבעות ידו השמאלית ע"ג הסידור (קשה היה להבחין בדבר ומלמעלה אף לא רמזו כי מה"מ מעודד, כך שהמשיכו כרגיל). כן הי' בעוד 2 קטעי שירה במהלך התפילה.

במהלך התפלה נסגר הוילון מספר פעמים לכמה רגעים, לעריכת סדרים ונוחות יתר לכ"ק אד"ש מה"מ. לקראת סיום התפלה שאל הריל"ג את כ"ק אד"ש מה"מ דבר מה, והשיב בשלילה ומיד רמז בידו הק' תנועת תמיהה ("מה הלאה?"). הריל"ג השיב שנוהגים לומר כל התהילים הלילה (ופתח התהילים). לבינתיים אמר הקהל הקדישים האחרונים ומלך המשיח הביט לעבר הקהל. משנסתיימה התפילה, נסגר הסידור, כ"ק אד"ש מה"מ יצא אל המרפסת והקהל כבר ניגן 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד'.

כ"ק אד"ש מה"מ ישב עם הקיטל והטלית, והי' זה מחזה מיוחד, כאשר החל לעודד בעידודים חזקים בראשו הק', אלא שמיד נראו הייסורים על פניו, עד כדי התפתלות, אך עכ"ז המשיך לעודד בתנועות לצדדים וקדימה ואחורה וכמ"פ אף סיבוביות. הקהל שראה היסורים על פניו התקשה להתגבר על הכאב ולהמשיך לנגן למראה העידודים שעודד כ"ק אד"ש מה"מ במאמץ מיוחד. כמ"פ התקרב לראות הקהל משמאלו ומימינו, וכעבור 3 דקות סימן לסגירת הוילון. השעה היתה 9:15.

וב-770 החל הש"צ הרב שלום דובער שי' ליפסקער באמירת כל התהלים.