כ"ה תשרי תשס"ח

יום א', כ"ה תשרי

במשך הלילה עמלו חיילי בית דוד לפרק את סוכת הרבי שליט"א מלך המשיח בחזית 770. אחרים דאגו להסיר את הבימה של קריאת התורה מעל בימת התפילה, ולתפילת שחרית כבר היתה הבימה הרגילה במקומה.

בסביבות השעה 3:00 לפנות בוקר התקיים ב-770 מעמד סיום מיוחד לקבוצת הילדים מארץ הקודש ("מחנה משיח"), שחתמו את ימי שהותם במחיצת מלך המשיח ב"מסדר" ושירת "רבי, שלך אני לעד" כמידי שנה.

המשכימים לתפילה השתתפו בשיעור גאולה ומשיח הקבוע בשעה 9:20 במרכז 770, ולקראת השעה 10:00 בבוקר כבר התפנה שביל בין כל הספסלים והשולחנות שעדיין משאירים את הזכר של ימי שמחת תורה, והקהל פצח בשירת "יחי" לקבלת פני משיח.

עדיין תחת הרושם של חודש החגים, החל הש"ץ ר' יוסף יצחק הולצמן (ואחריו הקהל) לשיר במנגינה הידועה ב"שים שלום" בחזרת הש"ץ, וסיים את הברכה ב"חזנות" של יו"ט.

התפילה הסתיימה בשעה 10:50 לערך, וכעבור זמן קצר כבר נוצר תור ארוך (עד לתוך בית הכנסת) לחלוקת הדולרים של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, שכעת עבור רבים מהאורחים זוהי ההזדמנות לבקש את ברכת הפרידה ולהיכנס ל"יחידות" לקראת הנסיעה (ובפרט עבור אלו הנוסעים לפני ה"יחידות-כללית" שתתקיים כנראה במהלך השבוע).

לערך בשעה 11:10 החל התור לעבור על פני הקודש, ונמשך המעמד כ-25 דקות כשמאות אנשים נשים וטף עוברים לקבל את ברכתו הק' בצירוף שליחות מצוה לצדקה. בין הבולטים ניתן היה לראות את השלוחים לעיר הגאולה בת-ים הרב זמרוני ציק ובנו הרב חיים, הרב יצחק רחימי והרב בנציון פרישמן. עוד בין העוברים היו הרב דובער פרבר – משפיע בישיבת חב"ד בקרית שמואל, הרב אילן חיון – שליח ומנהל בית חב"ד ב"קניון הזהב" בראשל"צ, הרב גיא מלכא – משפיע בנחלת הר חב"ד, הרב ארז הורביץ – מההנהלה הגשמית של ישיבת חב"ד בצפת ועוד.

כרגיל בימים שאחרי חלוקת "כוס של ברכה" אין סדרים מטעם הישיבה, והתמימים ניצלו חלק מהזמן עד מנחה להתוועדות חסידית על בימת ההתוועדויות שהתקיימה לרגל ה"אפשערעניש" של א' מאנ"ש מצרפת, שלוותה בפארבייסען כיד המלך. תפילת מנחה התקיימה במועדה – 3:15 והשתתפו בה קבוצה גדולה של ילדים שהשתתפו בקיץ האחרון בקעמפ "חיילי המלך". הילדים (ובעקבותם – גם כל הקהל) ניגנו בכל הקטעים הרגילים – אשרי, מודים, עלינו ואל-תירא, והכריזו "ברוך הוא וברוך שמו" ו"אמן" בקול גדול, וחתמו את התפילה בהכרזת "יחי" מהדהדת.

בסיום התפילה הכריז הרב יקותיאל ראפ אודות ה"כינוס תורה" שיתקיים תיכף ואודות אמירת תהילים לשלימות ארץ הקודש. בסיום התהילים הכריז על מעריב בשעה 7:15, ושביל המעבר נוצר מיד עבור מלך המשיח מלווה בשירת ה"יחי".

תיכף לאחר ריקודי ה"יחי" נפתח ה"כינוס תורה" במערב 770 ע"י המנחה הוותיק, ראש ישיבת תות"ל המרכזי ב-770 הרב שניאור זלמן הלוי לאבקובסקי, שהעיר על הייחודיות בקביעות שנה זו שאין ה"כינוס תורה" נערך באסרו חג (שחל בשבת) אלא ביום ראשון.

ראשון הנואמים הפותח בדבר-מלכות היה ה"חוזר" וחבר ועד להפצת שיחות הרב סימון ג'ייקבוסאהן, שחזר על שיחת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בענין קביעות הזמנים ועיבור השנה. פנינה מעניינת מדבריו: ר' ניסן מינדל, ממזכירי כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, הוציא לאור ספר על "פילסופיית" חב"ד (המבוסס בעיקר על ספר התניא) בשפת האנגלית. ספר זה הוגה, כידוע, ע"י הרבי שליט"א מלך המשיח. "פעם א'", מספר ר' סימון, "קראתי שם דבר פלאי: בכלל ידועה השאלה - מכיון שהגאולה היתה צריכה לבוא מזמן, בזמן יעקב אבינו או משה רבינו (באם היה נכנס לארץ) וכיו"ב, א"כ מהו הרווח בכל הזמן שעבר ולמה צריכים את מעשינו ועבודתינו? בספר הנ"ל מתורץ שמכיון שהזמן הוא נברא, והוא חלק מגדרי הבריאה (זמן ומקום), כשם שבאם אין הגאולה במקום א' בעולם אין זאת גאולה שלימה שלכן צריך לברר את כל חלקי העולם, עד"ז צריך לברר את כל חלקי הזמן בגלות שהם הם יגאלו. שאלתי את ר' ניסן מנין לו חידוש גדול כזה שלא מובא בשום מקום בדא"ח (אמנם יש את הביאור הידוע בשערי אורה אודות "זכו אחישנה" מלמעלמ"ט ומלמטלמ"ע וכו', אך כעין הסבר זה אינו מופיע בשום מקום!) ושאלתיהו האם ביאור זה מגיע מהרבי שליט"א מלך המשיח בעצמו. והשיב לי, שאכן כל הקטע ההוא מגיע ישירות מהרבי שליט"א מלך המשיח!"

אחריו נשא דברים הרב שלום דובער הלוי וולפא – מרבני חב"ד בארץ הקודש, שדן בשאלה בהלכות שבת במקרה שא' חוזר מ"מבצעים" ביום שישי באמצעות הסאבוויי ממנהטן ונתקע בגשר ברוקלין ומתפלל שם מעריב, ובעת היריקה בעלינו מעיפה הרוח את הרוק למרחוק. בירושלמי איתא שזהו מלאכת זורה מדאורייתא, אך בפוסקים לא מובא דין זה ור"ע איגר מסביר שהוא מחלוקת בבלי וירושלמי בגדר "זורה", האם הוא רק כבורר ע"י כך (בבלי) או עצם הפיזור ברוח (ירושלמי), ולפ"ז יובן השינוי בפסק אדמו"ר הזקן בהלכות פסח מבהלכות שבת בגדר זורה. וכידוע שהל' שבת נכתבו אחרי הל' פסח וכנראה חזר בו בינתיים ולאחמ"כ הוסיף הערה בהל' פסח להודיע שחזר בו. לאחמ"כ ביאר את הענין של "דוד מלך ישראל חי וקיים" (ע"פ המבואר בספרו "יחי המלך") שהבית דין בעצמם מאיימין על העדים להעיד שראו את הלבנה למרות שבעיני בשר לא ראוה (רק בעיני השכל), וכמו הבד"ץ פה המחזק את הענין של "חי וקיים" ו"יחי" וכו' למרות ההעלם.

הנואם הבא היה הרב שלמה זלמן לבקיבקר מראשי ישיבת חב"ד בצפת, שדיבר בענין מתנה על תנאי בנתינת הלולב ביום הראשון של סוכות, כאשר לאחר שהמקבל בירך נטל שוב הנותן את הלולב ובירך עליו, האם כבר עבר הלולב לרשות המקבל למרות שטרם נתקיים התנאי. דבנוגע לגירושין כתב הרמב"ם שכל זמן שלא נתקיים התנאי לא נתקיים ה"חלות", אבל "אם נישאת לא תצא", כי תחילת הקנין נפעל (כמבואר במפרשים). וא"כ האם התחלת הקנין שמועלת למקבל שיצא ידי חובה תפריע לנותן שלא יצא ידי חובה (ובגט כל זמן שלא נתקיים התנאי יכול הבעל לבטלו לשנות את התנאי ולהוסיף עוד תנאים וכו' - כ"ז ברמב"ם).

הרב משה ארנשטיין – משפיע בישיבת חב"ד בצפת דיבר בקשר לשיעורי הרמב"ם של ימי הסוכות (כהוראת מלך המשיח בהתוועדויות של שמחת תורה להתחזק בשיעורים היומיים), האם מצוות יבום קודמת או מצוות חליצה, אבל "לעולם יתקרב אדם לחליצה ויתרחק מיבום". ז.א. שבד"כ אין ה"שידוך" מתאים ולכן "יתקרב לחליצה", אבל במקרה שזה אכן מתאים (כראות עיני הבית דין) "מצוות יבום קודמת".

עוד נשא דברים הרב שמואל א.ס. ווילשאנסקי – מנהל מכון סמיכה במילאנו, איטליה, בענין ג' הדרגות בשליחות שזה מתקשר לג' דרגות ב"ונשלמה פרים שפתינו" (לימוד תורת הקרבנות, אמירת הפרשיות ו"תפילות כנגד תמידין"), וביאר כיצד רואים ג' דרגות אלו במצוות של פסח שני ויבום, וכן בעבודת ה' בג' האופנים של "כל מעשיך לשם שמים", "בכל דרכיך דעהו" ו"אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני", האם זוהי התוצאה, הפעולה עצמה או הגברא הפועל.

אחרון המדברים היה הרב משה קורנוויץ – משפיע ברמת אביב ור"מ בנצרת-עילית, שדיבר בענין ברכת שהחיינו בב' ימי ראש השנה בתקיעות, בב' ימי יו"ט של סוכות בסוכה ובלולב, וביאר מנהגינו לברך שהחיינו בסוכה בב' הלילות הראשונים, אך לפני ברכת "לישב בסוכה", לשיטת הפוסקים הרבים.

את הכינוס חתם הרב לאבקובסקי בברכה לגאולה אמיתית ושלימה בבנין ביהמ"ק השלישי, ואח"כ הכריז א' התמימים את הכרזת הקודש "יחי" ג"פ (כשאחריו הקהל) כנהוג בסיום כל כינוס מעין זה, ואז הכריז הנ"ל אודות חלוקת שיירי החלה והמים מההתוועדות "המשך לשמחת תורה" שהתקיימה אמש – שבת בראשית אחרי מנחה. את החלה והמים חילקו (לא במקום הרגיל במערב 770, אלא) על בימת ההתוועדויות ליד שולחנו הק' של הרבי שליט"א מלך המשיח.

דקות ספורות לאחר סיום הכינוס-תורה התקיימה תפילת מעריב במנין כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א (בשעה 7:15). אחרי מעריב התקיים במערב 770 כינוס "צאתכם לשלום" לאורחים, ע"י ארגון אש"ל – הכנסת אורחים.

הכינוס נפתח ע"י המנחה הרב ש.א.ס. ווילשאנסקי, שהזמין את הרב יצחק שפרינגר ממשגיחי הישיבה ב-770 לקריאת פרקו של הרבי שליט"א מלך המשיח. אחרי אמירת הקאפיטעל והכרזת ה"יחי", הוזמן לשאת דברים המרא-דאתרא וחבר הבד"צ של שכונת המלך הרב אהרן יעקב שוויי. בהמשך נשאו דברים: הרב יוסף יצחק בוטמן מישיבת חב"ד מלוד, הרב לוי פאריז מישיבת חב"ד בלונדון, הרב שנ"ז הלוי לאבקובסקי, שליח הרבי שליט"א מלך המשיח להרצליה הרב ישראל הלפרין ועוד.

בסיום הכינוס, התקיימה במערב 770 התוועדות מרכזית עם הרב ישראל הלפרין, שעורר על הנחיצות להתמסר להוראות הרבי שליט"א מלך המשיח ללא התחשבות עם העולם המעלים ומסתיר, תוך שמשלב בדבריו סיפורים מתקופת שירותו בסיירת מטכ"ל עם ההוראה בעבודת המלך. ההתוועדות נמשכה עד השעות הקטנות של הלילה בהשתתפות מאות מהאורחים והתושבים יחדיו. יצוין כי ההתוועדות היוותה ג"כ "בר-מצוה" להת' שמואל זלמנוב ממגדל-העמק, שפתח את ההתוועדות ב"חזרה" על המאמר "איתא במדרש תהלים".