הבדלים בין גרסאות בדף "ח' תמוז תשנ"ג"
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
שורה 13: | שורה 13: | ||
לתפילת ערבית נכנס כ"ק אד"ש מה"מ בשעה 9:00 ובסיום התפלה יצא אל המרפסת. הקהל ניגן 'יחי'... ומלך המשיח הביט וסקר את הקהל, ותוך כדי כך הניד קלות בראשו הק'. הי' זה גילוי קצרצר של 35 שניות, שבסיומם סימן לסגירת הוילון ויצא אל פתח חדרו הק', שם קיבל את שאר התמימים ל'יחידות' שנמשכה 2-3 דקות. בין העוברים הי' הרב שלמה שי' קונין שחוגג את חתונת בנו השבוע, והוא בירך את הרבי שבמהרה ממש יגלה כמלך המשיח בבריאות הנכונה וכו' וכו', וכ"ק אד"ש מה"מ חייך אליו והניד בראשו הק' (אמר אמן!). | לתפילת ערבית נכנס כ"ק אד"ש מה"מ בשעה 9:00 ובסיום התפלה יצא אל המרפסת. הקהל ניגן 'יחי'... ומלך המשיח הביט וסקר את הקהל, ותוך כדי כך הניד קלות בראשו הק'. הי' זה גילוי קצרצר של 35 שניות, שבסיומם סימן לסגירת הוילון ויצא אל פתח חדרו הק', שם קיבל את שאר התמימים ל'יחידות' שנמשכה 2-3 דקות. בין העוברים הי' הרב שלמה שי' קונין שחוגג את חתונת בנו השבוע, והוא בירך את הרבי שבמהרה ממש יגלה כמלך המשיח בבריאות הנכונה וכו' וכו', וכ"ק אד"ש מה"מ חייך אליו והניד בראשו הק' (אמר אמן!). | ||
− | א' מה'מנהגים' של החתנים בליובאוויטש, ובפרט לאחרונה, לחלק תשורה מיוחדת לבאי ומשתתפי השמחה. פעם הי' זה, כמעט קבוע, שיחת הק' המוגהת של אותו שבוע, שהתפרסמה לראשונה בשמחת-הנישואין; ובזמן האחרון, ובפרט לאחר כ"ז אדר..., עומלים החתנים על 'ליקוט' מיוחד של אוצרות מבית המלך, המתקבלים בסיפוק ובשמחה רבה בקרב המשתתפים, ובמיוחד תלמידי התמימים. גם בחתונה שהתקיימה הערב (מלמד - פינסון), חולקה 'תשורה' מיוחדת: "זורע צדקות מצמיח ישועות" - ליקוט מעובד של פנינים מחלוקת הדולרים, לרוב בליווי תמונות - משנת תשמ"ח ועד תשנ"ב, כשבפנים גם מדור מיוחד לעניני משיח. | + | א' מה'מנהגים' של החתנים בליובאוויטש, ובפרט לאחרונה, לחלק '''תשורה מיוחדת''' לבאי ומשתתפי השמחה. פעם הי' זה, כמעט קבוע, שיחת הק' המוגהת של אותו שבוע, שהתפרסמה לראשונה בשמחת-הנישואין; ובזמן האחרון, ובפרט לאחר כ"ז אדר..., עומלים החתנים על 'ליקוט' מיוחד של אוצרות מבית המלך, המתקבלים בסיפוק ובשמחה רבה בקרב המשתתפים, ובמיוחד תלמידי התמימים. גם בחתונה שהתקיימה הערב (מלמד - פינסון), חולקה 'תשורה' מיוחדת: "'''זורע צדקות מצמיח ישועות'''" - ליקוט מעובד של פנינים מחלוקת הדולרים, לרוב בליווי תמונות - משנת תשמ"ח ועד תשנ"ב, כשבפנים גם מדור מיוחד לעניני משיח. |
* * * | * * * | ||
שורה 27: | שורה 27: | ||
"אתמול סיימנו פרשת שלח, והיום התחלנו ללמוד פרשת קרח, ומעניין שיש צד השווה בשתי הפרשיות הללו - ענין האמונה בה' ובמשה עבדו. | "אתמול סיימנו פרשת שלח, והיום התחלנו ללמוד פרשת קרח, ומעניין שיש צד השווה בשתי הפרשיות הללו - ענין האמונה בה' ובמשה עבדו. | ||
− | "בתחילת פרשת שלח נאמר "שלח לך אנשים", ושואל רש"י מה זה "לך"? ומשיב: "לדעתך, אני איני מצוה לך" לשלוח מרגלים לא"י באם אתה רוצה אתה יכול לשלוח. ורש"י ממשיך ומסביר מה הכוונה בזה - שכיון שאמר להם שזו ארץ טובה מאוד, אז לשם מה צריך לשלוח מרגלים בכלל? אלא שהי' העדר אמונה בה' מצד ישראל, בחושבם: האם אכן נכונים הדברים שהקב"ה כך אמר שזו ארץ זבת חלב ודבש, האם זה באמת כך או שצריך לחקור ולדרוש בזה... הרי לנו כאן שאלה של אמונה בה'; וכשבאים לפרשת קרח שוב ישנה שאלה של אמונה. שכן, מה היתה טענתו של קרח על משה רבינו - "האם זה לא מספיק שלקחת בשביל אחיך אהרן את הכהונה ולעצמך את המלוכה, ועכשיו מי אתה לחלק עוד מינויים נוספים מי יהי' מה?"... עד שהפסוק צריך להגיד שמשה רבינו אמר לבנ"י שאם כמות כל האדם ימותון אלה, לא ה' שלחני. ואם בריאה (חדשה) יברא ה'... אז תדעו כי ה' שלחני. ולכאורה, טענתו ושאלתו של קרח היתה ע"ד אמינותו של משה רבינו - האם כל מה שאמר אינו בדיית דברים מלבו אלא משל הקב"ה, אם לאו ח"ו... | + | "בתחילת פרשת שלח נאמר "שלח לך אנשים", ושואל רש"י מה זה "לך"? ומשיב: "'''לדעתך''', אני איני מצוה לך" לשלוח מרגלים לא"י באם אתה רוצה אתה יכול לשלוח. ורש"י ממשיך ומסביר מה הכוונה בזה - שכיון שאמר להם שזו ארץ טובה מאוד, אז לשם מה צריך לשלוח מרגלים בכלל? אלא שהי' העדר אמונה בה' מצד ישראל, בחושבם: האם אכן נכונים הדברים שהקב"ה כך אמר שזו ארץ זבת חלב ודבש, האם זה באמת כך או שצריך לחקור ולדרוש בזה... הרי לנו כאן שאלה של '''אמונה בה''''; וכשבאים לפרשת קרח שוב ישנה שאלה של אמונה. שכן, מה היתה טענתו של קרח על משה רבינו - "האם זה לא מספיק שלקחת בשביל אחיך אהרן את הכהונה ולעצמך את המלוכה, ועכשיו מי אתה לחלק עוד מינויים נוספים מי יהי' מה?"... עד שהפסוק צריך להגיד שמשה רבינו אמר לבנ"י שאם כמות כל האדם ימותון אלה, לא ה' שלחני. ואם '''בריאה''' (חדשה) יברא ה'... אז תדעו כי ה' שלחני. ולכאורה, טענתו ושאלתו של קרח היתה ע"ד אמינותו של משה רבינו - האם כל מה שאמר אינו בדיית דברים מלבו אלא משל הקב"ה, אם לאו ח"ו... |
"רואים, אם כן, שבפרשת שלח מדובר בשאלה של אמונה בה', ובפרשת קרח זו שאלה של אמונה במשה עבדו. | "רואים, אם כן, שבפרשת שלח מדובר בשאלה של אמונה בה', ובפרשת קרח זו שאלה של אמונה במשה עבדו. | ||
שורה 35: | שורה 35: | ||
"נשאלת השאלה: ידוע שאפילו בגנות בהמה טמאה לא דיבר הכתוב, ועאכו"כ בגנותם של בני אדם, והואיל וכך מתעוררת השאלה לאור הסיפורים שקראנו בפרשיות השבוע ובשבוע שעבר, במרגלים ובקרח. יתר מכן: ישנו הכלל של "מאי דהוה הוה", דהיינו, שמה שהי' הי'... וא"כ מה נוגע לנו - ובפרט באריכות יתר - כל פרטי הסיפורים של שילוח המרגלים ומחלוקת קורח? ומאידך, כיון שיש לנו כלל שכל מה שהתורה אומרת נוגע לנו היום, "תורה מלשון הוראה", וכמאמר הבעש"ט שכל מה שהתורה אומרת זה מדבר על היום, ו"התורה היא נצחית", א"כ, כשהתורה מספרת לנו על שתי מאורעות אלו - עלינו איפוא לקחת הוראה משתי הפרשיות הללו, והיא: שהגם שיתכנו מצבים מסויימים שאינם מובנים לנו, ולא ניתן להסביר מדוע עשה ה' ככה... מכל-מקום, אחרי ככלות הכל זהו כל הענין של 'אמונה', שדבר שלא שייך להבנה והשגה - צריכים להאמין בזה. שכן אף שמצד השכל אין הכרח לקבל את הדברים ובפירוש המוח לא מוכן לסבול זאת, הרי כאן נדרש מאתנו להאמין ולדעת כי הדברים באים מה', בין אם מבינים זאת ובין אם לאו. | "נשאלת השאלה: ידוע שאפילו בגנות בהמה טמאה לא דיבר הכתוב, ועאכו"כ בגנותם של בני אדם, והואיל וכך מתעוררת השאלה לאור הסיפורים שקראנו בפרשיות השבוע ובשבוע שעבר, במרגלים ובקרח. יתר מכן: ישנו הכלל של "מאי דהוה הוה", דהיינו, שמה שהי' הי'... וא"כ מה נוגע לנו - ובפרט באריכות יתר - כל פרטי הסיפורים של שילוח המרגלים ומחלוקת קורח? ומאידך, כיון שיש לנו כלל שכל מה שהתורה אומרת נוגע לנו היום, "תורה מלשון הוראה", וכמאמר הבעש"ט שכל מה שהתורה אומרת זה מדבר על היום, ו"התורה היא נצחית", א"כ, כשהתורה מספרת לנו על שתי מאורעות אלו - עלינו איפוא לקחת הוראה משתי הפרשיות הללו, והיא: שהגם שיתכנו מצבים מסויימים שאינם מובנים לנו, ולא ניתן להסביר מדוע עשה ה' ככה... מכל-מקום, אחרי ככלות הכל זהו כל הענין של 'אמונה', שדבר שלא שייך להבנה והשגה - צריכים להאמין בזה. שכן אף שמצד השכל אין הכרח לקבל את הדברים ובפירוש המוח לא מוכן לסבול זאת, הרי כאן נדרש מאתנו להאמין ולדעת כי הדברים באים מה', בין אם מבינים זאת ובין אם לאו. | ||
− | "וזוהי ההוראה משתי הפרשיות: מפרשת שלח - שבאם הקב"ה מצוה אותנו, אפילו שיש לנו ספיקות בכך צריכים להאמין בזה; ובפרשת קרח התורה מוסיפה עוד - שלא רק אמונה חזקה בה' בלבד, אלא נדרשת גם האמונה במשה רבנו: שאם אתה רואה שהרבי אומר משהו או שהוא עושה משהו, הגם שיש לנו שאלות וספיקות, מ"מ זוהי סוג האמונה שצריכה להיות בנו! | + | "וזוהי ההוראה משתי הפרשיות: מפרשת שלח - שבאם הקב"ה מצוה אותנו, אפילו שיש לנו ספיקות בכך '''צריכים להאמין בזה'''; ובפרשת קרח התורה מוסיפה עוד - שלא רק אמונה חזקה בה' בלבד, אלא נדרשת גם האמונה במשה רבנו: שאם אתה רואה שהרבי אומר משהו או שהוא עושה משהו, הגם שיש לנו שאלות וספיקות, מ"מ זוהי סוג האמונה שצריכה להיות בנו! |
− | "דבר נוסף שרציתי להזכיר (בטרם נכנסים אנו לדיון שלשמו התאספנו הערב): ישנה שיחה של הרבי שליט"א, בה מסביר מה באמת היתה הטעות של המרגלים. שהרי התורה העידה כי "באותה שעה כשרים היו", ולא היו סתם אנשים (טובים) אלא מובחרים שבעם - ואיך קרה שסטו מהדרך? ומסביר הרבי: שכאשר משה רבנו נתן להם איזו שליחות, אין להם הרשות לשנות ממנה ואין להם גם הרשות להוסיף עלי' משהו! משה רבנו ביקש מהם לברר 'היש בה עץ אם אין', הוא לא ביקש מהם לחזור ולהגיד האם אפשר לכבוש את הארץ, בשביל זה הוא לא שלח אותם - הוא רק ביקש מהם מה שביקש. וכשחזרו - ראשית מסרו את הפרטים, כבקשתו של משה, ולאחמ"כ הוסיפו שהם חכמים ונותנים עצה שאי אפשר ללכת לא"י... עצם העובדה שהם שינו אות אחת מהשליחות שמסרו להם, כבר לא בסדר; ובשביל זה אנו סובלים עד עכשיו! | + | "דבר נוסף שרציתי להזכיר (בטרם נכנסים אנו לדיון שלשמו התאספנו הערב): ישנה שיחה של הרבי שליט"א, בה מסביר מה באמת היתה הטעות של המרגלים. שהרי התורה העידה כי "באותה שעה כשרים היו", ולא היו סתם אנשים (טובים) אלא '''מובחרים שבעם''' - ואיך קרה שסטו מהדרך? ומסביר הרבי: שכאשר משה רבנו נתן להם איזו שליחות, אין להם הרשות לשנות ממנה ואין להם גם הרשות להוסיף עלי' משהו! משה רבנו ביקש מהם לברר 'היש בה עץ אם אין', הוא לא ביקש מהם לחזור ולהגיד האם אפשר לכבוש את הארץ, בשביל זה הוא לא שלח אותם - הוא רק ביקש מהם מה שביקש. וכשחזרו - ראשית מסרו את הפרטים, כבקשתו של משה, ולאחמ"כ '''הוסיפו''' שהם חכמים ונותנים עצה שאי אפשר ללכת לא"י... עצם העובדה שהם שינו '''אות אחת''' מהשליחות שמסרו להם, כבר לא בסדר; ובשביל זה אנו סובלים עד עכשיו! |
− | "כשיש למישהו שליחות ממשה רבנו, צריך הוא למלא ולקיים את השליחות שניתנה לו. יש לך עצות? תשאל את משה רבינו באם הוא מוכן לשמוע את העצות שלך, אך את שליחותו מחוייב אתה לעשות! ובאם אתה משנה - באיזה אופן שרק יהי' - עד כמה שכוונתך טובה, הרי זה לא מה שמשה רבינו רוצה ממך ואתה מאבד את כל הכח של השליח, כפי שהרבי כותב בשיחה". | + | "כשיש למישהו שליחות ממשה רבנו, צריך הוא למלא ולקיים את השליחות שניתנה לו. יש לך עצות? תשאל את משה רבינו באם הוא מוכן לשמוע את העצות שלך, אך את שליחותו מחוייב אתה לעשות! ובאם אתה משנה - '''באיזה אופן שרק יהי'''' - עד כמה שכוונתך טובה, הרי זה לא מה שמשה רבינו רוצה ממך ואתה מאבד את כל הכח של השליח, כפי שהרבי כותב בשיחה". |
* * * | * * * | ||
שורה 47: | שורה 47: | ||
"כשהרבי הי' באוהל בכ"ז אדר, אני ובנימין קליין הגענו לשם [בנוסף על ק. שהי' שם בשעת מעשה], ואני הייתי באמבולנס שהחזיר את הרבי ל-770, והייתי בקשר טלפוני עם כל הרופאים ולכולם היתה אותו דיעה שצריך להבהיל את הרבי מיד או לביה"ר 'קארנעל' או ל'הר סיני', אבל עניתי להם שלנו יש רבי ואיננו עושים שום דבר מבלי הסכמת הרבי! שאלתי את הרבי ואמרתי לו שהדוקטור'ס אומרים (הזכרתי את ווייס, רעזניק וטישהאלץ) שהם מרגישים שהרבי מוכרח ללכת לביה"ר, והרבי עוד הי' לו יכולת הדיבור ואמר 'ניין'! (לא) ואמרתי: זאת אומרת שהולכים הביתה?! והרבי אמר 'יע'! (כן). שאלתי "באם הרבי רוצה ללכת לביתו ב'פרעזידנט סט'" והרבי ענה 'ניין'!. "הרבי רוצה ללכת ל-770?" והרבי השיב: 'יע'! הערתי שהרבי לא יוכל ללכת ויצטרכו לשאת אותו, ויהיו מאות או אלפי אנשים בחוץ..., ושאלתי שוב: "ז"א שהולכים ל-770 ולא לפרעזידנט סט'?!" והרבי ענה 'יע'! אם-כן, מהרגע הראשון הרבי קבע את ההחלטות! | "כשהרבי הי' באוהל בכ"ז אדר, אני ובנימין קליין הגענו לשם [בנוסף על ק. שהי' שם בשעת מעשה], ואני הייתי באמבולנס שהחזיר את הרבי ל-770, והייתי בקשר טלפוני עם כל הרופאים ולכולם היתה אותו דיעה שצריך להבהיל את הרבי מיד או לביה"ר 'קארנעל' או ל'הר סיני', אבל עניתי להם שלנו יש רבי ואיננו עושים שום דבר מבלי הסכמת הרבי! שאלתי את הרבי ואמרתי לו שהדוקטור'ס אומרים (הזכרתי את ווייס, רעזניק וטישהאלץ) שהם מרגישים שהרבי מוכרח ללכת לביה"ר, והרבי עוד הי' לו יכולת הדיבור ואמר 'ניין'! (לא) ואמרתי: זאת אומרת שהולכים הביתה?! והרבי אמר 'יע'! (כן). שאלתי "באם הרבי רוצה ללכת לביתו ב'פרעזידנט סט'" והרבי ענה 'ניין'!. "הרבי רוצה ללכת ל-770?" והרבי השיב: 'יע'! הערתי שהרבי לא יוכל ללכת ויצטרכו לשאת אותו, ויהיו מאות או אלפי אנשים בחוץ..., ושאלתי שוב: "ז"א שהולכים ל-770 ולא לפרעזידנט סט'?!" והרבי ענה 'יע'! אם-כן, מהרגע הראשון הרבי קבע את ההחלטות! | ||
− | "כשהרבי הי' כבר בחדרו הק' ודיברו על תרופה זו או אחרת, אני אישית דיברתי עם הרבי ולפני שהרופאים באו להחלטה סופית ולביצוע ההחלטה היו צריכים לשאול את הרבי והי' תלוי בהסכמתו לקחת התרופה או לא. וכך זה נמשך עד היום, במשך ה-15 או 16 חדשים האחרונים, ששום תרופה לא ניתנת לרבי מבלי הסכמתו. אמנם, היו רגעים שהרופאים הרגישו שצריכים לעשות דברים מסויימים אפילו באם זה נגד רצונו של הרבי - אך אנו לא הרשינו זאת. אמרנו שהרבי לוקח את האחריות על כתפיו האישיות ולא הרשינו לרופאים לעשות את הדברים הללו, אלא א"כ הרבי אישר אותם. | + | "כשהרבי הי' כבר בחדרו הק' ודיברו על תרופה זו או אחרת, אני אישית דיברתי עם הרבי ולפני שהרופאים באו להחלטה סופית ולביצוע ההחלטה היו צריכים לשאול את הרבי והי' תלוי בהסכמתו לקחת התרופה או לא. וכך זה נמשך עד היום, במשך ה-15 או 16 חדשים האחרונים, ששום תרופה לא ניתנת לרבי מבלי הסכמתו. אמנם, היו רגעים שהרופאים הרגישו שצריכים לעשות דברים מסויימים אפילו באם זה נגד רצונו של הרבי - '''אך אנו לא הרשינו זאת'''. אמרנו שהרבי לוקח את האחריות על כתפיו האישיות ולא הרשינו לרופאים לעשות את הדברים הללו, אלא א"כ הרבי אישר אותם. |
"כשהרבי הוצרך לעשות ניתוח, נכנס אל הרבי, באותו לילה, ד"ר הירשמן והסביר את המצב ואמר שאין דרך אחרת, מלבד הדרך היחידה: לנסוע לביה"ר - והרבי הסכים. ידענו והודענו בפירוש להירשמן כי אם הרבי אומר לא, אנו לא זזים... שוב - שום דבר לא נעשה מבלי הסכמת הרבי. | "כשהרבי הוצרך לעשות ניתוח, נכנס אל הרבי, באותו לילה, ד"ר הירשמן והסביר את המצב ואמר שאין דרך אחרת, מלבד הדרך היחידה: לנסוע לביה"ר - והרבי הסכים. ידענו והודענו בפירוש להירשמן כי אם הרבי אומר לא, אנו לא זזים... שוב - שום דבר לא נעשה מבלי הסכמת הרבי. | ||
שורה 71: | שורה 71: | ||
"גם ד"ר וייס וד"ר טישהאלץ, ד"ר רעזניק, ד"ר רוזן וד"ר פלדמן מחזיקים כך. | "גם ד"ר וייס וד"ר טישהאלץ, ד"ר רעזניק, ד"ר רוזן וד"ר פלדמן מחזיקים כך. | ||
− | "ונוסף על כך: בא' הפעמים כשסירב הרבי לצאת לתפילת מנחה, לא הבנתי מדוע: לפנ"כ לא היו הפרעות מיוחדת והרבי הי' במנוחה, והרבי כבר אחז לאחר אמירת קרבנות וכל מה שנשאר הוא שהרבי יצא לחדרון כדי להתפלל, והנה הרבי ענה 'לא'!... אז שאלתי באם הרבי מחכה למענה על הדיבור שהי' לי איתו לפני מנחה, והרבי ענה 'כן'! לפני מנחה הייתי בקודש פנימה והרבי סימן משהו, ולקח לי איזה זמן עד שהבנתי למה ירמזו הדברים. לאחמ"כ שאלתי את הרבי אולי הוא מתכוין שהרופאים המקומיים מטרידים אותו יותר מדאי, והרבי ענה 'כן'! המשכתי לשאול האם שהרופאים יתחילו לבקר בחדר פחות, והרבי ענה 'כן'! | + | "ונוסף על כך: בא' הפעמים כשסירב הרבי לצאת לתפילת מנחה, לא הבנתי מדוע: לפנ"כ לא היו הפרעות מיוחדת והרבי הי' במנוחה, והרבי כבר אחז לאחר אמירת קרבנות וכל מה שנשאר הוא שהרבי יצא לחדרון כדי להתפלל, והנה הרבי ענה 'לא'!... אז שאלתי באם הרבי מחכה למענה על הדיבור שהי' לי איתו לפני מנחה, והרבי ענה ''''כן''''! לפני מנחה הייתי בקודש פנימה והרבי סימן משהו, ולקח לי איזה זמן עד שהבנתי למה ירמזו הדברים. לאחמ"כ שאלתי את הרבי אולי הוא מתכוין שהרופאים המקומיים מטרידים אותו יותר מדאי, והרבי ענה 'כן'! המשכתי לשאול האם שהרופאים יתחילו לבקר בחדר פחות, והרבי ענה 'כן'! |
"אז הקשיתי: הרי הם צריכים לראות מה שקורה? | "אז הקשיתי: הרי הם צריכים לראות מה שקורה? | ||
שורה 79: | שורה 79: | ||
"אז מי שולט במצב: אני? הרופאים? או הרבי עצמו?!... | "אז מי שולט במצב: אני? הרופאים? או הרבי עצמו?!... | ||
− | "איך הרבי מתפקד עכשיו? | + | "'''איך הרבי מתפקד עכשיו?''' |
"כפי שכולנו יודעים, לדאבוננו, הרבי לא מדבר ברור לע"ע. האם העובדה שהרבי לא מדבר ברור, זוהי בגלל שהוא לא יכול לדבר - נושא זה נמצא כעת בדיון בין הרופאים: תחושתם של הרבה מהרופאים היא שהרבי כן יכול לדבר כשהוא רוצה, וההוכחה הכי טובה לכך היא, שכשהרבי נשאל לחזור על מילים מסויימים הוא חוזר עליהם וכל מילה מאוד ברורה. | "כפי שכולנו יודעים, לדאבוננו, הרבי לא מדבר ברור לע"ע. האם העובדה שהרבי לא מדבר ברור, זוהי בגלל שהוא לא יכול לדבר - נושא זה נמצא כעת בדיון בין הרופאים: תחושתם של הרבה מהרופאים היא שהרבי כן יכול לדבר כשהוא רוצה, וההוכחה הכי טובה לכך היא, שכשהרבי נשאל לחזור על מילים מסויימים הוא חוזר עליהם וכל מילה מאוד ברורה. | ||
שורה 107: | שורה 107: | ||
"הבה נזכור את מה שדיברנו בתחילה, בשייכותם של שתי הפרשיות שלח וקורח: בענין האמונה! ההרגשה שלי היא כי צריכים לחזק את האמונה באותו רבי שהי' לנו במשך ה-40 שנה, אשר, עם המגבלות הפיזיות שלו אין שום מגרעת כל שהיא מפעולותיו משך כל ה-40 שנה, בלי להתחשב עם כך שהוא לא יכול - לעת-עתה - לחלק בידיו את הדולרים, ובלי להתחשב בכך שהוא לא יכול לעמוד על רגל ימין שלו, ובלי להתחשב בכך שהוא לא יכול לדבר - הוא פועל! כמובן שאנו לא מסתפקים בזה, ואנו לא נרפה מהקב"ה כלל וכלל. | "הבה נזכור את מה שדיברנו בתחילה, בשייכותם של שתי הפרשיות שלח וקורח: בענין האמונה! ההרגשה שלי היא כי צריכים לחזק את האמונה באותו רבי שהי' לנו במשך ה-40 שנה, אשר, עם המגבלות הפיזיות שלו אין שום מגרעת כל שהיא מפעולותיו משך כל ה-40 שנה, בלי להתחשב עם כך שהוא לא יכול - לעת-עתה - לחלק בידיו את הדולרים, ובלי להתחשב בכך שהוא לא יכול לעמוד על רגל ימין שלו, ובלי להתחשב בכך שהוא לא יכול לדבר - הוא פועל! כמובן שאנו לא מסתפקים בזה, ואנו לא נרפה מהקב"ה כלל וכלל. | ||
− | "דומני שהרב סימפסאן סיפר לכם את הסיפור שסיפרתי לו על מה שקרה לפני שבוע במדינת בלגי' - הסיפור עם מפתח העיר: ביו"ד אל"ף ניסן היתה כתבה בעיתון של בריסל והכותרת היתה - המפתח של העיר ניתן לאדם מיוחד. ראש העירי' מעולם לא נתן את המפתח של העיר כי אם לאדם אחד: "מלך בלגי'", ועתה, המקבל השני, להבדיל אלף אלפי הבדלות, הי' הרבי שליט"א. האנשים הללו הוזמנו לראש העיר והוא עשה מכך סיפור שלם, עם תמונות כמובן, איך שהוא מוסר לרבי את המפתח. אלו התקשרו אלי וביקשוני שהיות ומדובר באירוע מיוחד - באם אפשר שאנשים אלו יכנסו ויתנו את המפתח לרבי 'אישית', ולא דרך המזכירות? בתגובה עניתי שאשאל את הרבי, ואקווה שאוכל לקבל את הסכמתו לכך. נכנסתי לרבי ושאלתי אותו והרבי ענה 'כן'! | + | "דומני שהרב סימפסאן סיפר לכם את הסיפור שסיפרתי לו על מה שקרה לפני שבוע במדינת בלגי' - הסיפור עם מפתח העיר: ביו"ד אל"ף ניסן היתה כתבה בעיתון של בריסל והכותרת היתה - '''המפתח של העיר ניתן לאדם מיוחד'''. ראש העירי' מעולם לא נתן את המפתח של העיר כי אם לאדם אחד: "מלך בלגי'", ועתה, המקבל השני, להבדיל אלף אלפי הבדלות, הי' הרבי שליט"א. האנשים הללו הוזמנו לראש העיר והוא עשה מכך סיפור שלם, עם תמונות כמובן, איך שהוא מוסר לרבי את המפתח. אלו התקשרו אלי וביקשוני שהיות ומדובר באירוע מיוחד - באם אפשר שאנשים אלו יכנסו ויתנו את המפתח לרבי 'אישית', ולא דרך המזכירות? בתגובה עניתי שאשאל את הרבי, ואקווה שאוכל לקבל את הסכמתו לכך. נכנסתי לרבי ושאלתי אותו והרבי ענה 'כן'! |
"המשלחת הגיעה בליל שלישי העבר, וחבריה חיכו משעה 1:00 אחר הצהרים עד 7:00 בערב, לאחר שהרבי לא יצא למנחה באותו יום... הם לא זזו מהמשרד 'כמלוא אינטש', כדי להיות מוכנים לרגע שהרבי יצא - הם רוצים להיות שם! אני אמרתי להם שהם יכולים ללכת הביתה ולאכול ארוחת ערב, ולחזור בשעה 9:00, בתקוה שהרבי יצא למעריב "ואז תהי' לכם הזדמנות למסור את המפתח". שאלתי את הרבי שנית לפני ערבית, והרבי ענה "כן", ושני אברכים נכנסו לרבי, והניחו את המפתח והתמונות (איך שראש העיר מוסר את המפתח) על השולחן. הרבי הרים את התמונות והסתכל על כל תמונה ואח"כ הניחם בתוך המעטפה. לאחמ"כ הציגו את המפתח, וא' מהם אמר שהרבי נהג תמיד לומר שכשמוסרים את המפתח ז"א שהמקבל נעשה בעה"ב על העיר..., והרבי אמר 'אמן'! | "המשלחת הגיעה בליל שלישי העבר, וחבריה חיכו משעה 1:00 אחר הצהרים עד 7:00 בערב, לאחר שהרבי לא יצא למנחה באותו יום... הם לא זזו מהמשרד 'כמלוא אינטש', כדי להיות מוכנים לרגע שהרבי יצא - הם רוצים להיות שם! אני אמרתי להם שהם יכולים ללכת הביתה ולאכול ארוחת ערב, ולחזור בשעה 9:00, בתקוה שהרבי יצא למעריב "ואז תהי' לכם הזדמנות למסור את המפתח". שאלתי את הרבי שנית לפני ערבית, והרבי ענה "כן", ושני אברכים נכנסו לרבי, והניחו את המפתח והתמונות (איך שראש העיר מוסר את המפתח) על השולחן. הרבי הרים את התמונות והסתכל על כל תמונה ואח"כ הניחם בתוך המעטפה. לאחמ"כ הציגו את המפתח, וא' מהם אמר שהרבי נהג תמיד לומר שכשמוסרים את המפתח ז"א שהמקבל נעשה בעה"ב על העיר..., והרבי אמר 'אמן'! | ||
"לאחר שיצאו, סיפרו כי ראו את הרבי בריא, ותמיהתם - "מדוע אינכם יוצאים לעולם ואומרים לכול שיש לכם רבי בריא"?... יצויין שאנשים אלו נהגו לבוא לקבל דולרים מהרבי בימי ראשון, ואמרו ששום דבר אצל הרבי לא השתנה; לא עיניו, לא המבט שלו ולא הפנים!" | "לאחר שיצאו, סיפרו כי ראו את הרבי בריא, ותמיהתם - "מדוע אינכם יוצאים לעולם ואומרים לכול שיש לכם רבי בריא"?... יצויין שאנשים אלו נהגו לבוא לקבל דולרים מהרבי בימי ראשון, ואמרו ששום דבר אצל הרבי לא השתנה; לא עיניו, לא המבט שלו ולא הפנים!" | ||
+ | |||
+ | חלקו השני של הנאום: | ||
+ | |||
+ | "אחלק את הנאום על הבריאות של הרבי ל-4 חלקים. החלק של הסטרוק, החלק התפקודי, סטאטוס, ומהי ההוראה בפועל: | ||
+ | |||
+ | "תחילה אתייחס בדבריי אל הצוות הרפואי שיש לרבי שליט"א. | ||
+ | |||
+ | "קודם כל, כולנו יודעים שלפני 15 שנה, בתשל"ח, אירע לרבי התקף לב, והיו לנו גדולי הרופאים הקרדיולוגים שטיפלו ברבי. ראשון המגיעים הי' הד"ר לייב טישהאלץ, ראש מחלקת הקרדיולוגי' בביה"ר הר סיני. אחריו הגיע הד"ר איירו ווייס משיקאגו, וכאשר נדרש לחזור לביתו, הביא איתו את הד"ר רעזניק. כשקרה המאורע של כ"ז אדר, התקשרנו לשלושת הרופאים הנ"ל. ד"ר רעזניק וד"ר פלדמן היו כבר במקום כשהרבי הגיע ל-770. | ||
+ | |||
+ | "נוסף לשלושת הרופאים הללו, יש לנו את הד"ר שלום הירשמאן, שהוא יו"ר המחלקה לאינפעקצי' ב'הר סיני', ונוסף על כל אלה הביאו, כמובן, את הרופאים מקראון הייטס, ד"ר רוזן וד"ר פלדמן. ששת הרופאים הללו נחשבים לצוות הפנימי שאחראים ישירות בריאותו של הרבי. | ||
+ | |||
+ | "נוסף לכך, יש לנו גם 3 רופאים-נוירולוגים בעלי שם עולמי, שנמצאים בקשר מתמיד אתנו - ד"ר ג.פ. מור; ד"ר קפלן מבוסטון; והשלישי (שהגיע לאחרונה) - ד"ר בארני בארנט, ובנוסף אליהם יש גם הד"ר המומחה מצרפת, מר 'גוטיע', שהוא תמיד בקשר עם ד"ר מור. זאת אומרת, שיש לנו 4 נוירולוגים בעלי שם עולמי, שמעורים היטב בענינים. | ||
+ | |||
+ | "כמו"כ יש לנו מומחה בשם איליי בונדי, וכן יש לנו מומחה לתזונה ששמו נחמן שווארץ. אגב, אשתו עבדה יחד עם יו"ר המחלקה בביה"ר 'הר סיני' על פרוייקטים מיוחדים, והיא עצמה יש לה נסיון בהכנת אוכל דיאטטי, והיא ובעלה עובדים ביחד עם ר' שלום שי' גאנזבורג על התזונה של הרבי. | ||
+ | |||
+ | "יש לנו גם מומחה לטיפול ברגל - ד"ר גולדשטיין מבארא פארק. | ||
+ | |||
+ | "נוסף לכך יש לנו עוד כמה יועצים, וביניהם - פרופסור בשם בוש, ועוד כמה רופאים. | ||
+ | |||
+ | "ועתה נעבור לפיזיותרפי': יש לנו מומחה עולמי לטערפי' של הדיבור, שהוא בעצמו גם נוירולוג ושמו ד"ר אלברט, מבוסטון. הלה ראה את הרבי שלוש-ארבע פעמים והוא תמיד בקשר איתי בנוגע לספי'ץ טערפי', ודרכו הגיעו לכאן עוד כמה רופאים שבאו לעבוד על הדיבור של הרבי. | ||
+ | |||
+ | "נמצא איתנו בקשר גם ד"ר ליברמן, שהוא מאוד טוב בשביל פיזיקעל-טערפי', וכן יש לנו את ד"ר ג'ו מייספילד, ועכשיו ד"ר אופיר שמגיע לכאן מחר. | ||
+ | |||
+ | "ובשתי מילים: יש לנו קבוצה של מומחים שנמצאים בקשר תמידי אחד עם השני, ולפעמים יש 'קאנפריענץ-קול' (ועידה טלפונית) של כל הרופאים, יחד עם המזכירות. | ||
+ | |||
+ | "ובכללות יש לנו 3 רופאים שהם בעיקר אחראים על מצב הבריאות היום-יומי של הרבי: ד"ר טישהאלץ, ד"ר רוזן וד"ר פלדמן. ד"ר רוזן נמצא בקשר תמידי עם כל שאר הרופאים, ולכל הפחות פעם בשבועיים יודעים כל שאר הרופאים על מה שקורה. | ||
+ | |||
+ | "'''מי יוזם את ההחלטות ואיך הן מתקבלות?''' | ||
+ | |||
+ | "בכללות - הרופאים הגדולים הם שיוזמים ומקבלים את ההחלטה בינם לבין עצמם, לאחר דיון מאוד מפורט בענין. ואם יש נקודה שדורשת דעת מומחה, לדוגמא: נוירולוגי' - הם מתקשרים או לכל שלושת הנוירולוגים, או לכה"פ לאחד מהם, ומתייעצים אתם. אם הדבר שייך למחלקת התזונה - מתקשרים למומחה לעניני תזונה, וכן אם ישנה שייכות לטרעפי - מתקשרים למומחה בתחום זה. ובמילים פשוטות: ההחלטות מתקבלות בכללות ע"י שלושת הרופאים האלה, '''אחרי''' התייעצות עם שאר הרופאים, כך שכולם נמצאים בענינים! | ||
+ | |||
+ | "'''איפה המזכירות בתמונה?''' | ||
+ | |||
+ | ובכן: להוי ידוע כי אף פעם, במשך כל הזמן הזה, לא החליט מישהו מהמזכירות איזה טיפול רפואי ואיזה טיפול מעדיציני יקבל הרבי. לפעמים אנו מעלים דיעות אישיות, ובכך אין שום פסול... שהרי גם הרופאים מודים ואומרים שלפעמים טוב וכדאי לשמוע ממישהו שאינו רופא - אבל הם, הרופאים, אלו שמקבלים את ההחלטות, ואנו רק נותני עצות, שמסייעות, לא פעם, בידי הרופאים לעשות את ההחלטה שלהם. | ||
+ | |||
+ | "'''היכן הרבי בענינים?'''" | ||
+ | |||
+ | הרב גרונר סיפר את השתלשלות האירועים מכ"ז אדר - כפי שהתפרסם בשבוע שעבר, גליון 53 - ולאחר מכן המשיך: | ||
+ | |||
+ | "מבחינה פיזית הרבי אותו דבר כמו מקודם! חוץ מהמגבלות שאותם אנו רואים..., ובודאי שכרבי פועל הוא כמקודם: הרבי עוזר לאנשים בכל דרך וכל ההמשכות וכו', אלא שאנו צריכים להתחזק באמונתנו. | ||
+ | |||
+ | "ברור שצריכים וחייבים אנו לזעוק ולבקוע רקיעים למען בריאותו של הרבי, שיחזור לאיתנו כמקודם ועוד יותר - ע"י שנוסיף בלימוד התורה וקיום המצוות. | ||
+ | |||
+ | "צלצלתי לכמה מאנ"ש ושאלתי מדוע הפסיקו לומר תהלים כפי שהי' קודם? האם אתה רואה את הרבי כבר מתוועד? האם הרבי מחלק דולרים? האם הרבי נוסע לאוהל כמקודם? מדוע שותקים? מדוע שבעי רצון ממה שיש - שיתאספו ויעשו מה שעשו לפני שישה חודשים! נכון שעלינו להודות לה' על הטוב אשר גמלנו עד עכשיו, אבל מאידך - צריכים אנו לומר להקב"ה שאיננו מסתפקים בזה ואנו צריכים רפואה שלימה ושהרבי יהי' בריא כמקודם, ועוד יותר. | ||
+ | |||
+ | "ואני מציע שיצא משהו מהכינוס הזה... שנשי חב"ד יקבלו על עצמן משהו בתחום זה, גם להשפיע על הגברים - כפי שהרבי מביא על מאמר חז"ל "איזו אשה כשרה - '''שעושה''' רצון בעלה", שפועלת את הרצון של בעלה..., ולפועל - שיאמרו תהלים ויתחזקו בקיום המצוות. | ||
+ | |||
+ | "נזכר אני בסיפור: היו שנים שהרבי נהג להיכנס בעצמו למזכירות ולקחת את הדואר שהגיע, כי הרבי לא רצה להפריע לנו. אנו היינו כל הזמן במצב הכן, למקרה שהרבי יכנס פתאומית למשרד וישאל מה אנו עושים... בא' הפעמים הרבי נכנס וראה את המזכיר מינדל מדבר בטלפון, והרבי נעמד להקשיב ושמע איך שמינדל מסביר לאשה אחת שלמרות שהיא לא מבינה איך יעזרו לה דברי הרבי - היא צריכה לציית לדבריו! הרבי הפסיק אותו וביקש ממנו שימתין רגע, ושאל מה קורה כאן? מהי הבעי'? ומינדל הסביר שבעלה של האשה חולה במחלה הידועה, והיא כתבה לרבי על כך, וקיבלה תשובה שתדליק נרות בערב שבת, ותיתן לצדקה לפני הדלקת הנרות. "נו, ומה הבעי'?", שואל הרבי. "היא לא מבינה את הקשר שבגלל שהיא תדליק נרות בעלה יתרפא", הסביר מינדל. "ומה ניסית להסביר לה?" שואל הרבי. "אמרתי לה, שלך זה לא משנה, הרבי אמר להדליק נרות - תדליקי נרות". ואמר לו הרבי - "לא בגלל שהיא לא מבינה לכן המציאות אינה כך. תגיד לה שאם תדליק נרות יהיה לבעלה רפואה שלימה"! | ||
+ | |||
+ | "מכאן למדים אנו, שבאמת איננו רואים את ה'מכניקה' והקשר של הדברים, איך שע"י הדלקת הנרות הבעל מתרפא ממחלה חשוכת מרפא.... אבל הרבי רואה את הדברים, ולפיכך אמר להדליק נרות. וכפי שיודעים אנו את הוראותיו כאשר לזה מורה לבדוק את המזוזות, ולזה להוסיף במבצעים וכיו"ב - כי הוא רואה איך הדברים קשורים ועוזרים זה לזה. | ||
+ | |||
+ | "ואם מעוניינים אנו לעזור לרבי - צריכים אנו לעשות מה שהוא מלמד אותנו, וללא ספק תשתפר בריאותו של הרבי עד שיתרפא לגמרי. | ||
+ | |||
+ | "כולנו זוכרים שהרבי הי' מתוועד חמש, שש שעות, ואפילו תשע שעות..., ולאחר פטירת הרבנית נ"ע, הרבי נכנס להתוועדות ב-1:50 ובשעה 2:55 כבר בירך ברכה אחרונה! וכשזה קרה פעם נוספת, שאל אותי אברך: "לייבל, מה קרה?" וסיפרתי לו הסיפור שמובא בבני יששכר - שהרבי מציין אליו בלקו"ש - שבפרק הראשון שואל מדוע הולך החסיד לרבי, ובפרט בשבת? ומבאר שתפקידו של הרבי הוא, כמבואר בחומש, שמביא לחסיד את כל צרכיו בעוה"ז! | ||
+ | |||
+ | "הרבי מסביר בשם אדה"ז, שכשבנ"י באו למשה רבינו וביקשו בשר, פנה משה להקב"ה ואמר: "מאין לי בשר"? ומבאר אדה"ז שטענתו של משה היתה: מאין לי גשמיות? מילא אם בנ"י רוצים תורה - אני יכול למסור להם; אבל גשמיות לתת להם - מאין לי?! ועל כך ענה לו הקב"ה: "היד ה' תקצר"?, שמשה רבינו אחראי על כל צרכי בנ"י הן הגשמיים והן הרוחניים. וזהו רבי... | ||
+ | |||
+ | "והמשכתי ואמרתי לאברך, ששם (בבני יששכר) מבאר שבשלחן שבת כאשר הרבי יושב ומדבר, הרבי לא זורק רעיונות סתם, אלא הוא מסתכל בעולם ורואה מה חסר, ובדברי תורתו הוא משפיע מה' את הצרכים הגשמיים והרוחניים בזמן הזה. | ||
+ | |||
+ | "והוספתי ואמרתי: שכעת הרבי מדבר רק שעה אחת, הוי אומר: אחת מהשתיים - או שהוא השפיע בשעה זו את כל צרכי העולם, או כסיפור הידוע שהבעש"ט אמר פעם במוצאי ר"ה, שלמעלה לא שמעו בכלל את היצה"ר ולא התדיינו איתו כלל, ולכן הכל הלך בקלות ובמהירות..., ועד"ז כל הדלתות פתוחות והכל הלך במהירות; לפעמים הרבי רואה עוד מניעים ועיכובים והוא יושב עוד חצי שעה ועוד חצי שעה, עד שכל המניעות נעלמות! נמצאת למד שכשהרבי יושב שעה אחת, ה"ה נותן לנו הכל באותה שעה. | ||
+ | |||
+ | "וכיום, כשהרבי יושב במרפסת ומסתכל על הקהל, הוא רוצה לראות למה הקהל זקוק, ובאותם רגעים הוא ממשיך למטה את כל הענינים הנצרכים! זה שפעם הוא ישב שעה או יותר, גם לכך יש הסבר: ההבדל בין המצב של היום ופעם הוא כהבדל בין דיבור למחשבה, כמבואר בחסידות שמהחילוקים בין דיבור למחשבה, שהדיבור מוגבל ואילו במחשבה אפשר להקיף את הכל ברגע אחד; כיום הרבי פועל ע"י מחשבה, ולכן ברגע אחד הוא פועל הכל... כסיפור עם האריז"ל שישן בשבת ואמר לתלמידיו ש"לגלות את כל מה שראיתי בשעת השינה יקח לי שישים שנה" (או שמונים שנה - לפי גירסא אחרת), וכיון שהרבי פועל הכל על ידי מחשבה - אין צורך בשעות ארוכות ודקות ארוכות. | ||
+ | |||
+ | "לכן אני מרגיש שהרבי איתנו וממשיך ונותן לנו את כל מה שאנו זקוקים; אך אנו מצידינו צריכים לעשות הכל שלרבי תהי' רפואה שלימה". | ||
+ | |||
+ | הרב גרונר אף הוסיף והעיר בקשר לכך שחייבים להמשיך ולשלוח דוחו"ת כמו שהי' עד היום: "פעם הייתי נכנס "רק" פעמיים-שלוש ביום; היום קראתי לרבי 35 דק' מכתבים, וכשגמרתי הרבי אומר לי: "נו!" שאלתי האם הרבי מעוניין בעוד מכתבים, והרבי אמר כן, והלכתי והבאתי עוד חבילת מכתבים. הרבי מעוניין לדעת הכל ולשמוע הכל, והוא עונה על הכל, וכאשר הוא לא מעוניין - כמו שבעבר היו שאלות שהוא לא הי' מעוניין לענות אליהן - אזי הוא נד בראשו לסימן שהוא לא מעוניין לענות. | ||
+ | |||
+ | "ואני גם מציע: לא להאמין לשמועות! לא משנה מאין הם באים... רק באם שומעים מהרופאים או ממישהו שיודע בדיוק מה שנעשה, אזי יש סיבה לאימון. | ||
+ | |||
+ | "ונסיים בברכת רפואה שלימה לכ"ק אדמו"ר שליט"א - שיהי' בריא ושלם במאה אחוז וימשיך להתוועד איתנו ולחלק דולרים, ויתגלה כמלך המשיח תיכף ומיד ממש". |
גרסה אחרונה מ־16:56, 28 באוקטובר 2007
יום ראשון ח' תמוז
בשעה 2:15 נודע אודות תפילת מנחה, ובתוך דקות ספורות נכנס כ"ק אד"ש מה"מ לחדר המיוחד. קודם המנחה נכנס חתן לקבל הסידור מידו הק', וניצל את ההזדמנות של 'חתן דומה למלך' ובירך את כ"ק אד"ש מה"מ, ואד"ש מה"מ ענה לו בתנודת ראשו הק' ובשפתותיו הק' - אמן, כאשר בחוץ ממתינה קבוצה גדולה של מדריכי קעמפים וכו' לעבור ב'יחידות' ע"פ כ"ק אד"ש מה"מ. עוד לפני קדיש בתרא נראו פני קודשו של כ"ק אד"ש מה"מ, שהביט וסקר את ה'עולם' ממולו, הביט לש"ץ ולשמאלו, ולאחמ"כ בסיום הקדיש החל הקהל לנגן 'יחי', כאשר כעבור שניות ספורות סימן כ"ק אד"ש מה"מ לסגירת הוילון. בס"ה זכינו לדקה ורבע "לראות וליראות".
כאמור, עם סיום התפלה החלו לעבור ב'יחידות' על פתח חדרו הק', כאשר התור של הגברים הי' דרך הפתח של 770 מבפנים, כפי שנהגו בעת חלוקות הדולרים מלפנים..., הי' ניתן איפוא לראות את התמימים היקרים מתכוננים ל'יחידות' זו כשבידיהם ספרי תהלים וכו', מעין אוירה של פעם בחלוקות הדולרים...
כעבור כ-10 דק' נעצר התור מבעיות טכניות ולאחר משך זמן שאיש לא עבר ע"פ הרבי (למרות שקהל גדול עדיין (נאלץ ל)המתין...) חזר כ"ק אד"ש מה"מ לחדרו הק'.
הקהל שלא הספיק לעבור הי' מאוכזב, ובפרט כשחשבו שעצירתם באה עקב שלא הי' שייך לעבור אצל הרבי מסיבות לא טובות, ורק לאחר ששמעו שכ"ז הי' עקב ה'תקלה' הנ"ל נחה דעתם...
כפי ששמענו, כ"ק אד"ש מה"מ הביט על כאו"א. הוא ישב מחוץ למפתן הדלת כך שהעוברים יכלו לראות את הרבי עוד ממרחק רב. בין העוברים הי' הרב בנימין שי' גורודצקי שעבר בלויית בנו ש"ב שי'; כ"ק אד"ש מה"מ בירכו בהנדת ראשו הק' (חדי השמיעה אומרים אשר כ"ק אד"ש מה"מ ברכו ב"בשו"ט").
לתפילת ערבית נכנס כ"ק אד"ש מה"מ בשעה 9:00 ובסיום התפלה יצא אל המרפסת. הקהל ניגן 'יחי'... ומלך המשיח הביט וסקר את הקהל, ותוך כדי כך הניד קלות בראשו הק'. הי' זה גילוי קצרצר של 35 שניות, שבסיומם סימן לסגירת הוילון ויצא אל פתח חדרו הק', שם קיבל את שאר התמימים ל'יחידות' שנמשכה 2-3 דקות. בין העוברים הי' הרב שלמה שי' קונין שחוגג את חתונת בנו השבוע, והוא בירך את הרבי שבמהרה ממש יגלה כמלך המשיח בבריאות הנכונה וכו' וכו', וכ"ק אד"ש מה"מ חייך אליו והניד בראשו הק' (אמר אמן!).
א' מה'מנהגים' של החתנים בליובאוויטש, ובפרט לאחרונה, לחלק תשורה מיוחדת לבאי ומשתתפי השמחה. פעם הי' זה, כמעט קבוע, שיחת הק' המוגהת של אותו שבוע, שהתפרסמה לראשונה בשמחת-הנישואין; ובזמן האחרון, ובפרט לאחר כ"ז אדר..., עומלים החתנים על 'ליקוט' מיוחד של אוצרות מבית המלך, המתקבלים בסיפוק ובשמחה רבה בקרב המשתתפים, ובמיוחד תלמידי התמימים. גם בחתונה שהתקיימה הערב (מלמד - פינסון), חולקה 'תשורה' מיוחדת: "זורע צדקות מצמיח ישועות" - ליקוט מעובד של פנינים מחלוקת הדולרים, לרוב בליווי תמונות - משנת תשמ"ח ועד תשנ"ב, כשבפנים גם מדור מיוחד לעניני משיח.
- * *
כידוע, א' הערוצים שנפתחו לאחרונה בדרך הפרסום לביאת המשיח, הי' דרך משחקי הספורט... כפי שדווח על פעילותם של החבדניקי"ם מהצפון עם קבוצת הפועל גליל עליון שבעקבות הפירסום והכיסוי הרחב שניתן על-ידם לנושא המשיח, ניצחו ניצחון של הפתעה! כעת נערכים הרב בצלאל קופצי'ק וחבריו לנסיעה לאירופה... באם עד אז משיח ח"ו לא יבוא. ומי שסקרן לראות במו עיניו את ה'משיח משיח משיח' שחולל פלאות בספורט הישראלי, צופה - מחוץ ל-770 - בוידאו מיוחד מכל ה'מבצע'. הקהל, יש לציין, נרתם למשימה ומציע את עזרתו לקופצ'יק וחבריו "להגיע לאירופה"....
- * *
לאחר זמן רב, קיבל הקהל עידכון מפורט וארוך בדבר הנעשה פנימה, ביוזמתו של הרה"ח ר' יהודה לייב שי' גרונר, א' מחברי המזכירות, שדיבר באופן יוצא מן הכלל ביום ראשון כ"ד סיון. מפאת חשיבות הדברים ראינו לנכון להביא את דבריו ששיברו את אוזני המאזינים:
"הכלל הוא ש'פותחין בדבר מלכות' - באימרה של כ"ק מלכנו שליט"א.
"אתמול סיימנו פרשת שלח, והיום התחלנו ללמוד פרשת קרח, ומעניין שיש צד השווה בשתי הפרשיות הללו - ענין האמונה בה' ובמשה עבדו.
"בתחילת פרשת שלח נאמר "שלח לך אנשים", ושואל רש"י מה זה "לך"? ומשיב: "לדעתך, אני איני מצוה לך" לשלוח מרגלים לא"י באם אתה רוצה אתה יכול לשלוח. ורש"י ממשיך ומסביר מה הכוונה בזה - שכיון שאמר להם שזו ארץ טובה מאוד, אז לשם מה צריך לשלוח מרגלים בכלל? אלא שהי' העדר אמונה בה' מצד ישראל, בחושבם: האם אכן נכונים הדברים שהקב"ה כך אמר שזו ארץ זבת חלב ודבש, האם זה באמת כך או שצריך לחקור ולדרוש בזה... הרי לנו כאן שאלה של אמונה בה'; וכשבאים לפרשת קרח שוב ישנה שאלה של אמונה. שכן, מה היתה טענתו של קרח על משה רבינו - "האם זה לא מספיק שלקחת בשביל אחיך אהרן את הכהונה ולעצמך את המלוכה, ועכשיו מי אתה לחלק עוד מינויים נוספים מי יהי' מה?"... עד שהפסוק צריך להגיד שמשה רבינו אמר לבנ"י שאם כמות כל האדם ימותון אלה, לא ה' שלחני. ואם בריאה (חדשה) יברא ה'... אז תדעו כי ה' שלחני. ולכאורה, טענתו ושאלתו של קרח היתה ע"ד אמינותו של משה רבינו - האם כל מה שאמר אינו בדיית דברים מלבו אלא משל הקב"ה, אם לאו ח"ו...
"רואים, אם כן, שבפרשת שלח מדובר בשאלה של אמונה בה', ובפרשת קרח זו שאלה של אמונה במשה עבדו.
"וכד דייקת שפיר תמצא שכן הוא הסדר באמירת השירה בכל יום, בתפילת שחרית: (קודם) ויאמינו בה' (ואח"כ) ובמשה עבדו. ולכאורה, הי' צ"ל "וגם במשה עבדו", לאמור: כי מלבד האמונה בה' היתה להם גם אמונה במשה עבדו, שלכאורה אמונה זו אינה כדין האמונה בה', ומדוע נאמר בפירוש "ובמשה עבדו", שמכאן משמע שהאמונה במשה רבינו היא על אותו משקל האמונה בה'? אלא, כדברי המכילתא, הדבר בא ללמדנו שהאמונה בשניהם היא אכן אותה האמונה! היינו: מי שמאמין במשה רבינו ה"ז נחשב שהוא מאמין בה', ומי שלא מאמין במשה רבינו הריהו נחשב כלא מאמין בה' [אם זה לא הי' כתוב במכילתא הי' ניתן לומר שזהו 'חסידישע'ר פשט'ל'... אך כך כתוב במכילתא דר' ישמעאל שהי' מהתנאים].
"נשאלת השאלה: ידוע שאפילו בגנות בהמה טמאה לא דיבר הכתוב, ועאכו"כ בגנותם של בני אדם, והואיל וכך מתעוררת השאלה לאור הסיפורים שקראנו בפרשיות השבוע ובשבוע שעבר, במרגלים ובקרח. יתר מכן: ישנו הכלל של "מאי דהוה הוה", דהיינו, שמה שהי' הי'... וא"כ מה נוגע לנו - ובפרט באריכות יתר - כל פרטי הסיפורים של שילוח המרגלים ומחלוקת קורח? ומאידך, כיון שיש לנו כלל שכל מה שהתורה אומרת נוגע לנו היום, "תורה מלשון הוראה", וכמאמר הבעש"ט שכל מה שהתורה אומרת זה מדבר על היום, ו"התורה היא נצחית", א"כ, כשהתורה מספרת לנו על שתי מאורעות אלו - עלינו איפוא לקחת הוראה משתי הפרשיות הללו, והיא: שהגם שיתכנו מצבים מסויימים שאינם מובנים לנו, ולא ניתן להסביר מדוע עשה ה' ככה... מכל-מקום, אחרי ככלות הכל זהו כל הענין של 'אמונה', שדבר שלא שייך להבנה והשגה - צריכים להאמין בזה. שכן אף שמצד השכל אין הכרח לקבל את הדברים ובפירוש המוח לא מוכן לסבול זאת, הרי כאן נדרש מאתנו להאמין ולדעת כי הדברים באים מה', בין אם מבינים זאת ובין אם לאו.
"וזוהי ההוראה משתי הפרשיות: מפרשת שלח - שבאם הקב"ה מצוה אותנו, אפילו שיש לנו ספיקות בכך צריכים להאמין בזה; ובפרשת קרח התורה מוסיפה עוד - שלא רק אמונה חזקה בה' בלבד, אלא נדרשת גם האמונה במשה רבנו: שאם אתה רואה שהרבי אומר משהו או שהוא עושה משהו, הגם שיש לנו שאלות וספיקות, מ"מ זוהי סוג האמונה שצריכה להיות בנו!
"דבר נוסף שרציתי להזכיר (בטרם נכנסים אנו לדיון שלשמו התאספנו הערב): ישנה שיחה של הרבי שליט"א, בה מסביר מה באמת היתה הטעות של המרגלים. שהרי התורה העידה כי "באותה שעה כשרים היו", ולא היו סתם אנשים (טובים) אלא מובחרים שבעם - ואיך קרה שסטו מהדרך? ומסביר הרבי: שכאשר משה רבנו נתן להם איזו שליחות, אין להם הרשות לשנות ממנה ואין להם גם הרשות להוסיף עלי' משהו! משה רבנו ביקש מהם לברר 'היש בה עץ אם אין', הוא לא ביקש מהם לחזור ולהגיד האם אפשר לכבוש את הארץ, בשביל זה הוא לא שלח אותם - הוא רק ביקש מהם מה שביקש. וכשחזרו - ראשית מסרו את הפרטים, כבקשתו של משה, ולאחמ"כ הוסיפו שהם חכמים ונותנים עצה שאי אפשר ללכת לא"י... עצם העובדה שהם שינו אות אחת מהשליחות שמסרו להם, כבר לא בסדר; ובשביל זה אנו סובלים עד עכשיו!
"כשיש למישהו שליחות ממשה רבנו, צריך הוא למלא ולקיים את השליחות שניתנה לו. יש לך עצות? תשאל את משה רבינו באם הוא מוכן לשמוע את העצות שלך, אך את שליחותו מחוייב אתה לעשות! ובאם אתה משנה - באיזה אופן שרק יהי' - עד כמה שכוונתך טובה, הרי זה לא מה שמשה רבינו רוצה ממך ואתה מאבד את כל הכח של השליח, כפי שהרבי כותב בשיחה".
- * *
[לאחר דברי הפתיחה, הגיע המזכיר למשא המרכזי, בענין הבריאות ושאר הפרטים המסתעפים מזה, החל ממה שארע מאז כ"ז אדר והמצב המתמשך זה למע' מ-15 חודש].
"כשהרבי הי' באוהל בכ"ז אדר, אני ובנימין קליין הגענו לשם [בנוסף על ק. שהי' שם בשעת מעשה], ואני הייתי באמבולנס שהחזיר את הרבי ל-770, והייתי בקשר טלפוני עם כל הרופאים ולכולם היתה אותו דיעה שצריך להבהיל את הרבי מיד או לביה"ר 'קארנעל' או ל'הר סיני', אבל עניתי להם שלנו יש רבי ואיננו עושים שום דבר מבלי הסכמת הרבי! שאלתי את הרבי ואמרתי לו שהדוקטור'ס אומרים (הזכרתי את ווייס, רעזניק וטישהאלץ) שהם מרגישים שהרבי מוכרח ללכת לביה"ר, והרבי עוד הי' לו יכולת הדיבור ואמר 'ניין'! (לא) ואמרתי: זאת אומרת שהולכים הביתה?! והרבי אמר 'יע'! (כן). שאלתי "באם הרבי רוצה ללכת לביתו ב'פרעזידנט סט'" והרבי ענה 'ניין'!. "הרבי רוצה ללכת ל-770?" והרבי השיב: 'יע'! הערתי שהרבי לא יוכל ללכת ויצטרכו לשאת אותו, ויהיו מאות או אלפי אנשים בחוץ..., ושאלתי שוב: "ז"א שהולכים ל-770 ולא לפרעזידנט סט'?!" והרבי ענה 'יע'! אם-כן, מהרגע הראשון הרבי קבע את ההחלטות!
"כשהרבי הי' כבר בחדרו הק' ודיברו על תרופה זו או אחרת, אני אישית דיברתי עם הרבי ולפני שהרופאים באו להחלטה סופית ולביצוע ההחלטה היו צריכים לשאול את הרבי והי' תלוי בהסכמתו לקחת התרופה או לא. וכך זה נמשך עד היום, במשך ה-15 או 16 חדשים האחרונים, ששום תרופה לא ניתנת לרבי מבלי הסכמתו. אמנם, היו רגעים שהרופאים הרגישו שצריכים לעשות דברים מסויימים אפילו באם זה נגד רצונו של הרבי - אך אנו לא הרשינו זאת. אמרנו שהרבי לוקח את האחריות על כתפיו האישיות ולא הרשינו לרופאים לעשות את הדברים הללו, אלא א"כ הרבי אישר אותם.
"כשהרבי הוצרך לעשות ניתוח, נכנס אל הרבי, באותו לילה, ד"ר הירשמן והסביר את המצב ואמר שאין דרך אחרת, מלבד הדרך היחידה: לנסוע לביה"ר - והרבי הסכים. ידענו והודענו בפירוש להירשמן כי אם הרבי אומר לא, אנו לא זזים... שוב - שום דבר לא נעשה מבלי הסכמת הרבי.
- * *
"עד עכשיו דיברנו על דרך הטיפול ברבי, ועתה נעבור לתיפקודו של הרבי במשך ה-16 חדשים.
"תחילה אצטט מדברי הרופאים. כשאני מדבר על 'הרופאים', כוונתי אל הרופא 'גוטיע' מפאריז שלא ראה את הרבי, והגיע לרבי חודש לאחר ה'סטרוק' וחזר עוה"פ לרבי לפני 6-7 שבועות, ואני רוצה לצטט את המלים שהוא אמר לי, מילה במילה: "כשאני הייתי כאן לפני שנה, אני לא אמרתי לך את זה, אבל אני לא ציפיתי לחזור ולראות את הרבי במצבו הנוכחי. מה שאני רואה היום זה לא רק ההחלמה, אלא להשתמש במילה 'מצויין' זה לא מספיק... שהרבי יהי' בשליטה מלאה כשאני בדקתי אותו, מה שהוא כן הרשה לי לעשות ומה שהוא לא הרשה לי לעשות, ואיך שהוא הגיב אלי לשאלות שלי - לא הייתי חולם ע"ז לפני שנה. אתם לא יודעים איזה ניסים ארעו כאן!", ובכן, הרי לכם תגובתו של אחד שלא ראה את הרבי למע' משנה...
"נעבור לד"ר מור, שכל פעם כשהוא מגיע לרבי, ה"ה מוצא יותר ויותר שיפור והתקדמות. בפעם האחרונה שביקר כאן, הוא אמר לרבי: אני צריך להגיד לך משהו, שמתוך אלפי הפציינטים שראיתי במשך הקריירה שלי, בכל הגילים ובכל הסוגים, אתה אחד ויחיד: אתה התקדמת יותר ממה שאנו ציפינו...
"כשאנו חיפשנו נוירולוגים והגענו לד"ר מור, השאלות הראשונות שהוא שאל אותנו היו: האם הרבי עדיין צמוד למכונת הנשמה? וכמה זמן הוא לא הי' בהכרה?... אמרנו שהרבי הי' בלי הכרה רק לזמן קצר, ואף פעם לא הי' במצב של מחובר למכונת הנשמה (ל"ע), ואמר שהוא לא מאמין לנו!..., "כי כשאתה חושב על בן אדם שהוא בן 91 ויש לו כזה 'שבץ מוחי' כפי שתיארתם לנו, לא יתכן שהוא לא הי' צמוד למכונת הנשמה לפחות למשך שבוע או עשרה ימים, אם לא במצב יותר גרוע... של מחוסר הכרה".
"כשהד"ר מור הגיע לרבי בפעם הראשונה, הוא אמר שזה דבר שלא רואים, וכשהגיע, אמר ש"אתה עברת את הציפיות שלנו ואנו בטוחים שאתה תפתיע אותנו לטובה גם להבא".
"ובפרטיות יותר:
"לדבר אודות המצב של הרבי אפשר לחלק את זה לשני חלקים: יש את המצב הרפואי של בריאות הרבי, ויש את המצב הנוירולוגי.
"כשד"ר הירשמן הגיע, שאל אותו מאן-דהוא על המצב של הרבי, וענה שהרבי הוא אדם רוחני! הלה תמה ושאל: מה הפי'? ואמר לו הרופא: תראה לי מישהו בן 90 ומצב הבדיקות-דם שלו הוא כבן אדם בן 30... אני יכול לעבור על כל המצב הרפואי שלו ולהגיד שמבחינה רפואית הרבי בן אדם בריא, וכל מה שלא בסדר הוא רק מבחינה נוירולוגית.
"גם ד"ר וייס וד"ר טישהאלץ, ד"ר רעזניק, ד"ר רוזן וד"ר פלדמן מחזיקים כך.
"ונוסף על כך: בא' הפעמים כשסירב הרבי לצאת לתפילת מנחה, לא הבנתי מדוע: לפנ"כ לא היו הפרעות מיוחדת והרבי הי' במנוחה, והרבי כבר אחז לאחר אמירת קרבנות וכל מה שנשאר הוא שהרבי יצא לחדרון כדי להתפלל, והנה הרבי ענה 'לא'!... אז שאלתי באם הרבי מחכה למענה על הדיבור שהי' לי איתו לפני מנחה, והרבי ענה 'כן'! לפני מנחה הייתי בקודש פנימה והרבי סימן משהו, ולקח לי איזה זמן עד שהבנתי למה ירמזו הדברים. לאחמ"כ שאלתי את הרבי אולי הוא מתכוין שהרופאים המקומיים מטרידים אותו יותר מדאי, והרבי ענה 'כן'! המשכתי לשאול האם שהרופאים יתחילו לבקר בחדר פחות, והרבי ענה 'כן'!
"אז הקשיתי: הרי הם צריכים לראות מה שקורה?
"ולפני מנחה הרבי אמר "נו"... הרבי רצה לדעת האם כבר הוריתי לרופאים שיצמצמו נוכחות, אז אמרתי לרבי שלא ידעתי שצריך למסור להם את זה עוד לפני מנחה..., והבנתי שהרבי לא יצא עד שאני יודיע לרופאים. יצאתי והודעתי לרופאים, ולאחמ"כ דיווחתי לרבי שהוריתי לרופאים אלו ואלו, ואח"כ הרבי הסכים לצאת לתפילת מנחה.
"אז מי שולט במצב: אני? הרופאים? או הרבי עצמו?!...
"איך הרבי מתפקד עכשיו?
"כפי שכולנו יודעים, לדאבוננו, הרבי לא מדבר ברור לע"ע. האם העובדה שהרבי לא מדבר ברור, זוהי בגלל שהוא לא יכול לדבר - נושא זה נמצא כעת בדיון בין הרופאים: תחושתם של הרבה מהרופאים היא שהרבי כן יכול לדבר כשהוא רוצה, וההוכחה הכי טובה לכך היא, שכשהרבי נשאל לחזור על מילים מסויימים הוא חוזר עליהם וכל מילה מאוד ברורה.
"ד"ר טישהאלץ הי' כאן ביום שלישי שעבר, ושאל את הרבי: מה השם שלי? והרבי ענה: ד"ר טישהאלץ, בקול מאוד ברור וצלול.
"ושאלתי את הרבי באם הוא יכול להגיד את המילה 'מאנדיי' (יום שני) כפי שאני אומר את המילה הזאת, והרבי חזר על המילה מאוד ברור.
"כאמור, הרבה רופאים אומרים שהרבי יכול לדבר, אך אינו רוצה.
"אמנם, איך שלא יהי', כיצד הרבי מעביר את המסרים שלו? - הרבי מנענע בראשו, ומסמן עם הידיים והכתפיים.
"ואני רוצה לומר לכם: אני כבר עם הרבי מתשרי תש"ט, כאשר הרבי קרא לי לחדרו הק' ושאל אותי באם הייתי מסכים לעשות עבודות מסויימות עבורו בזמני החופשי, ומאז ב"ה אני ליד הרבי.
"ואח"כ כשהרבי נהי' רבי, אז בשבת הראשונה הוא ביקש ממני לעמוד לידו במקרה שתהי' לו שליחות מסויימת להטיל עלי, שאוכל לעשות אותה בעבורו...
"למה אני מספר את זה? כשאתה קרוב לבן אדם אתה רואה דברים מסויימים שאחרים לא רואים, ואני יכול להבטיח שמאז שארע המאורע הזה, ב-15 חדשים האחרונים, היו יותר מופתים אצל הרבי ממה שראינו במשך כל ה-40 שנה שלפנ"כ. מה שקורה כיום הוא לא להאמין: כל יום אנו מקבלים טלפונים מכל הארבע כנפות תבל, שהודות לניענוע של הרבי בראשו לכן או ללא, או עשי' עם הכתפיים - קרו דברים שלא היו מאמינים שיקרו!
"להביא לכם דוגמאות ממאורעות שקרו לאחרונה:
"אשה מצלצלת אלי לפני שבועיים וחצי מ'לונג-איילנד', ואומרת לי בערך כך: הר' גרונר, אני התקשרתי אליך לפני שבוע וביקשתי שתשיג עבורי ברכה מהרבי. ואמרתי: כן, אני זוכר! היתה לך בעי' שמצאו אצלך איזה גידול בגרון והרופאים החליטו שצריך לעשות ניתוח, ואת ביקשת ברכה מהרבי לבריאות, ולא שאלת את הרבי באם לעשות ניתוח או לא, אלא ביקשת ברכה, והמזכיר שלי (של הריל"ג) צלצל אליך בחזרה ואמר שהרבי נתן ברכה.
"כאן המשיכה האשה: אז בוא נספר לך מה שקרה אח"כ: ביום שלישי הייתי אצל הרופא עוה"פ, ורצו לבדוק אותי כדי להכין אותי לקראת הניתוח. הרופא מסתכל בגרון, ועומד ומסתכל ולא אומר מילה..., ואני שאלתי את הד"ר, מה קרה? והוא ענה: אני ב'הלם' ('שוק'). חשבתי לעצמי: מי יודע מה קרה, אולי זה נהי' יותר גרוע... והוא לא יכול לעשות את הניתוח, אז שאלתי אותו: תגיד, מה קרה? והוא אמר שזו הפעם הראשונה בקריירה שלו שהוא רואה כזה דבר..., ואני שואלת אותו מה ראית? והוא אומר שהגידול הצטמק! זה לא כפי שזה הי' קודם. הוא מחזיק בידו את הצילום שלפני שבוע, ואת הצילום של עכשיו, משווה אותם ומסתכל בגרון שלי ואומר: מה עשית? האם הלכת לרופא אחר? נתן לך איזה טיפול אחר? עניתי: "לא! כתבתי מכתב לראבאיי שניאורסאהן". "'אהאה', כתבת לרבאיי שניאורסאהן - אז נתת לי את המענה על שאלתי...".
"זהו רק אחד מני אלפים רבים של דברים ומופתים שנפעלים בברכותיו של כ"ק אדמו"ר שליט"א.
"הבה נזכור את מה שדיברנו בתחילה, בשייכותם של שתי הפרשיות שלח וקורח: בענין האמונה! ההרגשה שלי היא כי צריכים לחזק את האמונה באותו רבי שהי' לנו במשך ה-40 שנה, אשר, עם המגבלות הפיזיות שלו אין שום מגרעת כל שהיא מפעולותיו משך כל ה-40 שנה, בלי להתחשב עם כך שהוא לא יכול - לעת-עתה - לחלק בידיו את הדולרים, ובלי להתחשב בכך שהוא לא יכול לעמוד על רגל ימין שלו, ובלי להתחשב בכך שהוא לא יכול לדבר - הוא פועל! כמובן שאנו לא מסתפקים בזה, ואנו לא נרפה מהקב"ה כלל וכלל.
"דומני שהרב סימפסאן סיפר לכם את הסיפור שסיפרתי לו על מה שקרה לפני שבוע במדינת בלגי' - הסיפור עם מפתח העיר: ביו"ד אל"ף ניסן היתה כתבה בעיתון של בריסל והכותרת היתה - המפתח של העיר ניתן לאדם מיוחד. ראש העירי' מעולם לא נתן את המפתח של העיר כי אם לאדם אחד: "מלך בלגי'", ועתה, המקבל השני, להבדיל אלף אלפי הבדלות, הי' הרבי שליט"א. האנשים הללו הוזמנו לראש העיר והוא עשה מכך סיפור שלם, עם תמונות כמובן, איך שהוא מוסר לרבי את המפתח. אלו התקשרו אלי וביקשוני שהיות ומדובר באירוע מיוחד - באם אפשר שאנשים אלו יכנסו ויתנו את המפתח לרבי 'אישית', ולא דרך המזכירות? בתגובה עניתי שאשאל את הרבי, ואקווה שאוכל לקבל את הסכמתו לכך. נכנסתי לרבי ושאלתי אותו והרבי ענה 'כן'!
"המשלחת הגיעה בליל שלישי העבר, וחבריה חיכו משעה 1:00 אחר הצהרים עד 7:00 בערב, לאחר שהרבי לא יצא למנחה באותו יום... הם לא זזו מהמשרד 'כמלוא אינטש', כדי להיות מוכנים לרגע שהרבי יצא - הם רוצים להיות שם! אני אמרתי להם שהם יכולים ללכת הביתה ולאכול ארוחת ערב, ולחזור בשעה 9:00, בתקוה שהרבי יצא למעריב "ואז תהי' לכם הזדמנות למסור את המפתח". שאלתי את הרבי שנית לפני ערבית, והרבי ענה "כן", ושני אברכים נכנסו לרבי, והניחו את המפתח והתמונות (איך שראש העיר מוסר את המפתח) על השולחן. הרבי הרים את התמונות והסתכל על כל תמונה ואח"כ הניחם בתוך המעטפה. לאחמ"כ הציגו את המפתח, וא' מהם אמר שהרבי נהג תמיד לומר שכשמוסרים את המפתח ז"א שהמקבל נעשה בעה"ב על העיר..., והרבי אמר 'אמן'!
"לאחר שיצאו, סיפרו כי ראו את הרבי בריא, ותמיהתם - "מדוע אינכם יוצאים לעולם ואומרים לכול שיש לכם רבי בריא"?... יצויין שאנשים אלו נהגו לבוא לקבל דולרים מהרבי בימי ראשון, ואמרו ששום דבר אצל הרבי לא השתנה; לא עיניו, לא המבט שלו ולא הפנים!"
חלקו השני של הנאום:
"אחלק את הנאום על הבריאות של הרבי ל-4 חלקים. החלק של הסטרוק, החלק התפקודי, סטאטוס, ומהי ההוראה בפועל:
"תחילה אתייחס בדבריי אל הצוות הרפואי שיש לרבי שליט"א.
"קודם כל, כולנו יודעים שלפני 15 שנה, בתשל"ח, אירע לרבי התקף לב, והיו לנו גדולי הרופאים הקרדיולוגים שטיפלו ברבי. ראשון המגיעים הי' הד"ר לייב טישהאלץ, ראש מחלקת הקרדיולוגי' בביה"ר הר סיני. אחריו הגיע הד"ר איירו ווייס משיקאגו, וכאשר נדרש לחזור לביתו, הביא איתו את הד"ר רעזניק. כשקרה המאורע של כ"ז אדר, התקשרנו לשלושת הרופאים הנ"ל. ד"ר רעזניק וד"ר פלדמן היו כבר במקום כשהרבי הגיע ל-770.
"נוסף לשלושת הרופאים הללו, יש לנו את הד"ר שלום הירשמאן, שהוא יו"ר המחלקה לאינפעקצי' ב'הר סיני', ונוסף על כל אלה הביאו, כמובן, את הרופאים מקראון הייטס, ד"ר רוזן וד"ר פלדמן. ששת הרופאים הללו נחשבים לצוות הפנימי שאחראים ישירות בריאותו של הרבי.
"נוסף לכך, יש לנו גם 3 רופאים-נוירולוגים בעלי שם עולמי, שנמצאים בקשר מתמיד אתנו - ד"ר ג.פ. מור; ד"ר קפלן מבוסטון; והשלישי (שהגיע לאחרונה) - ד"ר בארני בארנט, ובנוסף אליהם יש גם הד"ר המומחה מצרפת, מר 'גוטיע', שהוא תמיד בקשר עם ד"ר מור. זאת אומרת, שיש לנו 4 נוירולוגים בעלי שם עולמי, שמעורים היטב בענינים.
"כמו"כ יש לנו מומחה בשם איליי בונדי, וכן יש לנו מומחה לתזונה ששמו נחמן שווארץ. אגב, אשתו עבדה יחד עם יו"ר המחלקה בביה"ר 'הר סיני' על פרוייקטים מיוחדים, והיא עצמה יש לה נסיון בהכנת אוכל דיאטטי, והיא ובעלה עובדים ביחד עם ר' שלום שי' גאנזבורג על התזונה של הרבי.
"יש לנו גם מומחה לטיפול ברגל - ד"ר גולדשטיין מבארא פארק.
"נוסף לכך יש לנו עוד כמה יועצים, וביניהם - פרופסור בשם בוש, ועוד כמה רופאים.
"ועתה נעבור לפיזיותרפי': יש לנו מומחה עולמי לטערפי' של הדיבור, שהוא בעצמו גם נוירולוג ושמו ד"ר אלברט, מבוסטון. הלה ראה את הרבי שלוש-ארבע פעמים והוא תמיד בקשר איתי בנוגע לספי'ץ טערפי', ודרכו הגיעו לכאן עוד כמה רופאים שבאו לעבוד על הדיבור של הרבי.
"נמצא איתנו בקשר גם ד"ר ליברמן, שהוא מאוד טוב בשביל פיזיקעל-טערפי', וכן יש לנו את ד"ר ג'ו מייספילד, ועכשיו ד"ר אופיר שמגיע לכאן מחר.
"ובשתי מילים: יש לנו קבוצה של מומחים שנמצאים בקשר תמידי אחד עם השני, ולפעמים יש 'קאנפריענץ-קול' (ועידה טלפונית) של כל הרופאים, יחד עם המזכירות.
"ובכללות יש לנו 3 רופאים שהם בעיקר אחראים על מצב הבריאות היום-יומי של הרבי: ד"ר טישהאלץ, ד"ר רוזן וד"ר פלדמן. ד"ר רוזן נמצא בקשר תמידי עם כל שאר הרופאים, ולכל הפחות פעם בשבועיים יודעים כל שאר הרופאים על מה שקורה.
"מי יוזם את ההחלטות ואיך הן מתקבלות?
"בכללות - הרופאים הגדולים הם שיוזמים ומקבלים את ההחלטה בינם לבין עצמם, לאחר דיון מאוד מפורט בענין. ואם יש נקודה שדורשת דעת מומחה, לדוגמא: נוירולוגי' - הם מתקשרים או לכל שלושת הנוירולוגים, או לכה"פ לאחד מהם, ומתייעצים אתם. אם הדבר שייך למחלקת התזונה - מתקשרים למומחה לעניני תזונה, וכן אם ישנה שייכות לטרעפי - מתקשרים למומחה בתחום זה. ובמילים פשוטות: ההחלטות מתקבלות בכללות ע"י שלושת הרופאים האלה, אחרי התייעצות עם שאר הרופאים, כך שכולם נמצאים בענינים!
"איפה המזכירות בתמונה?
ובכן: להוי ידוע כי אף פעם, במשך כל הזמן הזה, לא החליט מישהו מהמזכירות איזה טיפול רפואי ואיזה טיפול מעדיציני יקבל הרבי. לפעמים אנו מעלים דיעות אישיות, ובכך אין שום פסול... שהרי גם הרופאים מודים ואומרים שלפעמים טוב וכדאי לשמוע ממישהו שאינו רופא - אבל הם, הרופאים, אלו שמקבלים את ההחלטות, ואנו רק נותני עצות, שמסייעות, לא פעם, בידי הרופאים לעשות את ההחלטה שלהם.
"היכן הרבי בענינים?"
הרב גרונר סיפר את השתלשלות האירועים מכ"ז אדר - כפי שהתפרסם בשבוע שעבר, גליון 53 - ולאחר מכן המשיך:
"מבחינה פיזית הרבי אותו דבר כמו מקודם! חוץ מהמגבלות שאותם אנו רואים..., ובודאי שכרבי פועל הוא כמקודם: הרבי עוזר לאנשים בכל דרך וכל ההמשכות וכו', אלא שאנו צריכים להתחזק באמונתנו.
"ברור שצריכים וחייבים אנו לזעוק ולבקוע רקיעים למען בריאותו של הרבי, שיחזור לאיתנו כמקודם ועוד יותר - ע"י שנוסיף בלימוד התורה וקיום המצוות.
"צלצלתי לכמה מאנ"ש ושאלתי מדוע הפסיקו לומר תהלים כפי שהי' קודם? האם אתה רואה את הרבי כבר מתוועד? האם הרבי מחלק דולרים? האם הרבי נוסע לאוהל כמקודם? מדוע שותקים? מדוע שבעי רצון ממה שיש - שיתאספו ויעשו מה שעשו לפני שישה חודשים! נכון שעלינו להודות לה' על הטוב אשר גמלנו עד עכשיו, אבל מאידך - צריכים אנו לומר להקב"ה שאיננו מסתפקים בזה ואנו צריכים רפואה שלימה ושהרבי יהי' בריא כמקודם, ועוד יותר.
"ואני מציע שיצא משהו מהכינוס הזה... שנשי חב"ד יקבלו על עצמן משהו בתחום זה, גם להשפיע על הגברים - כפי שהרבי מביא על מאמר חז"ל "איזו אשה כשרה - שעושה רצון בעלה", שפועלת את הרצון של בעלה..., ולפועל - שיאמרו תהלים ויתחזקו בקיום המצוות.
"נזכר אני בסיפור: היו שנים שהרבי נהג להיכנס בעצמו למזכירות ולקחת את הדואר שהגיע, כי הרבי לא רצה להפריע לנו. אנו היינו כל הזמן במצב הכן, למקרה שהרבי יכנס פתאומית למשרד וישאל מה אנו עושים... בא' הפעמים הרבי נכנס וראה את המזכיר מינדל מדבר בטלפון, והרבי נעמד להקשיב ושמע איך שמינדל מסביר לאשה אחת שלמרות שהיא לא מבינה איך יעזרו לה דברי הרבי - היא צריכה לציית לדבריו! הרבי הפסיק אותו וביקש ממנו שימתין רגע, ושאל מה קורה כאן? מהי הבעי'? ומינדל הסביר שבעלה של האשה חולה במחלה הידועה, והיא כתבה לרבי על כך, וקיבלה תשובה שתדליק נרות בערב שבת, ותיתן לצדקה לפני הדלקת הנרות. "נו, ומה הבעי'?", שואל הרבי. "היא לא מבינה את הקשר שבגלל שהיא תדליק נרות בעלה יתרפא", הסביר מינדל. "ומה ניסית להסביר לה?" שואל הרבי. "אמרתי לה, שלך זה לא משנה, הרבי אמר להדליק נרות - תדליקי נרות". ואמר לו הרבי - "לא בגלל שהיא לא מבינה לכן המציאות אינה כך. תגיד לה שאם תדליק נרות יהיה לבעלה רפואה שלימה"!
"מכאן למדים אנו, שבאמת איננו רואים את ה'מכניקה' והקשר של הדברים, איך שע"י הדלקת הנרות הבעל מתרפא ממחלה חשוכת מרפא.... אבל הרבי רואה את הדברים, ולפיכך אמר להדליק נרות. וכפי שיודעים אנו את הוראותיו כאשר לזה מורה לבדוק את המזוזות, ולזה להוסיף במבצעים וכיו"ב - כי הוא רואה איך הדברים קשורים ועוזרים זה לזה.
"ואם מעוניינים אנו לעזור לרבי - צריכים אנו לעשות מה שהוא מלמד אותנו, וללא ספק תשתפר בריאותו של הרבי עד שיתרפא לגמרי.
"כולנו זוכרים שהרבי הי' מתוועד חמש, שש שעות, ואפילו תשע שעות..., ולאחר פטירת הרבנית נ"ע, הרבי נכנס להתוועדות ב-1:50 ובשעה 2:55 כבר בירך ברכה אחרונה! וכשזה קרה פעם נוספת, שאל אותי אברך: "לייבל, מה קרה?" וסיפרתי לו הסיפור שמובא בבני יששכר - שהרבי מציין אליו בלקו"ש - שבפרק הראשון שואל מדוע הולך החסיד לרבי, ובפרט בשבת? ומבאר שתפקידו של הרבי הוא, כמבואר בחומש, שמביא לחסיד את כל צרכיו בעוה"ז!
"הרבי מסביר בשם אדה"ז, שכשבנ"י באו למשה רבינו וביקשו בשר, פנה משה להקב"ה ואמר: "מאין לי בשר"? ומבאר אדה"ז שטענתו של משה היתה: מאין לי גשמיות? מילא אם בנ"י רוצים תורה - אני יכול למסור להם; אבל גשמיות לתת להם - מאין לי?! ועל כך ענה לו הקב"ה: "היד ה' תקצר"?, שמשה רבינו אחראי על כל צרכי בנ"י הן הגשמיים והן הרוחניים. וזהו רבי...
"והמשכתי ואמרתי לאברך, ששם (בבני יששכר) מבאר שבשלחן שבת כאשר הרבי יושב ומדבר, הרבי לא זורק רעיונות סתם, אלא הוא מסתכל בעולם ורואה מה חסר, ובדברי תורתו הוא משפיע מה' את הצרכים הגשמיים והרוחניים בזמן הזה.
"והוספתי ואמרתי: שכעת הרבי מדבר רק שעה אחת, הוי אומר: אחת מהשתיים - או שהוא השפיע בשעה זו את כל צרכי העולם, או כסיפור הידוע שהבעש"ט אמר פעם במוצאי ר"ה, שלמעלה לא שמעו בכלל את היצה"ר ולא התדיינו איתו כלל, ולכן הכל הלך בקלות ובמהירות..., ועד"ז כל הדלתות פתוחות והכל הלך במהירות; לפעמים הרבי רואה עוד מניעים ועיכובים והוא יושב עוד חצי שעה ועוד חצי שעה, עד שכל המניעות נעלמות! נמצאת למד שכשהרבי יושב שעה אחת, ה"ה נותן לנו הכל באותה שעה.
"וכיום, כשהרבי יושב במרפסת ומסתכל על הקהל, הוא רוצה לראות למה הקהל זקוק, ובאותם רגעים הוא ממשיך למטה את כל הענינים הנצרכים! זה שפעם הוא ישב שעה או יותר, גם לכך יש הסבר: ההבדל בין המצב של היום ופעם הוא כהבדל בין דיבור למחשבה, כמבואר בחסידות שמהחילוקים בין דיבור למחשבה, שהדיבור מוגבל ואילו במחשבה אפשר להקיף את הכל ברגע אחד; כיום הרבי פועל ע"י מחשבה, ולכן ברגע אחד הוא פועל הכל... כסיפור עם האריז"ל שישן בשבת ואמר לתלמידיו ש"לגלות את כל מה שראיתי בשעת השינה יקח לי שישים שנה" (או שמונים שנה - לפי גירסא אחרת), וכיון שהרבי פועל הכל על ידי מחשבה - אין צורך בשעות ארוכות ודקות ארוכות.
"לכן אני מרגיש שהרבי איתנו וממשיך ונותן לנו את כל מה שאנו זקוקים; אך אנו מצידינו צריכים לעשות הכל שלרבי תהי' רפואה שלימה".
הרב גרונר אף הוסיף והעיר בקשר לכך שחייבים להמשיך ולשלוח דוחו"ת כמו שהי' עד היום: "פעם הייתי נכנס "רק" פעמיים-שלוש ביום; היום קראתי לרבי 35 דק' מכתבים, וכשגמרתי הרבי אומר לי: "נו!" שאלתי האם הרבי מעוניין בעוד מכתבים, והרבי אמר כן, והלכתי והבאתי עוד חבילת מכתבים. הרבי מעוניין לדעת הכל ולשמוע הכל, והוא עונה על הכל, וכאשר הוא לא מעוניין - כמו שבעבר היו שאלות שהוא לא הי' מעוניין לענות אליהן - אזי הוא נד בראשו לסימן שהוא לא מעוניין לענות.
"ואני גם מציע: לא להאמין לשמועות! לא משנה מאין הם באים... רק באם שומעים מהרופאים או ממישהו שיודע בדיוק מה שנעשה, אזי יש סיבה לאימון.
"ונסיים בברכת רפואה שלימה לכ"ק אדמו"ר שליט"א - שיהי' בריא ושלם במאה אחוז וימשיך להתוועד איתנו ולחלק דולרים, ויתגלה כמלך המשיח תיכף ומיד ממש".