הבדלים בין גרסאות בדף "כ"ג תשרי תשכ"ה"
שורה 1: | שורה 1: | ||
יום שמח"ת: בבוקר, כל הכסף שנתנו לאתה הראת הראשון, שהרבי אומר אז כל הגבירים נתנו על הסכום על דעת אדמו"ר. בכלל באו הרבה עשירים, בא פרשן ובנו, באו שני אחים מברזיל, וגם יעקב כץ נתן הרבה. בשמח"ת אמר הרבי בקול רם גוט יו"ט, והקהל ענה, וכן הי' ג"פ. ולפני שהלך אמר: "שבשנה שעברה נשלם הענין של (לימוד) ניגון חדש". אז כעת שיתחילו לנגן אתה בחרתנו. וזה יהי' הכנה להתוועדות בלילה. | יום שמח"ת: בבוקר, כל הכסף שנתנו לאתה הראת הראשון, שהרבי אומר אז כל הגבירים נתנו על הסכום על דעת אדמו"ר. בכלל באו הרבה עשירים, בא פרשן ובנו, באו שני אחים מברזיל, וגם יעקב כץ נתן הרבה. בשמח"ת אמר הרבי בקול רם גוט יו"ט, והקהל ענה, וכן הי' ג"פ. ולפני שהלך אמר: "שבשנה שעברה נשלם הענין של (לימוד) ניגון חדש". אז כעת שיתחילו לנגן אתה בחרתנו. וזה יהי' הכנה להתוועדות בלילה. | ||
+ | |||
+ | ביום שמחת תורה בזמן קריאת התורה בתוך כל ההמולה והדחיקות ואלפי | ||
+ | האנשים המצטופפים הבחינו בין הקרואים שהרבי מתבונן באחד החסידים | ||
+ | שעמד רחוק מעט מבימת הקריאה ומשוחח עם ידידו שלא ראהו שנים רבות | ||
+ | ונפגשו כעת. | ||
+ | |||
+ | הרבי סימן ממקום התפילה בידיו לעבר האברך שהיה אורח מאה"ק. עמדתי | ||
+ | קרוב לרבי ותמהתי למי הסימון בתוך הקהל האדיר שנכח באולם, והרבי מסמן | ||
+ | שוב. אח"כ המשיכו בקריאת-התורה ובעליה הבאה שוב הרבי מסמן לעבר מאן | ||
+ | דהוא. | ||
+ | |||
+ | האברך כנראה הבחין שהכוונה אליו, הוא היה ביום טוב שני ולא עלה בדעתו | ||
+ | שהוא חייב בשמיעת קריאת התורה של יו"ט, כי הישראלים לא נהגו 2 ימי חג. | ||
+ | |||
+ | המעניין היה איך בתוך הדחיפות וההמולה, הבחין או שמע הרבי ששניים | ||
+ | מדברים באמצע קריאת התורה. האברך אחר שמחת תורה כבר היה לו על מה | ||
+ | לכתוב לרבי ולבקש תיקון וסליחה וכו'. |
גרסה אחרונה מ־01:37, 1 באוגוסט 2012
יום שמח"ת: בבוקר, כל הכסף שנתנו לאתה הראת הראשון, שהרבי אומר אז כל הגבירים נתנו על הסכום על דעת אדמו"ר. בכלל באו הרבה עשירים, בא פרשן ובנו, באו שני אחים מברזיל, וגם יעקב כץ נתן הרבה. בשמח"ת אמר הרבי בקול רם גוט יו"ט, והקהל ענה, וכן הי' ג"פ. ולפני שהלך אמר: "שבשנה שעברה נשלם הענין של (לימוד) ניגון חדש". אז כעת שיתחילו לנגן אתה בחרתנו. וזה יהי' הכנה להתוועדות בלילה.
ביום שמחת תורה בזמן קריאת התורה בתוך כל ההמולה והדחיקות ואלפי האנשים המצטופפים הבחינו בין הקרואים שהרבי מתבונן באחד החסידים שעמד רחוק מעט מבימת הקריאה ומשוחח עם ידידו שלא ראהו שנים רבות ונפגשו כעת.
הרבי סימן ממקום התפילה בידיו לעבר האברך שהיה אורח מאה"ק. עמדתי קרוב לרבי ותמהתי למי הסימון בתוך הקהל האדיר שנכח באולם, והרבי מסמן שוב. אח"כ המשיכו בקריאת-התורה ובעליה הבאה שוב הרבי מסמן לעבר מאן דהוא.
האברך כנראה הבחין שהכוונה אליו, הוא היה ביום טוב שני ולא עלה בדעתו שהוא חייב בשמיעת קריאת התורה של יו"ט, כי הישראלים לא נהגו 2 ימי חג.
המעניין היה איך בתוך הדחיפות וההמולה, הבחין או שמע הרבי ששניים מדברים באמצע קריאת התורה. האברך אחר שמחת תורה כבר היה לו על מה לכתוב לרבי ולבקש תיקון וסליחה וכו'.