ח"י מרחשון תשנ"ג

יום שבת קודם ח"י מר-חשון פרשת וירא

לתפילת שחרת לא זכינו שכ"ק אד"ש מה"מ יצא, וב'הול' למעלה קיימו מנין נוסף לקריה"ת. כרבע שעה לאחר קריה"ת, סימן כ"ק אד"ש מה"מ שברצונו להתפלל תפילת מנחה, והגבאי (הרז"כ) יצא והודיע על כך. רובו של הקהל נשאר עדיין ב-770, וזכה להתפלל עם כ"ק אד"ש מה"מ.

בשעה 12:25 נכנס כ"ק אד"ש מה"מ אל החדר המיוחד, בתחילה עוד לא הרימו את התריס, ונודע שכ"ק אד"ש מה"מ אומר קרבנות. לאחר כמה דקות הרימו את המסך, הש"צ (הת' חנא שי' פרמן) ניגש לעומד, ועם סיום התפילה יצא כ"ק אד"ש מה"מ, אל המרפסת.

כ"ק אד"ש מה"מ שהה במרפסת למעלה משתי דקות, וכמ"פ הביט (ולשם כך אף התרומם מעט מכיסאו והתכופף) משך זמן על הילדים שעמדו למטה.

כעבור כדקה החל לעודד בראשו הק' חזק מאוד (כפי שאנו עדים לאחרונה לתנועות מעין אלו), ולסיום, סימן בידו הק' מספר פעמים לסגירת הוילון. השעה היתה 12:50.

יצויין, שתפילה זו היתה התפילה הראשונה מיום חמישי, בה זכינו לראות את פני מלכנו, והשמחה היתה בהתאם.

אח"כ נודע, שכ"ק אד"ש מה"מ התפלל בחדרו בשעות המוקדמות יותר, ואף קידש ואכל את סעודת השבת.

מאוחר יותר התקיימה ב-770 התוועדות חסידים, ובין המתוועדים היה ר' דוד שי' רסקין, שאף למד עם הקהל את השיחה שהודפסה בליקוט השבועי, וחילק מהמשקה שכ"ק אד"ש מה"מ הוציא במיוחד עבר התוועדות זו.

לתפילת מעריב לא זכינו שכ"ק אד"ש מה"מ יצא, ולאחר המתנה בת שעה לערך, הגיעה מהריל"ג שי' הודעה ש"אין מה לחכות", ובכל הנראה לא יצא כ"ק אד"ש מה"מ היום.

מוצש"ק

הערב התקיימה בבית משיח סעודתא דדוד מלכא משיחא, לרגל סיום הלכות מגילה וחנוכה וספר זמנים בכללו, והתחלת ספר נשים ברמב"ם.

תחילה למדו ברבים את ה'משיחת ש"פ וירא" אשתקד.

את הסיום ערב הר' משה שי' לברטוב – חבר הכולל וממגידי השיעור – שדיבר בקשר להסיום אודות "לעשות שלום בעולם".

בהתחלת ספר נשים כובד הרה"ח ר' אברהם שי' ווינקלער (מחשובי חסידי צאנז-קלויזנבורג, שמגיע בשנים האחרונות מידי פעם לבית משיח, ומהמשתתפים הכמעט קבועים בהסיומים) שקישר (עם גימטריאות ופרפראות – כדרכו) את הסיומים עם הזמן, בפרט עם ביאת המשיח אברהם אבינו".

גם הרב יקותיאל מנחם שי' ראפ דיבר וקישר באופן מפליא את הסיום עם הזמן בו הוא חל.

בהמשך התוועד הרה"ח הרה"ת וכו' ר' מרדכי שי' קוזלינר, שכידוע כוחו רב בסיפורי חסידים, שסיפר מהם שעות רבות, וריתק את השומעים. במיוחד דיבר על העת-רצון המיוחד בו אנו נמצאים. "הרגע שלפני הרגע שלאחר מכן", שזכינו שמשיח משגיע מן החלונות ומציץ מן החרכים, וממילא מובן שעל כל א' וא' להיות מוכן, עד שיהי' ניכר עליו בכל דבר שעושה, שזהו כדברי אדמוה"ז: "לעבוד ה' בכח האכילה ההיא", רבים מהתמימים ישבו איתו עד לשעות הלילה המאוחרות.